משה חן(חיננשווילי) נ' בית המכס יפו

החלטה

1. המבקש עתר לפטור אותו מהפקדת ערבון בערעור שהגיש על פסק הדין של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו.

2. לאחר שעיינתי בבקשה בתגובה ובתשובה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

על המבקש לפטור אותו מהפקדת ערבון מוטל הנטל להציג תשתית עובדתית המצדיקה את חשיפת המשיב בפני הסיכון כי לא יוכל לגבות את הוצאותיו, אם אלה תפסקנה לטובתו. לצורך מתן פטור כאמור, אין די בכך שיוכח כי אין באפשרות המערער להפקיד את הערבון. על המבקש לפרוש בפני בית המשפט את מלוא התמונה בדבר מצבו הכלכלי, ובכלל זה, להציג דפי חשבון בנק, להציג אסמכתאות מעודכנות אודות הכנסות בן זוג, לפרט את רכושו, ועוד עליו להוכיח כי אין באפשרותו לגייס ממעגל המקורבים אליו את הסכום הדרוש; המבקש גם נדרש להבהיר כיצד באפשרותו לממן את הייצוג המשפטי בהליך הנוכחי ובהליך בבית משפט קמא.

3. בבקשה דנן אמנם נטען כי המבקש הינו "חסר כל ונטול כל רכוש אשר ניתן לממשו"; טענות אלה נטענו בעלמא ואין בהן די; על המבקש היה לצרף את האסמכתאות הרלוונטיות לתמיכה בטענה זו. ודוק, כל שצורף לבקשה – דו"ח הכנסות המבקש לשנת 2008, זאת כאשר הבקשה מוגשת בשלהי שנת 2009 (8.9.09). ממסמך זה לא ניתן ללמוד על הכנסות המבקש מסוף שנת 2008 ועד היום. גם מהמסמכים שצורפו לתשובת המבקש (תדפיסי חשבון בנק ותלושי משכורת של אשת המבקש) לא ניתן ללמוד אודות מצבו הכלכלי. גם אם נראה כי מצבו של המבקש אינו מהטובים, עדיין אין בחומר שהוצג (ויותר נכון לומר – לא הוצג), כדי להיעתר לבקשה.

4. עוד ראיתי להוסיף, כי המבקש גם לא הוכיח קיומו של התנאי השני הנדרש, קרי, הוכחת סיכויי הצלחה ממשיים בערעור [רע"א 140/06 אמיקו טורס בע"מ נ. אבדר הסעות והשקעות בע"מ, פ"ד מד(2) 383]. משעיינתי בפסק הדין נושא הערעור ובהודעת הערעור, ומבלי לקבוע מסמרות בשלב זה, אני סבורה כי אין בידי לקבוע שסכויי הערעור טובים עד כדי הצדקה לקבלת פטור מלא מהפקדת ערבון. עיקר טענות המבקש בערעור, מופנות כלפי קביעות עובדתיות של בית משפט קמא, וההלכה הנוהגת היא כי אין בית המשפט הדן בערעור נוהג בדרך כלל להתערב בממצאים עובדתיים.

5. משלא התקיימו התנאים האמורים בבקשה לפטור מהפקדת ערבון, הרי שגם יש לדחות את בקשתו החלופית של המבקש, דהיינו, להמיר את הערבון בערבות צד שלישי. לכך יש להוסיף, כי המבקש אף לא מסר כל פרט לענין צד ג' שערבותו הוצעה, ואף לא ראה לצרף אסמכתא המעידה על הסכמת אותו צד ג' ליתן את הערובה, כמתבקש. בנסיבות אלה, הרי שגם אין באפשרותי לבחון אם הערבות המוצעת, אכן מהווה "ערובה סבירה אחרת במקום הערבון", כמצוות תקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

6. על אף האמור ובנסיבות העניין , קרי, בשל מצבו הכלכלי הנטען וכדי לא לחסום את זכות הגישה לערכאת הערעור מצאתי להפחית מסכום הערבון שנקבע, ואני מעמידה אותו על סך של 10,000 ₪.

הערבון יופקד תוך 30 יום ממועד המצאת החלטה זו.

לא ישולם הערבון במלואו ובמועד שנקבע – יירשם הערעור לדחייה, בלי לפנות למערער.

ת.פ. לבדיקת הפקדת הערבון – 3.1.10

ניתנה היום, י"ב כסלו תש"ע, 29 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.

אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת, רשמת