משב הנדסת קירור ומיזוג אויר (1965) בע"מ נ' עירית טבריה

פסק דין

לפני תובענה אשר הוגשה בדרך של המרצת פתיחה, למתן פסק דין הצהרתי ולפיו המבקשת איננה חייבת למשיבה חוב כלשהו בגין דו"חות חניה או עבירות קנס כלשהן וכי דרישת המשיבה לתשלום קנס שהוטל על המבקשת בגין עבירה שבוצעה לכאורה ביום 4.9.2001 הינה בטלה ומבוטלת.

הדו"ח שבגינו הוגשה התובענה הינו דו"ח מס' 42698837 מיום 4.9.2001 בסכום קנס מקורי של 70 ₪. זאת, כעולה מ"הודעה על ביצוע פעולה בכוח" שנמסרה על ידי המשיבה למבקשת ביום 22.4.2010 (מב/3).

המשיבה מתנגדת לסעד המבוקש, אולם היא לא הגישה תגובה להמרצת הפתיחה.

המבקשת סומכת את בקשתה על שני נימוקים, אשר יידונו להלן.

העדר יריבות

המבקשת טוענת כי ביום 7.8.2002 היא נכנסה להקפאת הליכים, במסגרתה מונה לה נאמן ונחתם הסדר נושים. בחודש אפריל 2003 נחתם הסכם מכר ולפיו נמכרו מניות המבקשת לחברת ארדן פרוייקטים (1985) בע"מ, וזאת כאשר המבקשת נקייה מכל שיעבוד, עיקול וזכות אחרת של צד ג', בהתאם להוראות סעיף 34א' לחוק המכר. הסכם המכר אושר ביום 5.5.2003 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בתיק פש"ר 1748/02. על כן, לטענת המבקשת, היא איננה אחראית לתשלום חובות שנוצרו לפני מועד זה 5.5.2003, ובכלל זה הקנס נשוא התובענה.

המשיבה, כאמור, לא הגישה תגובה להמרצת הפתיחה ובחקירתו הנגדית של המצהיר מטעם המבקשת, לא נסתרו העובדות המצוינות לעיל, קרי - מכירת מניות המבקשת על פי הסכם המכר (מב/1) ואישור ההסכם בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 5.5.2003.

מעיון בהסכם המכר (מב/1) עולה כי בסעיף 10 שבו הוסכם כי הממכר (מניות המבקשת) וכל הקשור אליו נמכרים כשהם "נקיים מכל משכנתא, שיעבוד, עיקול או זכות של צד שלישי כלשהו, בהתאם לאמור בסעיף 34א לחוק המכר, התשכ"ח-1968".

"המועד הקובע", על פי הסכם המכר אשר קיבל את אישורו של בית המשפט המחוזי, הוא 30.4.2003.

ב"כ המשיבה טען בסיכומיו כי "המועד הקובע", משמע – המועד שכל חוב שנוצר לפניו איננו עובר לחברה הרוכשת על פי הסכם המכר, איננו מועד אישור ההסכם בבית המשפט המחוזי, אלא המועד בו ניתן צו להקפאת ההליכים בעניינה של המבקשת. דא עקא שטענה זו אין בה כדי להועיל למשיבה בענייננו, שכן הקנס נשוא ענייננו הוטל כבר ביום 4.9.2001 ואילו צו הקפאת ההליכים בעניינה של המבקשת ניתן, כאמור, רק ביום 7.8.2002.

התיישנות

המבקשת טוענת כטענה חלופית, כי המשיבה לא שלחה לה הודעת תשלום קנס בתוך שנה מיום ביצוע העבירה וכי היא קיבלה לראשונה הודעה בדבר דרישה לתשלום הקנס רק ביום 22.4.2010 (מב/3), ועל כן, חלה התיישנות ואין על המבקשת לשלם את הקנס.

המשיבה, כאמור, לא הגישה תגובה לבקשה ובכלל זה לא טענה כי בניגוד לנטען על ידי המבקשת, היא כן שלחה לה הודעת תשלום קנס בתוך שנה מיום ביצוע העבירה. מכל מקום, המשיבה לא הציגה כל הודעה כזו.

מחקירתו הנגדית של המצהיר מטעם המבקשת עלה, אמנם, כי בין הצדדים נוהלו התכתבויות שונות, לכל הפחות מיום 31.5.2006, בכל הנוגע ל"חוב בגין קנסות לעיריית טבריה" (מש/1-מש/3), אולם התכתבויות אלה, אשר נעשו כ- 5 שנים לאחר העבירה נשוא ענייננו, אף אם נניח כי הן התייחסו לקנס נשוא ענייננו (דבר שלא צוין בהן), הרי שאין בהן, כשלעצמן, כדי לסתור את טענת המבקשת כי לא נשלחה לה הודעת תשלום קנס בתוך שנה ממועד ביצוע העבירה.

סיכום

על יסוד האמור לעיל, הריני מקבלת את התובענה ונותנת בזאת פסק דין הצהרתי ולפיו המבקשת איננה חייבת למשיבה חוב כלשהו בגין דו"חות חניה או עבירות קנס כלשהן ודרישת המשיבה לתשלום קנס נשוא דו"ח מס' 42698837 הינה בטלה ומבוטלת.

המשיבה תישא בהוצאות המבקשת בסך של 1,000 ₪ ובשכ"ט עו"ד המבקשת בסך כולל של 3,000₪.

המזכירות תמסור פסק דין זה לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ט כסלו תשע"ב, 15 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.