החלטה
בקשה לביטול עיקול זמני היא הבקשה שלפני.
1.ביום 12.11.09 הגישה התובעת (שתקרא להלן גם 'המבקשת') תביעה כספית על סך 3,100,000 ₪, הכוללת גם סעדים של העברת מניות ומתן חשבונות, נגד המשיבה – חברה שמקום מושבה בארה"ב במדינת קליפורניה.
בין טענותיה בכתב התביעה כי התובעת מונתה לייצג את הנתבעת בישראל לצורך איתור חברות "הזקוקות להשקעות הון ו/או לאשראי חוץ בנקאי כנגד תשלום ריבית ועמלות או הנפקת מניות ו/או זכויות וטובות הנאה נוספות ..."; התובעת אכן פעלה לאיתור חברות כאלה ואף הצליחה להביא לנתבעת חברות עמן נחתמו חוזים בעקבות מאמצי המבקשת אך "למרות מאמציה של התובעת ניתקה עמה הנתבעת את קשריה, לא שילמה לה את רוב הסכומים שהיתה חייבת לשלם לה, לא העבירה לה את מניותיה וכתבי המרה למניות להן היתה התובעת זכאית..." (סעיף 1 לכתב התביעה) כמו כן נתבעים פיצויים על נזקים שנגרמו למבקשת בעקבות הפרת ההתחייבויות ובעקבות הודעה חד צדדית על סיום החוזה.
2.כתב התביעה מפרט את היחסים בין שני בעלי הדין, את ההבנות, ההתכתבויות (דוא"ל) והביקורים של הנתבעת בארץ ומנגד ביקורים של נציגי התובעת בחו"ל, את ההכרות והחשיפה שערכה התובעת לנתבעת בפני גורמים שונים בארץ, חברות שונות בתעשיית ההייטק ומדעי החיים; את העובדה כי המבקשת עסקה במציאת חברות יעד טכנולוגיות המתאימות להשקעה פגשה משקיעי הון סיכון עסקה בהליכי בדיקת נאותות חשפה את הנתבעת לעתונות הכלכלית שכתבה על הנתבעת כתבות חיוביות ומנעה פרסום שלילי; את הקשרים שנוצרו רק בעקבות עבודת התובעת שהפנתה לנתבעת עשרות הזדמנויות להשקעה בחברות טכנולוגיה (עם חלקן הגיעו לשלב חתימה על term sheet); כל אלה (ופירוט נוסף של עבודות ופעולות שעשתה התובעת למען הנתבעת) היו כרוכים בעבודה קשה ומאומצת שגזלה זמן ארוך מהתובעת ונעשתה כחלק מההסכמות המחייבות בין הצדדים ומכך ש"הנתבעת ראתה בתובעת את שותפתה האסטרטגית בישראל" (סעיף 14 לכתב התביעה); בגין כל העבודה שבוצעה והקשרים שיצרה התובעת נקבע כי התובעת זכאית לתמורה (בכסף, במניות וכו'...) כמפורט בהסכמות המחייבות אליהם הגיעו הצדדים.
ההסכמות על פרטי ההתקשרות בין הצדדים לרבות התנאים המסחריים הושגו בין הצדדים בעל פה, והם נהגו בהתאם להסכמות המחייבות שהועלו על הכתב במסגרת טיוטות הסכמים שהוחלפו ונועדו להעלות על הכתב את ההסכמות בעל פה שכבר היו בפועל ולפיהן נהגו, כך לטענת התובעת; בהמשך הוסכמו במפורש התנאים המסחריים המדויקים, לרבות חיובים נוספים ותנאים נוספים מעבר לצד המסחרי כלכלי כמו למשל אספקת חומר שיווקי, הרשאה להציג את התובעת כנציגת הנתבעת בישראל ומנגד אי הרשאה לבצע העסקאות במקומה ועוד תנאים נוספים מעבר לאלה שכבר התקיימו בפועל ...
הטיוטות לא נחתמו מסיבות שונות – אך לא היה בכך לאיין את תוקף ההסכמות שבעל פה ואשר על בסיסן התנהלו הצדדים פרק זמן לא מבוטל, ואף קבלו חלק מהתמורה הכספית בגין עבודתם.
בינתיים בשל משבר הכלכלי העולמי הודיע הנתבעת לתובעת "כי מאחר שההסכם בין הצדדים לא נחתם מעולם, טיוטת ההסכם שעליה נשאו ונתנו אינה מחייבת ..." (סעיף 50 לכתב התביעה) ובכל זאת למען ההגינות מסכימה הנתבעת לפצות את התובעת; בנקודה זו חלוקים הצדדים- התובעת הגיבה כי התקיימו כל העת יחסים מחייבים בין הצדדים וכי התובעת מילאה את חלקה בהסכמות המחייבות ועל כן זכאית למלוא התמורה בהתאם להסכמים, ומנגד שלחה הנתבעת הודעה (ת/36) לפיה
"you should consider this email as a notice of termination of any relationship … we have had with you and your firm in the past"
התובעת עתרה לקבל את זכויותיה בהתאם לחוזים בע"פ שהיו תקפים בין הצדדים (עסקת קמהדע שנחתמה ישירות בניגוד להסכמות הצדדים; עסקת קליקפוקס אף עימה נחתם הסכם השקעה שהתובעת זכאית לעמלות מהעסקה בהתאם להסכמות המחייבות ביניהן); כן עותרת התובעת לתשלום פיצוי בגין הודעה חד צדדית של ביטול ההתקשרות ללא מתן כל הודעה מוקדמת ובלי שפיצתה את התובעת על התקופה הארוכה של כשנתיים שהתובעת השקיעה בלי לקבל את התמורה המגיעה לה.
3.על בסיס הראיות שהציגה התובעת עתרה במעמד צד אחד להטיל עיקול על נכסי הנתבעת כמפורט בבקשה.
לטענת התובעת, הראיות שהציגה מגובות במסמכים המניחים תשתית ראויה לטענותיה כי בין הצדדים היה חוזה תקף ומחייב וכי תנאיו סוכמו, ובצד הראיות לכאורה טוענת המבקשת כי עם קבלת פסק הדין לטובתה "יתעורר קושי רב לבצע את פסק הדין" בשל היותה חברה זרה שכל נכסיה מסתכמים בהשקעות אצל חברת קמהדע ועם מימושן יוצאו הכספים מהארץ, משכך נוטה מאזן הנוחות בבירור לטובת הטלת העיקול.
4.ביום 25.11.09 ראיתי להעתר לבקשה ונתתי צו עיקול זמני במעמד צד אחד כמבוקש, על יסוד הנטען בבקשה.
5.מאחר שהבקשה היא לביטול צו עיקול זמני הרי שחוזרת הבקשה לדיון 'דֶה נוֹבוֹ' קרי, על המבקשת להרים את הנטל המוטל עליה ולהוכיח כי התמלאו התנאים המתחייבים בדין להטלת העיקול "לעניין כל הצווים הזמניים רובץ נטל השכנוע על המבקש המקורי, וסדרי הדין בבקשת הביטול הם כסדרי הדין בבקשה המקורית, כאילו הוזמן המשיב מלכתחילה לדיון בבקשה" [רע"א 8420/96 מרגליות נ. משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ פ"ד נא(3) 789].
6.היסודות למתן סעד זמני נקבעו בתקנה 362 לתקנות סדק הדין האזרחי, ובהתאם להם ניתנה לבית המשפט סמכות למתן סעד זמני "אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה..." ולאחר שנתן דעתו למאזן הנוחות קרי שהנזק שיגרם למבקש אם לא ינתן הסעד הזמני ואם אינו "פוגע במידה העולה על הנדרש".
7.עקרי התנאים להטלת עיקול סוכמו ברע"א 9736/07 יורם קראוס נ. הראל בית השקעות בע"מ: "תקנה 362 לתקנות קובעת, כי על המבקש סעד זמני להציג ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התובענה וכן לשכנע את בית המשפט כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, קרי שהנזק שיגרם לו אם לא ינתן הסעד הזמני גדול מהנזק שיגרם למשיב אם ינתן הסעד. עוד קובעת התקנה, כי על המבקש להציג ראיות לכאורה ל"קיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש". 'ההוראה המיוחדת' הנוגעת לעניין עיקול זמני מצויה בתקנה 374(ב), ולפיה על המבקש להוכיח, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, "כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין". הדגש במתן צו העיקול הזמני מושתת אפוא על הצורך למנוע שינוי לרעה במצבו של המבקש עד למועד פסק הדין" ולענין ההכבדה נאמר כי "יסוד זה נבחן על רקע נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה תוך התחשבות, בין היתר, בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של הנתבע ובחשש, אם אכן קיים כזה, מפני הברחת נכסים מצידו"... למותר לציין, כי שיקולים אלה יש לבחון בהקפדת יתר שלא לפגוע מעבר להכרחי בזכות הקניין של המשיב".
התנאים הם מצטברים, וברור כי בהעדר אחד התנאים אין להעתר לבקשה.
לציין כי כדי למלא אחר יסוד הראיות המהימנות כנדרש לצורך העיקול הזמני, אין המבקש נדרש לשכנע את בית המשפט לפני ולפנים בעילת תביעתו, אלא די בראיות מהימנות ולכאוריות כדי לקבוע כי התמלא התנאי.
8. ומהכלל לענין שלפני .
בטרם אדון בבקשת העיקול ראיתי להזכיר כי התובעת הגישה בקשה למתן היתר להמצאה אל מחוץ לתחום השיפוט על פי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, והגם שבתחילה לא נעתרתי לבקשה וציינתי כי "ממסמכי הבקשה ומכתב התביעה עולה, כי לכאורה, לא נחתם חוזה בין הצדדים" הרי שלאחר בקשתי הבהרה בשאלת תוקף החוזה "מאחר שהעילה העיקרית עליה מבססת המבקשת את בקשתה היא תקנה 500(5) לתקנות סדר הדין האזרחי..." ולאחר שזמנתי את ב"כ המבקשת להציג בפני ראיות לכאוריות לטענותיו נעתרתי לבקשה במעמד צד אחד לאחר שציינתי כי "אמנם בין הצדדים לא נחתם חוזה בפועל (בשל התחמקות המשיבה מלעשות כן), אולם בין הצדדים היו הסכמות שונות, עליהן ניתן ללמוד מהתכתבויות שנערכו בין הצדדים במועדים שונים באמצעות דואר אלקטרוני... נתתי דעתי לצירופים לבקשה אליהם הופניתי, למסמכים ולהתכתבות בין הצדדים... במיוחד שכנעו אותי דברי ב"כ המבקשת לענין התמורה שכבר שולמה למבקשת על-ידי המשיבה (בסך כ- 200,000 דולר ואופציות) בגין העסקאות שבוצעו עם קמהדע בע"מ ועם קליקפוקס...".