מרקוס נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להישפט לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי

( נוסח משולב ), התשמ"ב – 1982 , מתאריך 15.4.12

המדובר בדו"ח מס' 38501232565 עבירה מתאריך 31.08.11

המבקש, טוען לנסיבות אישיות, כופר בעבירה המיוחסת לו ומבקש להאריך מועד להישפט.

מנגד, התביעה מתנגדת לבקשה, שכן עניינה של הבקשה הינה דו"ח מצלמה מסוג ברירת משפט, וכי אין חולק כי ההודעה אודות ביצוע העבירה נמסרה למבקש במועד.

עוד מוסיפה התביעה, כי המבקש איחר בהגשת הבקשה להישפט, מבלי שסיפק הסבר כלשהו לאיחור זה. כן טרח המבקש לציין בבקשה כי " הוא כופר בעבירה המיוחסת לו בדו"ח" מבלי שטרח לפרט נימוקי הגנתו.

לבקשה לא צורף תצהיר התומך בבקשה, וכי לטענת התביעה המבקש הגיש בקשה לקונית ולא מפורטת, וכי ניכר כי הרקע לבקשה זו, היא צבירת נקודות והפעלת אמצעי תיקון על ידי משרד הרישוי, ולא לשם כך נועד סעיף 230 לחסד"פ, ולפיכך מתנגדת התביעה לבקשה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובצירוף המסמכים שהוגש על ידי המבקש, ובתגובת התביעה , ובהעדר

מחלוקת עובדתית, החלטתי לדון בבקשה לביטול פסק הדין בהעדר הנאשם.

עיון מהחומר שהומצא בפניי על ידי הצדדים עולה כי :-

כי הבקשה הוגשה בחסר שכן, לא הוגש תצהיר, או מסמכים אשר ישפכו אור על מהות הבקשה, לא נמסר באם הקנס שולם או לא שולם, לא ניתן הסבר לאיחור בהגשת הבקשה.

המבקש מהטעמים השמורים עימו לא צירף לבקשה את מסמך משרד הרישוי, בדבר צבירת נקודות.

עיון מהחומר עולה, כי הבקשה דנן הוגשה לכאורה, בעקבות הודעת משרד הרישוי למבקש בדבר צבירת ניקוד וככל הנראה הפעלת אמצעי תיקון נגדו. על הצורך להתייחס " בזהירות " לבקשות מעין אלה כבר עמד בית משפט המחוזי באר שבע, ע"פ (באר שבע ) 5242/08 באסם אבו קטן נגד מדינת ישראל מפי כבוד השופטת רחל ברקאי כדלקמן :-

" התופעה של הסבת דוחות תעבורה , הינה תופעה שכיחה למדי והיא נעשית לרוב על ידי אזרחים המקבלים דיווח מרשות הרישוי אודות צבירת נקודות בגין עבירות תעבורה שעברו, ובהתאם הודעה בדבר אמצעי תיקון- כגון הודעות על פסילת רישיון נהיגה או חובת ביצוע קורסים בנהיגה נכונה. או אז מתעורר האזרח ומבקש לגרוע מרשימת העבירות הרשומות לחובתו, עבירות מספר כדי להפחית את סכום הנקודות, כדי להסיר את רוע הגזירה של אמצעי התיקון".