מרקוס נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

נתוני רקע ועובדות

1. התובעת הגישה תביעה זו לחייב את הנתבעת לשלם לה סך של 58,954 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה וזאת בגין נזקים שנגרמו לה באירוע ביטוחי המבוטח ע"י הנתבעת.

2. התובעת רכשה מאת הנתבעת (להלן: "מגדל"), פוליסה לביטוח דירתה ברח' פייגין 9א' בחיפה (להלן: "הדירה") בשם "ביטוח עד הגג" שמספרה 1800084528/09/א (להלן: "הפוליסה") הפוליסה כוללת כיסוי עבור מבנה הדירה ותכולתה וכמו כן כוללת כיסוי עבור נזקי אש.

3. ביום 19/9/2009 פרצה שריפה במספר מוקדים שונים של חורש טבעי במרכז הכרמל אשר גרמה בין היתר לשריפה בבניין ובו הדירה ולנזקים לדירת התובעת ולתכולתה (להלן: "מקרה הביטוח"). עם קרות מקרה הביטוח הודיעה התובעת לנתבעת על קרות מקרה הביטוח והנתבעת המליצה לתובעת לשכור את שירותיה של חברת בלפור אקספרס בע"מ (להלן: "בלפור") על מנת שזו האחרונה תבצע עבודות תיקונים בדירה.

4. מכתב התביעה עולה כי לאחר שכירת שירותיה של חברת בלפור והתחלת העבודות בדירה התברר כי הנזק לבניין לו שייכת הדירה (להלן: "הבניין") וכן לדירה עצמה הוא חמור ועל כן נאלצה התובעת לפנות את הדירה ועברה לדיור חלופי. בזמן השיפוץ החיצוני של הבניין, אשר ארך למעלה משלושה שבועות, לא ניתן היה לבצע עבודות תיקון בתוך הדירה ובוודאי שלא לגור בה. עבודות השיפוץ של הבניין יחד עם עבודות השיפוץ של הדירה האריכו את משך הזמן בו שהה התובעת בדיור חלופי.

5. הנתבעת שילמה לתובעת סכום של 106,568 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לדירה ולתכולה, אולם סכום נוסף בסך של 58,954 ₪ סירבה הנתבעת לשלם. הנתבעת סירבה להכיר במלוא תקופת השכירות של דיור חלופי כתקופה שבה זכאית התובעת לפיצוי מלא וכן סירבה הנתבעת להכיר בחלק מן הנזקים הנטענים שנגרמו לתובעת .

טענות התובעת

6. השתלשלות העניינים לפי גירסת התובעת היתה כדלהלן: לטענתה, היא הודיעה מיד לאחר קרות מקרה הביטוח, השריפה, לנתבעת, באמצעות סוכן הביטוח, שבעקבותיה נגרמו נזקים לדירתה ולתכולתה. הנתבעת שלחה שמאי מטעמה שבחן את הנזק, וצילם את הדירה ותכולתה לאחר השריפה. זו הסיבה לפיה התובעת עצמה לא תיעדה כל פרט שניזוק בדירה שכן סמכה על כך שהשמאי מטעם הנתבעת עשה כן, דבר שהתברר בדיעבד כלא נכון. השמאי, שהעיד מטעם הנתבעת, לא צירף לתצהירו תמונות או ראיות אחרות לתמיכת טענותיו וזאת ללא כל הסבר. הנתבעת אף בחרה שלא לחשוף את התמונות שיש בידה ואשר המראות את הנזקים שנגרמו לדירה וזאת חרף העובדה שקיבלה מהשמאי את התמונות שצילם בבית לאחר השריפה. חקירת השמאי בביהמ"ש הוכיחה כי אין כל ממש בטענותיה של הנתבעת וכי רובן ככולן אף נגועות למצער בחוסר תום לב. נטען כי לפי הראיות שהוצגו בפני בית המשפט, ברור לכל שהדירה לא הייתה ראויה למגורים ועל כן נאלצה התובעת לשכור דירה חלופית במשך חמישה חודשים. גם לפי גרסת השמאי השיפוץ ארך זמן רב והוא נאלץ להגיע לדירת התובעת במשך מספר פעמים וכי הטיפול בתביעה ארך מספר חודשים.

אף המהנדס מטעם הנתבעת קבע כי יש לחלק את עבודות השיפוץ למספר שלבים. תחילה יש לתקן את הגליף של החלון בקיר המזרחי. לאחר מכן, יש לתקן את הנזקים החיצוניים בקיר הבית המשותף ורק אז, ניתן יהיה להמשיך את עבודות השיפוץ בדירה. לאור קביעת המהנדס, חב' בלפור המשיכה עבודתה רק לאחר סיום העבודות החיצוניות. הציוד שנלקח למחסני בלפור לניקוי ושיקום, הוחזר לתובעת רק ביום 7/2/2010. לאחר מועד זה, המשיכה בלפור בעבודות התיקון והניקוי בדירה וסיימה את עבודתה רק בחודש 15/4/2010. לכן מבוקש לחייב את הנתבעת במלוא תקופת השכירות בניכוי חודש שכירות אחד בלבד בו פוצתה התובעת ע"י הנתבעת.

לטענתה, עבודת הריצוף שהוסיפה התובעת, מעבר לעבודות השיפוץ שנדרשו עקב השריפה, לא עכבה את עבודות השיקום שכן הריצוף בוצע במשך כשלושה ימים בשעות אחה"צ בלבד ובחודש הראשון. במשך חמשת חודשי השכירות שילמה התובעת סכום של 18,750 ₪ עבור דמי השכירות. לעומת סכום זה, הנתבעת פיצתה את התובעת בסכום של 3,750 ₪ עבור חודש שכירות אחד. משכך על הנתבעת לשלם לתובעת את ההפרש בסך 15,000 ₪ נוספים בגין נזק זה.

7. עוד לטענתה, הנתבעת גם לא הסכימה לשלם את הסכום המלא אותו דרשה חברת בלפור מהתובעת עבור ביצוע עבודות התיקון והשיפוץ. בלפור דרשה סכום של 57,133 ₪ אולם חרף זאת, הנתבעת שילמה לתובעת סכום חלקי בסך 48,066 ₪ בלבד, וזאת ללא נימוק או הצדקה לכך. הסכום החלקי ששילמה הנתבעת לתובעת, מחושב לפי האמור בחוות דעת השמאי מטעמה (להלן: "חוות הדעת"), בניכוי הרכיבים שבלפור לא ביצעה. בלפור ביצעה את מרבית העבודות וחלקים מסוימים בוצעו ע"י קבלנים אחרים. זאת ועוד, בניגוד לטענת השמאי קיימים גם פערים בין הסכומים שדרשה בלפור עבור עבודות מסוימות שביצעה לבין הסכום שאישר השמאי בגין אותן עבודות. התובעת מדגישה ומציינת כי השמאי הוא שניהל את המו"מ עם בלפור, אולם כשנשאל מדוע קיים פער בין חשבון בלפור לסכום שאושר בחוות דעתו לא ידע להסביר את הפער בין החשבונות.

8. בנוסף טענה התובעת כי על הנתבעת לשלם בגין נזקים נוספים כגון החלפת תריס גלילה מאלומיניום שניזוק כתוצאה מהשריפה ולא ניתן היה להחזירו למצבו הקודם. בהקשר זה, התובעת הכחישה את טענת הנתבעת כי הדרישה הגיעה לאחר הוצאת חוות דעתו של השמאי. בנוסף, לטענתה היא החזיקה בדירתה מוצרי מזון שנאמדו בסכום של 5,000 ₪ שאוחסנו במקרר ובארונות המטבח (שחלקם פתוחים), כמו גם מוצרי קוסמטיקה וטואלטיקה (לרבות תרופות) שהיו בדירה - מוצרים שנפגמו ולא ניתן היה לעשות בהם שימוש לאחר השריפה שגרמה לפיח הרעיל והפסקת החשמל בדירה. ודרישתה לפיצוי בגין רכיבים אלה נדחו ע"י הנתבעת ללא הצדקה. מדובר בסך של 5,000 ₪ נוספים כפיצוי בגין נזק למוצרי קוסמטיקה וטואלטיקה. כמו גם סכום נוסף של 2,300 ₪ בגין נזק שנגרם למנורות שהיו בדירה ניזוקו כתוצאה מהשריפה.

הנתבעת פיצתה את התובעת בסכום של 200 ₪ בלבד עבור נזק זה. 1,250 ₪ נוספים עבור פגיעה בציוד כגון: מוטות לוילון, מוט אמבטיה, מתלה ברז, מתלה מגבות, מתלה בגדים, שטיח אמבטיה, שטיח כניסה, וילון אמבטיה ועוד. לטענתה, נגרמו נזקים נוספים רבים; כמו סכום של 1,200 ₪ בגין אדניות שנשרפו, סכום של 600 ₪ בשל שקי מזון לכלבים וחתולים וכן סך של 800 ₪ בגין מוצרים ותכשירים לבעלי חיים אשר ניזוקו כתוצאה מהשריפה. סכום 3,500 ₪ בגין תכשיטים ומוצרי נוי, סכום של 1,000 ₪ בשל שתי תמונות שהיו תלויות בדירה, סכום של 4,155 ₪ בגין מוצרי טכסטיל, נעליים, תיקים ובגדים שהיו בדירה בעת השריפה וניזוקו.

לפיכך נטען כי הפיצוי בסך 2,000 ₪ הציעה הנתבעת אינו מכסה נזקים המתוארים.

9. התובעת ממשיכה וטוענת כי חלק גדול מסיכומיה של מגדל ראוי למחיקה בגלל היותו שינוי או הרחבת חזית פסולים. נטען כי נציגי מגדל התחייבו בפניה כי היא תשופה בסכום שהוציאה עבור הוצאות שכירות. בנוסף, מחיר השיפוץ לא סוכם בין התובעת לנתבעת, אלא סוכם בין הנתבעת לבין חב' השיקום באמצעות השמאי אשר ניהל את המשא ומתן. המקרים הבודדים שהיו לתובעת וחב' השיקום מחלוקות באשר לאופן ביצוע העבודה, שגם הם לא עכבו את עבודות השיקום, חלו כאשר עבודות השיקום לא הביאו להשבת המצב לקדמותו. במהלך ביצוע עבודות השיקום בדקה התובעת אפשרות ביצוע עבודות נוספות עם חברת השיקום, אך לא ביצעה אותן בפועל בשל הדרישה הכספית הגבוהה. התובעת הודיעה מיידית לחברת השיקום כי היא אינה מעוניינת בביצוע עבודות נוספות על כן לא נגרם כל עיכוב בביצוע עבודות השיקום. .

טענות הנתבעת

10. הנתבעת כפרה הן בעובדות ובטענות התובעת וטענה כי השריפה שפרצה ביום 19.06.09 בחורשה סמוכה לבניין בו מצויה דירת התובעת ליחכה בלבד את קיר הדירה החיצוני הפונה לחורשה. לתובעת הייתה במועד הרלוונטי פוליסה בתוקף לביטוח דירתה, לרבות התכולה. לפיכך, בהתאם לחבותה עפ"י הפוליסה, שלחה הנתבעת במיידית, עם קבלת ההודעה על קרות מקרה הביטוח, מומחים מטעמה למתן סיוע לתובעת. הנתבעת העמידה לבחירתה של התובעת 3 חברות שיקום ואף התירה לה להביא קבלן מטעמה שביצע את עבודות השיקום בפיקוחה של הנתבעת. התובעת בחרה תחילה בחברת השיקום "אופק" אולם לאחר מכן שינתה את דעתה ובחרה בחברת "בלפור". הנתבעת נענתה לבקשתה של התובעת ואף אישרה את בקשתה של התובעת לדיור חלופי למשך 30 יום הואיל ושיקום נזקי הדירה הצריך את פינויה. חילוקי הדעות בנוגע להיקף הנזק הלו רק לאחר תחילת העבודות.

לטענתה, התובעת החליטה לנצל את עבודתה של חברת בלפור לצורך שיפוץ ושדרוג דירתה, וכללה גם דברים שלא ניזוקו בשריפה, כדוגמת החלפת ריצוף. לטענת הנתבעת משעה שנציגים מטעמה וכן מטעם בלפור סירבו לבצע עבודות אשר מהוות שיפוץ ושדרוג הדירה ולא שיפוץ הנזקים בלבד, התובעת ביצעה אותן בעצמה ובכך הפריעה ומנעה את סיום העבודות בזמן שנקצב. נטען כי יש לדחות את ראש הנזק העיקרי בתובענה זו שהינו העיכוב בעבודות, אשר בגינו, לטענת התובעת יש לפצותה בסכומים נוספים בגין דיור חילופי שלא הוכח. העיכובים בהשלמת עבודות השיקום והשיפוץ עקב השריפה, נגרמו באשמתה של התובעת.

הוראות מהנדס חברת הביטוח – המהנדס שרף ז"ל, בהן נאחזת התובעת, לא היו אלא התייחסות של המהנדס לביצוע עבודות חיצוניות, דבר אשר תואם ע"י וועד הבית ואינו קשור כלל לדירה של התובעת. הסיבה האמיתית להתמשכות העבודות היא שהעבודות הופסקו ופוצלו עקב דרישות של מעצב וקונסטרוקטור פרטי אשר הובאו בידי התובעת עצמה ואשר מטרתן הייתה שדרוג הדירה ו- "שתילת" פריטים אדריכליים חדשים.