מרכז לוגיסטי בי רבוע נדל"ן בע"מ נ' אורתם סהר הנדסה בע"מ ואח'

השופט ד' מינץ:

           לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (הנשיא א' אורנשטיין) בתיקים המאוחדים – פר"ק 22647-10-16; פר"ק 22648-10-16; פר"ק 22662-10-16, מיום 6.12.2016 במסגרתו אושר הסדר נושים בעניינן של משיבות 1-3, שכלל גם הצעת רכישה מטעם משיבה 4 (ארבע המשיבות יקראו להלן ביחד: המשיבות).

רקע עובדתי והשתלשלות ההליכים

1. משיבה 1 היא חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב (להלן: המשיבה או החברה). משיבות 2-3 הן חברות בנות של המשיבה, אשר מחזיקה במלוא מניותיהן. שלוש החברות עוסקות בבניה ציבורית, בניה למגורים, תשתיות, ייזום פרויקטים למגורים והשקעות בנדל"ן למגורים בחו"ל (שלוש המשיבות יקראו להלן ביחד: החברות).

2. ביום 11.5.2009 התקשרו המערערת והמשיבה בהסכם לתכנון וביצוע של מרכז לוגיסטי באזור התעשייה באר טוביה (להלן: ההסכם ו-הפרויקט בהתאמה). במסגרת ההסכם המציאה המשיבה למערערת ערבות בנקאית שיתרתה נכון ליום הגשת הערעור עמדה על סך של כ-877,000 ש"ח. ערבות זו הועמדה על ידי משיב 6, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: הבנק).

3. לאחר מסירת הפרויקט למערערת נתגלו בו ליקויים שונים שהצריכו תיקוני בדק בהיקף כספי ניכר שהוערך על ידי המערערת בסך של כ-3 מיליון ש"ח. על כן, ביום 11.11.2015 נחתמה בין המערערת לבין המשיבה תוספת להסכם במסגרתה התחייבה המשיבה לתקן את כל הליקויים שפורטו בנספח א' לתוספת ולשאת בכל העלויות הכרוכות בכך (להלן: התוספת). ביום 5.10.2016 נמסר למשיבה צו התחלת עבודה עבור ביצוע עבודות תיקון הליקויים. אלא שכשלושה שבועות לאחר מכן, ביום 26.10.2016 ניתן על ידי בית המשפט המחוזי צו הקפאת הליכים ארעי לשלוש המשיבות ועוכבו כל ההליכים התלויים ועומדים בעניינן. עוד הורה בית המשפט כי כל עוד הצו עומד על כנו אין לנקוט בהליכים נגד החברות לרבות בדרך של מימוש ערבויות בנקאיות, אלא באישור בית המשפט. כמו כן מונו משיבים 5 כנאמנים זמניים לתקופת הקפאת ההליכים (להלן: הנאמנים). ביום 17.11.2016 הורה בית המשפט כי צו הקפאת ההליכים הארעי יהפוך לצו זמני ועל כינוס אסיפת נושים לחברות.

4. ביני לביני, ביום 25.10.2016 הגישה המערערת תגובה לבקשה להקפאת הליכים, בה התנגדה לצו האוסר על חילוט הערבויות הבנקאיות שמסרו החברות וביקשה לשמור על זכותה לדרוש את חילוט הערבות הבנקאית בכל עת. ביום 2.11.2016 הגישה המערערת למען הזהירות בקשת ארכה להגשת בקשה לחילוט הערבות. בבקשה זו הבהירה כי משניתן צו הקפאת הליכים בעניינן של החברות, ברי כי לא יהיה בידן לתקן את הליקויים, והמערערת תאלץ כנראה לבצע אותם באמצעות קבלנים אחרים. בהחלטה שניתנה באותו היום הובהר כי לא נקבע מועד אחרון להגשת בקשה לחילוט ערבויות ועל כן לא נדרשת ארכה להגשתה.

5. בהמשך, לאחר שהתקיים דיון בהצעה לגיבוש הסדר נושים במסגרתו גובש מתווה מוסכם, אישר בית המשפט בפסק דינו מיום 6.12.2016 את הסדר הנושים של החברות (להלן: ההסדר), אשר כלל גם הצעת רכישה מטעם משיבה 4 (להלן: המשקיעה). עוד הורה בית המשפט על מינויים של הנאמנים כנאמנים לביצוע ההסדר. על פי הוראות ההסדר, 100% מהון המניות של החברה יונפקו למשקיעה, אגרות החוב שהנפיקה החברה לא ימשיכו להיסחר בבורסה לניירות ערך והחברה לא תהיה חברה מדווחת. במסגרת ההסדר הוגדרו מנגנונים שונים לפירעון חובותיהם של קבוצות הנושים השונות. הקבוצה הרלוונטית לענייננו היא קבוצת ה"נושים בגין דרישות בדק". קבוצה זו מחולקת לשתי תתי קבוצות – נושים בגין דרישות לתיקוני בדק המחזיקים בערבות בנקאית, ונושים בגין דרישות לתיקוני בדק אשר אינם מחזיקים בערבות בנקאית. כך, על פי הוראות ההסדר נקבע כי "נושים בגין דרישות בדק" אשר מחזיקים בערבות בנקאית בתוקף, יהיו זכאים להמשך תיקוני הבדק על ידי החברות בהתאם להסכמים הקיימים. מנגד, נקבע בהסדר, כי "נושים בגין דרישות בדק" אשר אינם מחזיקים בערבות בנקאית בתוקף, יהיו נושים רגילים בחברות.

6. במסגרת הצעת הרכישה התחייבה המשקיעה להמשך ביצוע הפרויקטים אליהם התחייבו החברות (המפורטים בנספח 1.1 להצעה), תוך העמדת ההון הנדרש לצורך המשך הפעילות. באשר לפרויקטים שהסתיימו, התחייבה המשקיעה כי החברות תטפלנה ותבצענה תיקוני בדק בגין אותם פרויקטים בהם קיימות ערבויות בדק כמפורט בנספח 11 להצעת הרכישה (להלן: הנספח). עוד נקבע כי בגין כל ערבות הכלולה בנספח שתוחזר לבנק, ישלם הבנק ולא קופת ההסדר סך של 25% משווי הערבות שהוחזרה לידו בערכה ליום ההשבה. אין חולק על כך שפרויקט המערערת נכלל בנספח.