מרים חסן עבד אלקרים חמאד ואח' נ' מדינת ישראל

החלטה

1. בפני בקשה לעיכוב הליכים.

התביעה היא לפיצוי התובעים בגין נזק שנגרם להם לטענתם בשל בניית מאחז בלתי חוקי על ידי הצד השלישי על אדמותיהם בלא שהנתבעת נקטה כל פעולה למנוע הקמתו ואף סייעה במימון ההקמה, ובלא שנקטה בפעולה להסיר את הבנייה הבלתי חוקית.

2. בבקשה לעיכוב הליכים שהוגשה על ידי הצד השלישי נטען כי יש לעכב את ההליכים עד למתן הכרעה בבג"ץ 9949/08 מרים חסן עבד ואח' נ. שר הבטחון ואח'. על פי הבקשה בעתירה נתבקש בית המשפט להורות למדינה לנקוט בכל הפעולות הנדרשות לפנוי המאחז עמונה ולהריסת כל המבנים שנבנו ללא היתר בשטח המאחז. כעולה מהעתירה השאלה המרכזית היא טענת חוסר סבירות שמועלית כלפי המדינה על כך שסייעה להקמת המאחז ונמנעה מלאכוף כלפי תושביו את חוקי התכנון והבניה. לטענת הצד השלישי השאלה העיקרית העומדת לדיון בשני ההליכים היא זהה – סבירות פעילות המדינה ביחס למאחז עמונה - וניהול התביעה במקביל לעתירה לבג"ץ עלול להביא להכרעות סותרות בשאלת סבירות פעולותיה של המדינה. לטענת הצד השלישי כל תכלית ההליך הנוכחי היא לקבל הכרעה שיפוטית שתקבע כי המדינה פעלה שלא כדין ובכך להשפיע על תוצאות ההליך המתנהל בפני בג"ץ. עוד טוען הצד השלישי גם "מאזן הנוחות" נוטה לטובת עיכוב התביעה הכספית.

בתגובת המשיבה 1 לבקשה נטען כי אין כל מקום לעיכוב ההליכים. על פי התגובה בעוד שהתביעה מתייחסת לפעולותיה האקטיביות של המדינה בעטיין היא המעוולת הישירה לצד היותה מעוולת עקיפה בשל מחדליה, מתייחסת העתירה לבג"ץ רק לאחריותה של המדינה במחדל – הימנעות מביצוע פעולות אכיפה. שאלת אחריותה של המדינה בנזיקין גם אינה דומה לשאלת סבירות פעולתה בתחום המשפט המנהלי. ואולם, על מנת שיעוכבו ההליכים על עילות התביעה בשני ההליכים להיות זהות. העתירה בבג"ץ צופה פני עתיד ומתייחסת לאכיפתו של החוק מכאן ואילך ואילו התביעה הנוכחית צופה פני עבר ועוסקת בשאלת נזקי התובעים. גם החשש לקביעות סותרות אינו קיים לאור האופי השונה בין ההליכים. על פי התגובה אף העובדה כי הנתבעת עצמה אינה שותפה לבקשת עיכוב ההליכים צריכה להוות שיקול בדחיית הבקשה.

3. ההלכה היא כי יש מקום להורות על עיכוב הליכים בשל "ענין תלוי ועומד" מקום בו בשתי תובענות עומדת לדיון אותה סוגיה מהותית (ר' ע"א 9/75 שיך סולימאן אל-עוקבי נ. מנהל מקרקעי ישראל פ"ד כט(2) 477). זוהי סמכות שבשיקול דעת ובעניין זה יש לשקול בין היתר את האפשרות לקיומן של הכרעות סותרות ואת שאלת החיסכון במשאבי זמן והוצאות – לצדדים ולבית המשפט (ר' רע"א הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ. אלכסנדר קפלן).

בענייננו הסעד המתבקש בעתירה לבג"ץ הינו אכיפת פנוי המאחז והבניה הבלתי חוקית. סעד זה צופה פני עתיד ושאלת סבירות פעולת המדינה תיבחן למועד ההכרעה. הסעד המתבקש בהליך שבפני צופה פני עבר. בגין נזקים שנגרמו לתובעים עד למועד להגשת התביעה. שאלת סבירות פעולות המדינה עד לאותו מועד היא זו העומדת במרכז שאלת האחריות. הסבירות נבחנת פר נסיבות במועד רלוונטי, ואותה פעולה עצמה העשויה להיות סבירה בנקודת זמן מסויימת עשויה שלא להיות כזו בנקודת זמן אחרת. מכאן שאין חפיפה בשאלת האחריות בין שני ההליכים. מכאן גם שאין בהכרעה בהליך אחד כדי לייתר את ההכרעה בהליך האחר. גם הרף הנדרש לצורך הטלת האחריות הוא שונה.

מהטעמים האמורים הבקשה לעיכוב הליכים נדחית.

ניתנה היום, ו' טבת תשע"א, 13 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.