מרדכי בנימין ובניו עבודות עפר (1993) בע"מ נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה לביטול איסור שימוש ברכב משא מ.ר. 6509161 (להלן: "המשאית"), שהוטל על ידי קצין משטרה בתאריך 13.06.13 למשך 30 ימים. המשאית נשוא הבקשה אוחסנה במגרש האחסנה.

על פי דו"ח הזמנה לדין וכתב אישום, בתאריך 13.06.13 בשעה 08:20 נהג מר עאיד חאלד (להלן: "הנהג") בכביש 65, במשאית הנ"ל, כשהמשאית במצב העלול לסכן עוברי דרך, בניגוד לתקנה 27 (א) לתקנות התעבורה.

טיעוני הצדדים:

ב"כ המבקשת עתרה לקיצור תקופת הפסילה. לטענתה, הרכב נבדק על ידי קצין הבטיחות בחברה בתאריך 27.05.13 ונמצא תקין ובדיקת קצין הבטיחות תקפה לחודש ימים, הנזילה בצינור השמן ארעה במהלך הנסיעה, באופן בלתי צפוי ותוקנה בשטח על ידי טכנאים וקצין הבטיחות. הסנגורית הוסיפה כי לאחר התיקון, נתבקש השוטר להחזיר את המשאית לעמדת הבדיקה לתיקון שאר הליקויים, אך השוטר סרב והורה על העברת הרכב למגרש האחסנה. לדבריה, בשלב זה תוקן רק הליקוי של הנזילה בצינור השמן, וממילא יהיה צורך בתום תקופת איסור השימוש לתקן את שאר הליקויים ולקבל אישור משרד הרישוי בדבר תקינות הרכב, כך שאין כל סיבה שלא לאשר למבקשת לתקן את הליקויים כבר עתה ולאפשר למבקשת להחזיר את המשאית לכביש. עוד טענה ב"כ המבקשת כי המשאית משמשת חברה קבלנית, וכל יום בו המשאית במגרש האחסנה, גורם נזק כלכלי למבקשת.

ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה, הגישה את תיק החקירה, טענה כי מדובר בעבירה חמורה ובליקויים המסכנים בצורה ממשית את המשתמשים בדרך. לדידה, לא הוכח שהליקוי בצינור השמן תוקן, שכן בעל המוסך שלכאורה תיקן את המשאית לא הובא לדיון, והתייצב רק קצין הבטיחות מטעם החברה, ואף אם תוקן ליקוי זה, אזי רק הוא תוקן. עוד טענה כי המבקשת לא עשתה כל שביכולתה למנוע את העבירה וכי יסוד סביר להניח כי יוגש כתב אישום כנגד הנהג.

דיון:

בהתאם ל"הודעה על איסור שימוש ברכב", נערכה בדיקה יזומה, שבמהלכה נמצאו במשאית דנן ליקויים חמורים במערכת ההגה ובמערכת הבלמים, ליקויים שהנם בעלי השלכות ברורות מבחינה בטיחותית:

א. נזילת שמן הגה כח (אדום) חזקה מאוד מאזור משאבת הגה כח.

ב. צמיג ימני של ציר שני של ההגה עם קרעים בסוליה עד לברזל.

ג. דליפת אוויר מאזור חזית המשאית.

ב"כ המבקשת לא חלקה על קיומן של ראיות לכאורה ועל מהות הליקויים שאותרו, לפיכך, די באמור לעיל כדי לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לנהג בכתב האישום.

הליקויים במשאית דנן הנם חמורים ביותר ונהיגת רכב במצב שכזה מסכנת באופן ברור את עוברי הדרך. הסיכון לשלומם וביטחונם של המשתמשים בדרך גובר שעה במדובר ברכב גדול ממדים, דוגמת רכב המשא דנן.

על פי סעיף 57ב(ב) לפקודת התעבורה בית המשפט יבטל את איסור השימוש אם בעל הרכב לא ידע או שלא נתן הסכמתו לכך שהנהג ינהג ברכב או שהנהג פעל בניגוד להוראותיו והמבקשת עשתה כל שביכולתה כדי למנוע את העבירה.

נהג הרכב לא הגיע למתן עדות.

קצין הבטיחות מטעם החברה, מר רחמים אטיאס, העיד בבית המשפט כי החל לעבוד בחברה בתאריך 21.05.13 ובתאריך 27.05.13 בדק את המשאית ולא היתה כל תקלה. לביסוס טענתו הוצג צילום מסמך ועליו חתימת העד תחת הרישום כי בדק את המשאית בתאריך הנ"ל.

הכשרתו המקצועית של מר אטיאס לביצוע הבדיקה מיום 27.05.13 לא הובהרה.

פרטי הבדיקה ומה בדיוק נבדק במהלכה גם הם לא הונחו בפניי והמבקשת לא הראתה כי באותה בדיקה נשללו ליקויים כגון אלה שאותרו בנידון.

הסנגורית ומר אטיאס טענו כי הנזילה ממערכת ההגה מקורה בחור בצינור לחץ שמן, אשר אירע כחצי שעה לפני שהרכב נעצר לבדיקה כך שהחברה לא יכלה לצפות תקלה זו. לא הובאה בפניי כל ראיה ביחס לאבחון מקצועי של התקלה במשאבת הגה הכוח ככזו שמקורה בצינור, ומכל מקום, בדו"ח הזמנה לדין וכתב אישום הגיב הנהג: "על נזילת ההגה אני הודעתי להם", ומכאן שהנהג ידע על הליקוי, הודיע עליו והתריע לגביו.

לגבי הליקויים האחרים במערכת ההיגוי ודליפת האויר ממערכת הבלמים לא נטען ע"י המבקשת כי נגרמו במהלך הנסיעה או באורח לא צפוי. המדובר בליקויים מהותיים ובטיחותיים ומתיאור הקרעים בסוליית צמיג ציר ההגה עד לברזל, סביר כי לא מדובר בתקלה מיידית שנגרמה תוך כדי נסיעה, אלא בליקויים שהיה על המבקשת להבחין בהם ולתקנם טרם הנסיעה.