מעתוק נ' מדינת ישראל

החלטה

1.        בפני בקשה לפי סעיף 57 ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א-1961 להורות על ביטולה של הודעת איסור שימוש שהוטלה ביום 6/10/13 למשך 60 יום, לגבי רכב מ.ר. 76-601-56, שהינו בבעלות המבקש.

2.        על פי הנטען בהזמנה לדין וכתב אישום בליל ה-6.10.13 שעה 02:50 בערך, נהג מעתוק בן-אל (להלן: "הנהג") ברכב מ.ר 76-601-56, ועוכב ע"י המשטרה, בחשד לנהיגה בשכרות.

הנהג הודה, כי שתה משקה משכר מסוג וודקה (סעיף 3 (ד) לדוח פעולה באכיפת נהיגה בשכרות). מפיו נדף ריח חזק של אלכוהול. התנהגותו היתה רדומה והוא הגיב באיטיות. בבדיקת נשיפון נכשל היינו נמצאה אינדיקציה להימצאות אלכוהול בגופו של הנהג.

לנהג נערכה בדיקת מאפיינים בה נמצא, כי בהליכה על קו הסתייע בהרמת ידיו לצדדים לשם שמירה על יציבותו והחטיא פעמיים הבאת אצבע לאף.

בבדיקת נשיפה נמצאו בגופו 350 מ"ג אלכוהול לליטר אויר נשוף.

3.       לטענת ב"כ המבקש, הוא עשה כל שביכולתו למנוע ביצוע העבירה ולפיכך יש להורות על ביטול איסור השימוש שהוטל על הרכב למשך 60 יום.

עוד טען ב"כ המבקש, כי הורי המבקש זקוקים לרכב לצורך קבלת טיפולים רפואיים.

אולם המבקש לא תמך טענה זו במסמכים כלשהם.

4.        ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה, כי יש ראיות מוצקות בתיק , וכי החלטת קצין המשטרה מעוגנת בחוק , סבירה ומידתית.

5.        השאלה העומדת עתה לבחינה בפני בית המשפט הינה, האם יש יסוד להחלטת קצין המשטרה לאסור השימוש ברכב.

6.       כפי שעולה מהמסמכים המצויים בתיק החקירה, קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת למבקש והראיות שבתיק הינן מספיקות בשלב זה לצורך ביסוס החלטת הקצין.

7.         אציין, כי המבקש מחזיק ברשיון נהיגה משנת 99' ולחובתו 9 ה"ק מהן מהירות, רכב לא תקין, אור אדום ונהיגה תחת השפעת אלכוהול (מ-2013).

8.         מאחורי אסור מנהלי על השימוש ברכב עומד הרציונל של נטילת "כלי העבירה" מידי בעליו, בין היתר על מנת למנוע הישנותם של מקרים דומים ועל מנת להדק את פיקוחו של בעל הרכב על הנהג הנוהג ברכב ולוודא באופן מוחלט, שהנהג יהיה מורשה וכשיר לנהוג ברכב.

9.         סעיף 57 ב (2) לפקודת התעבורה מאפשר לבית המשפט לבטל צו איסור שימוש, אם הוכח, כי הנהג פעל בניגוד להוראות בעל הרכב ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה.

המבקש תמך טענתו בתצהירו ובתצהיר הנהג ונוסעת ברכבם, לפיהם הזהיר את הנהג טרם נהיגתו לבל יבצע עבירות תעבורה ובמיוחד נהיגה בשכרות.

בדיון שהתקיים בפני ביום 17.10.13 נחקרו המצהירים על תצהיריהם.

מעדויותיהם התברר, כי המבקש נסע עם הנהג, שהינו אחיו, ו-2 נוסעות נוספות לבילוי לילי בפארק אזורים ברחובות, כאשר באמתחתם בקבוק משקה משכר (וודקה). המבקש הודה, כי בהגיעם לפארק, ישבו על ספסל כשבקבוק הוודקה מונח ביניהם (המבקש-עמ' 4 ש' 20 הנהג- עמ' 5 ש' 30-31). בשלב כלשהו ניפנו כל אחד מהם לבת זוגו ולענייניו והוא לא שת לבו לנהג (עמ' 3 ש' 22-23. הנהג אישר זאת בעמ' 6 ש' 9). המבקש הודה, כי אחיו שותה משקאות משכרים (עמ' 2 ש' 7).

גם הנהג הודה, כי נוהג לשתות משקאות משכרים כיוצא לבלות עם המבקש. (עמ' 5 ש' 31 עד עמ' 6 ש' 3).

בהתנהגותו זו, לא ניתן לומר, כי המבקש עשה כל שביכולתו למנוע את ביצוע העבירה. המבקש, שידע כי אחיו נוהג לשתות משקאות משכרים, יצא עמו לבילוי משותף עם משקה משכר, הניח אותו לפניו ולא השגיח עליו, לא על המשקה ולא על אחיו-הנהג... הדבר עולה גם בקנה אחד עם דברי הנהג לשוטר, כי שתה וודקה טרם נהיגתו (סעיף 3(ד) לדוח פעולה באכיפת נהיגה בשכרות), אותו משקה ממש שהמבקש הביא עמו לבילוי המשותף.