פסק דין
השאלה המתעוררת בתביעה שלפניי היא האם יש מקום כי המשפט בכלל ודיני עשיית עושר בפרט יגנו על המודל העסקי טרום עידן האינטרנט של פרסום מודעות בתשלום בעיתונות הכתובה, או שמא יש לתת לכוחות השוק לפעול את פעולתם לגיבוש מודלים עסקיים שונים ומגונים לאור הטכנולוגיה המתפתחת בעידן האינטרנט.
התובעת, מעריב מפרסמת מודעות דרושים בעיתון ובאתר העיתון באינטרנט NRG. הנתבעים מפעילים אתר אינטרנט הכולל מאגר מידע אודות משרות פנויות בשוק העבודה בישראל. מטרתו של האתר Alljobs, היא לאפשר צפייה במרוכז בכל המשרות הפנויות המתפרסמות על ידי מעסיקים בעיתונות ובאתרי האינטרנט השונים, תוך עדכון על בסיס יומי של המשרות הפנויות. את המידע באתר אוספים הנתבעים מפרסומים של מעסיקים ממקורות שונים. בין השאר הנתבעים עושים שימוש במידע במודעות הדרושים של מעריב כחלק מהצעות העבודה הכלולות באתר. מעריב גובה כסף ממעסיקים המפרסמים מודעות דרושים. Alljobs גובה כסף ממחפשי העבודה בשלב בו הם מעונינים ליצור קשר עם אחד המעסיקים הפוטנציאליים. מעריב רואה בשימוש של הנתבעים בתוכן מודעות הדרושים העתקה אסורה.
השאלה היא האם לתובעת, מעריב, זכויות במידע הגולמי אודות משרות פנויות שהיא מפרסמת במסגרת "לוח דרושים", ואם כן מה טיבן של זכויותיה והאם הן הופרו על ידי הנתבעים.
1. העובדות הצריכות לעניין
התובעת, מעריב הוצאת מודיעין בע"מ (להלן: מעריב), היא המוציאה לאור של העיתון היומי "מעריב" (להלן: העיתון) והמפעילה של אתר האינטרנט NRG (להלן גם: האתר). בעיתון ובאתר, מעריב מפרסמת לוחות מודעות שונים, ביניהם "לוח דרושים" הכולל מודעות של מעסיקים המופנות לציבור מחפשי העבודה (להלן: לוח הדרושים או מודעות הדרושים).
הנתבעת 1, חברת אול יו ניד בע"מ (להלן: הנתבעת), מפעילה החל משנת 2004 את אתר האינטרנט Alljobs הכולל מאגר מידע אודות הצעות עבודה (להלן: Alljobs). הנתבעים 2-5 הינם היזמים, בעלי המניות והמנהלים של הנתבעת 1. את המידע מלקטת הנתבעת ממודעות דרושים המתפרסמות בישראל, בעיתונות, באתרי האינטרנט ובחברות ההשמה, ומפרסמת אותו באתר Alljobs תוך עדכון המשרות הפנויות על בסיס יומי ומתן אפשרות לגולש לבצע מיון וחיתוך של המשרות הפנויות על פי קריטריונים הרלבנטיים לו, וכן לבצע חיפוש על ידי הקלדת "מילת חיפוש".
הנתבעים אינם מעתיקים את נוסח מודעות הדרושים אלא עושים שימוש בפרטי המידע הגולמי, כגון, סוג המשרה, אזור העבודה, דרישות התפקיד וכיו"ב, עורכים ומשכתבים אותו מחדש, על מנת שיתאים לאופיו של האתר ואופן החיפוש בו (על כך אין מחלוקת וכך עולה גם מאוגדן הדוגמאות של מודעות באתר Alljobs לעומת מודעות באתר NRG אשר הוגש מטעם מעריב). אודות האתר נאמר בסעיף 12 לסיכומי הנתבעים כך:
"מיזם האינטרנט Alljobs הנו ייחודי בכך שהוא מאפשר למחפש העבודה להיחשף באופן מלא ואיכותי למשרות הפנויות המפורסמות על ידי מעסיקים בישראל, בכל המדיומים התקשורתיים הרלוונטיים".
כמפורט בתצהיר הנתבעת 2, הגב' רויטל הנדלר מנכ"לית הנתבעת 1, יסוד אתר Alljobs קשור בסיפורה האישי, כמפורט להלן (סעיפים 8-11 לתצהיר הנתבעת 2):
"הורתה ולידתה של אול יו ניד קשורים קשר הדוק לסיפור האישי, ובאופן יותר ספציפי – להיתקלותי באופן ישיר ובלתי אמצעי בקשיים האדירים הניצבים בפני מחפשי העבודה בארץ, שעה שתרתי בעצמי אחר מקום עבודה חדש, עת סיימתי את לימודי התואר השני במנהל עסקים...
נוכחתי די מהרה לדעת, כי בישראל של שנות האלפיים חסרים למחפש העבודה כלים אפקטיביים וראויים לאיתור מקום תעסוקה...
משימת החיפוש והאיתור שניצבה בפני מחפש העבודה, כפי שאני מצאתי אותה, הייתה מורכבת ומעיקה. הסיבה המרכזית לכך מקורה הייתה בעובדה שמשרות פנויות פורסמו באין ספור מדיומים שונים, ובכלל זה בעיתונים, במקומונים, בלוחות ייעודיים שונים ובמאות אלפי אתרי אינטרנט, באופן אשר חייב את מחפש העבודה לבצע סקירה מייגעת של מקורות רבים ושונים במקביל על מנת למצוא משרה מתאימה".
לגולש באתר Alljobs גישה חופשית לתוכן כל המודעות באתר ללא תשלום וללא צורך בחשיפת פרטיו האישיים, וזאת עד לשלב בו הוא מעוניין ביצירת קשר עם המעסיק, אז הוא נדרש להצטרף כמנוי בתשלום.
הנתבעים אינם מסתירים את העובדה שהמידע אודות המשרות הפנויות נאסף על ידם מהמקורות השונים, ההפך הוא הנכון, הם מדגישים עובדה זו, שכן בה טמון, לשיטתם, יתרונו של האתר לעומת פלטפורמות הפרסום האחרות. כך למשל מצהירים הנתבעים בעמוד הראשי של אתר Alljobs ובעלוני פרסומת כי הצעות העבודה באתר לוקטו מהעיתונים ומאתרי האינטרנט השונים (נספחים 3 עד 5 לסיכומי מעריב). כך גם במסגרת כתבה שפורסמה בעיתון גלובס, מיום 31.12.04 (נספח 6 לסיכומי מעריב), אמרה הנתבעת 2 אודות אתר Alljobs:
"מאגר המידע העצום שהאתר מכיל ומנוע החיפוש המתקדם הם יתרונותיו בהשוואה לאתרים ולוחות אחרים. מוצגות בו הצעות העבודה שפורסמו בעיתונים וב- 2500 אתרי אינטרנט...
מספר המשרות הפנויות שמוצעות באתר הוא נתון שמשקף לפחות 96% מהמשרות המפורסמות בשוק העבודה הישראלי, אם לא את כולן".
מעריב רואה בתוכן מודעות הדרושים שהיא מפרסמת קניין רוחני ובשימוש הנתבעים במידע זה הפרה של דיני הקניין הרוחני, ובעיקר הפרה של דיני זכויות יוצרים וגניבת עין. עוד טוענת מעריב בכתב התביעה כי שימוש מעין זה של הנתבעים בתוכן מודעות הדרושים מהווה עשיית עושר ולא במשפט, ומנוגד לתנאי השימוש באתר ובעיתון. כתב התביעה כלל גם עוולות מפקודת הנזיקין כגון רשלנות, הפרת חובה חקוקה וגזל.
הסעד שמעריב מבקשת הוא צו מניעה קבוע שיאסור על הנתבעת להמשיך את השימוש במידע המפורסם בלוח הדרושים של מעריב, או לחילופין, צו מניעה קבוע המונע את השימוש במידע עד חלוף שבועיים מפרסומו. הבקשה לפיצויים ומתן חשבונות, אשר נכללה בכתב התביעה, נזנחה על ידי מעריב בסיכומים.
במסגרת ההליכים המקדמיים, וויתרה מעריב על העילה של הפרת זכויות יוצרים, והצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה יוגשו סיכומים בשאלת החבות בעילה של עשיית עושר ולא במשפט ובעילה של הפרת תנאי השימוש באתר NRG ובמעריב.