ב"כ המבקשת: אני חוזרת על הערר. חברי בפרוטוקול 26.8.09 הסכים לראיות לכאורה לענין הפסילה, כאשר לא הסכים לענין השכרות. ארחיב בענין השכרות. אני מגישה דו"ח פעולה של השוטרת שראתה אותו נוהג ומציינת את המאפיינים שהבחינה בהם. יש מאפייני שכרות משמעותיים מעבר לריח אלכוהול חריף, עמידה לא יציבה, מתארת את כל התנהגותו ודברים שמלמדים על שכרות, התחילה בנוהל בטיפול בנהג שיכור, לדבריו שתה 4 כוסות וודקה. בסופו של דבר נבדק בבדיקת דם, לוקח זמן עד שמגיעות התוצאות, בדיון אתמול הגיעה חווה"ד לענין השכרות, מדובר 157 מ"ג אלכוהול, המקסימום המותר ע"פ החוק 50 מ"ג.
אמנם אין שרשרת תעודות עובד ציבור, אבל אנו בשלב של ראיות לכאורה ויש פה מעל ומעבר לנהיגה בשכרות.
המשיב נשפט בחיפה לפסילה של 30 חודש בנוכחותו, אני מציגה את פסה"ד, היה הסדר טיעון. הוא נשפט על עבירה של נהיגה בזמן פסילה. הוא צירף לזה נהיגה בשכרות. השופט בחיפה מכבד הסדר ומפרט ומציין שזה הסדר מקבל והוא בוחר לתת למשיב הזדמנות נוספת. בחיפה הפעיל מאסר על תנאי 6 חודשים ושלח אותו לעבודות שירות. המאסר על תנאי היה על נהיגה בזמן פסילה. זה מלמד שזה לא מעניין את המשיב. אני מציגה את גליון ההרשעות הפלילי שלו. זו פעם שלישית שנוסע בפסילה, פעם שניה בשכרות, יש לו עבירות שחוזרות על עצמן: נסיעה באור אדום.
במסגרת דיוני המעצר בשלום הוא נשלח לקבלת תסקיר מעצר, התסקיר קובע דברים משמעותיים לגבי המשיב, הוא מציין שיש לו תפיסה בעייתית, גבולות מטושטשים, בשורה התחתונה לא יכולים לשלול סיכון במצבו, הם מציינים שקיבלו פרטים של 3 מפקחים ומציינים שהם מתרשמים שבני המשפחה מתייחסים בחומרה, הם התלבטו באשר להמלצה לאור הבעייתיות של המשיב. בכל זאת התחילו לתת המלצה שבעיניי בעייתית, שהם מעריכים שיהיה במעצר בית מולם.
אחד המפקחים, וקצינת המבחן מציינת שהוא ללא עבר פלילי, זעאר עבדאללה, אמור לפקח על המשיב לבדו בין 16:00 בצהריים עד הבוקר, הוא אדם עם עבר פלילי.
אני סבורה שהתסקיר מלמד על בעייתיות. שיקול הדעת של קצינת המבחן לא השיקול הנכון. אני מבקשת שביהמ"ש יתרשם גם מהנסיבות החמורות של המקרה הזה וגם מהתסקיר עצמו, לראות את ההתלבטות ולהגיע למסקנה שמסקנת שירות המבחן שגויה, כי מעצר הבית עם המשפחה יביא לשינוי.
אני מגישה את ב"ש 3754/08 מחוזי חיפה, עבריין תנועה, 30 הרשעות קודמות, הגיע לבימ"ש עם עבירה ראשונה של פסילה ושכרות, התחזה לאחיו, לא היה אפשר להביא תסקיר, השופט אומר שגם אם היה אפשר להביא תסקיר, אי אפשר לתת בו אמון.
בב"ש 1885/06 עבירה שחוזרת של נהיגה בזמן פסילה, נאשם שיצא ממאסר וחזר למאסר, יש מסוכנות גבוהה.
אשר על כן אבקש לקבוע שאין לתת במשיב כאן אמון ובחלופות המעצר.
ב"כ המשיב: לענין הראיות לכאורה בעבירת השכרות, חברתי הפנתה לדו"ח הפעולה של השוטרת שכביכול ביצעה את הבדיקות למשיב, השורה התחתונה של הדו"ח בסע' ד' בעמ' 2 - השוטרת כותבת שלא ניתן לקבוע שהוא תחת השפעת אלכוהול. הצורך בהוכחות מדעיות חיוני ביותר.
הוא שתה 4 כוסות עוד בנצרת, עוד לפני.
הראיות המדעיות לא יועילו למדינה בטיעוניה, מסיבה אחת שאין שרשרת ראייתית. יש תיעוד רפואי מבי"ח וולפסון שם נלקחה בדיקת הדם ויש חוו"ד של מומחה מהמכון לטוקסיקולוגיה בתל השומר. מה היה בין 22.8 ועד הגעת בדיקת הדם? אף אחד לא יודע. אנו לא יודעים של מי בדיקת הדם, בימ"ש לא יכול לסמוך ממצאים אפילו לא בשלב של ראיות לכאורה. בימ"ש לא יכול לסמוך על אותה חוו"ד, השוטרת לא יכולה לקבוע אם הוא תחת השפעת אלכוהול.
הסכמתי לקיום ראיות לכאורה בזמן פסילה, הנאשם כופר בעצם הנהיגה. חברו שהיה איתו הוא זה שנהג. היה בלבול. הם נראים דומים. רק לאחר התלבטות בין השוטרים לבין עצמם, השוטרת החליטה שמרשי הוא הנהג. כל אותה שוטרת כתבה שזה הנהג, אני מחוייב להגיד לבימ"ש שיש ראיות לכאורה.
עילת המעצר ברורה. לא אטען טיעוני סרק. עברו של המשיב מדבר בעד עצמו. אולם, בסופו של יום בימ"ש מחוייב לקיים את הוראות החוק. סע' 21 ברור בענין. בימ"ש לא יורה על מעצר כל עוד קיימת חלופה שיכולה לאיין את המסוכנות.
נותרת השאלה האם באמת אותה חלופה שהוצעה יכולה לאיין את המסוכנות. אני מציג שורה של החלטות בהן נקבע ע"י השופט רובינשטיין, השופט דנציגר והשופטת ביניש הקובעים כי מסוכנותו נובעת משהייתו מאחורי הגה. הוצעו 3 מפקחים. לגבי אחד מהם נטען שיש לו עבר פלילי, אפשר לוותר עליו ויש 2 אחרים שיכולים לפקח במשמרות.
חבריי הגישו בבימ"ש למטה החלטה של השופטת ארבל. בהחלטה קודמת היא קבעה בתיק יותר חמורה, סיכון חיי אדם בנתיב תעבורה (מצטט). כל מקרה נבחן לאור נסיבותיו האישיות, להבדיל ממקרים בהם לא צריך לבדוק בכלל חלופה.
בענין מרדכי ערוסי, ג'באל ביהמ"ש העליון אומר שלא מוותרים על בדיקת חלופה, אלא במקרים קיצוניים ביותר. בימ"ש מאיין את החוק, וכדי שבימ"ש יעשה זאת צריך להיות מקרה מאוד קיצוני. בימ"ש שלח לתסקיר מעצר, קצין המבחן התרשם שמדובר בדמויות שיכולות להציב גבולות למשיב. המדינה יכלו לחקור כמה שרוצים. מדובר בדמויות שיכולות לבצע את התפקיד שלהן, ברור להן מה עליהן לעשות, מה לעשות אם יפר את התנאים, זה ענין מאוד קריטי, הערבויות שנחתמו הן בבחינת סכנה קיומית למשפחה במידה ויצטרכו לשלם את זה.
למה הפעם כן לשחרר אותו לאור מה שחברתי אמרה? השופט איזקסון כותב שהאיש יושב חודש במעצר. זו פעם ראשונה שהוא שוהה תקופה כה ארוכה במעצר. אני סבור שיש בכך להשפיע על התנהלותו, כי הפרת תנאי המעצר לא יגרור ישיבה יומיים במעצר, הוא יבין שברגע שהוא דורך מחוץ לבית הכספים הולכים וגם הוא ישב באבו כביר.
אנו מבקשים שבימ"ש זה יאשר את ההחלטה, יאפשר למשיב לשהות בבית, המשפט הולך להתנהל, המשיב כופר בעובדות, לא יהיה הסדר טיעון, יש משפט שהולך להתנהל כמה זמן.