הבקשה
:
בפני בקשה מטעם המבקש, הוא מנהל החשבונות, למתן החלטה משלימה או מתן הבהרה להחלטתי מיום 18/12/07, בה קבעתי כי המבקש הינו בעל זכות עיכבון ובשל כך, מעמדו כמעמד ונושה מובטח.
לטענתו, יש ליתן החלטה משלימה באשר להפקדת ערבות בנקאית כתנאי למסירת מסמכי הנהלת החשבונות לנאמן בהקפאת ההליכים, לצורך הבטחת מעמדו של המבקש כנושה מובטח, וכן באשר למעמדו "הנפרד", לצורך כינוס אסיפות נושים, או במידה והבקשה להסדר נושים תדחה, או למקרה והסדר הנושים לא יצלח.
דיון והכרעה
:
אין מקום להורות על מתן ערבות בנקאית למבקש, כתנאי למסירת המסמכים שבחזקתו לידי הנאמן, לצורך הבטחת מעמדו של המבקש כנושה מובטח. משנקבע מעמדו הקנייני - עקרוני של המבקש כנושה מובטח - מעמד זה נשמר לו, גם אם יעביר הוא את המסמכים לידי הנאמן. זכותו המהותית כנושה מובטח אינה "נעלמת" ואינה תלויה, ומשנקבע קיומה, היא נשארת שרירה וקיימת גם אם המסמכים מועברים לחזקת הנאמן. (ראה ע"א 5821/92
ח'ורי נ' פישלר, פ"ד מט (5) 833 (1996)).
זכות העיכבון המהותית - קניינית, עומדת למבקש בגובה מלוא חוב החברה כלפיו, קביעה זו הינה עקרונית, המבקש הוגדר כנושה מובטח, ואין מקום להתנות מסירת המסמכים וספרי הנהלת החשבונות במתן ערבות בנקאית, או בערובה אחרת.
אינני מקבל את טענת המבקש כי מעמדו "נפרד" ממעמדם של נושים מובטחים אחרים. דיני הפירוק מגדירים את קבוצות הנושים באופן ברור, קבעתי כבר שנושה בעל זכות עיכבון, ככלל, הינו נושה מובטח, כדוגמת נושה בעל משכון או משכנתא. אכן, המבקש אינו בעל זכות עיכבון הסכמי, אלא זכותו לעיכבון מקורה בדין, אך הזכות עצמה ומרכיביה זהים הם - ואין בעובדה כי המדובר בעיכבון מכוח חוק, כדי ליצור למבקש מעמד "נפרד", או תת-קבוצה נפרדת של נושים מובטחים. לדעתי, אין למבקש אינטרס שונה, מובדל ומיוחד, משל יתר הנושים המובטחים, ומעמדו בהליך יהיה כמעמדם.
ברור כי הסדר נושים
"נועד, דרך כלל, להחליף את סדרי פרעון החובות המעוגנים בדיני הפירוק, והוא מאפשר יצירת חלופה לסדרים אלה בדרך המבקשת להיטיב עם הצדדים המעורבים בעניניה של החברה... הסדר נושים, כאמור, עשוי לשנות את סדרי העדיפות המקובלים בדיני פירוק לתשלום חובות לנושים הן בהתייחס לקבוצות הנושים השונות בינן לבין עצמן והן בהתייחס לנושים המסווגים לאותה קבוצה, בינם לבין עצמם" (ראה ע"א 6010/99
דוד ששון עו"ד, כמנהל מיוחד של החברה בפירוק נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נו (1) 385 (2000), והאסמכתאות המובאות שם), בענייננו הסדר נושים טרם אושר, ואפשר, כאמור, שההסדר שיושג ישנה את סדר העדיפות הקבוע בדיני הפירוק, אולם אין בכך כדי להקנות למבקש מעמד נפרד ושונה, ומכל מקום, כל הסדר חייב אישור בית המשפט אשר יקפיד על קיום כללי הגינות בסיסיים, כלפי כל הנוגעים בדבר, ובשים לב לתכלית ההסדר, ככל שיושג - שיקום והבראת החברה.
באם הליך הסדר הנושים יסתיים, למצער בדחיית הבקשה להסדר, או במידה והחברה לא תעמוד בהסדר הנושים שיושג, הרי שאז נכנסים אנו למטרייה של דיני הפירוק המקובלים, ומעמדו של המבקש, הינו כאמור, כשל נושה מובטח.
כידוע, הליך הקפאת הליכים, יונק מטריות משפטיות, כדוגמת הסוגיה שבפנינו, מדיני פירוק ופשיטת רגל.
סעיף 1 ל
פקודת פשיטת רגל [ נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן:"פקודת פשיטת רגל"), יחד עם סעיף 20 (ב) לפקודת פשיטת רגל, וסעיף 353 ל
פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983, הביאו להחלת דיני פשיטת רגל גם על הליכי פירוק חברות בחדלות פירעון. כידוע, ככל שקיים חסר ב
תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), תשס"ב-2002, מושלם הוא, דרך הפרקטיקה, מדיני הפירוק, משכך - ככלל, זכות עיכבון מעניקה לנושה מעמד של נושה מובטח במקרה של חדלות פירעון, פירוק חברות, והקפאת הליכים - זאת במסגרת התנאים המהותיים המקימים את הזכות, כפי שפורט בהחלטתי מיום 18/12/07.
גם אם הבקשה להסדר נושים תדחה, למצער, אזי זכותו של המבקש כנושה מובטח בגין החוב האמור שהחברה חייבת כלפיו, עדיין תעמוד ותשמר לו במסגרת הליכי חדלות פירעון, כלומר - באם תוגש בקשה לפירוק החברה, ובאם ימונה לחברה מפרק, אין בכך כדי לשנות ממעמדו של המבקש כנושה מובטח.
להסרת ספק, אני חוזר וקובע כי המבקש הינו בעל מעמד של נושה מובטח, ואינו בעל מעמד "נפרד" משל יתר הנושים המובטחים, ואין מקום להורות לנאמן על הפקדת ערבות בנקאית להבטחת זכות העיכבון המוקנית לו.
המבקש יעביר לאלתר כל מסמכי החברה לידי הנאמן, כדי שהנאמן יוכל להשלים מלאכתו.
אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ח בטבת, תשס"ח (27 בדצמבר 2007), בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.