אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מעמדו של בנק כאוחז כשורה לגבי שיקים המשמשים לבטחון

מעמדו של בנק כאוחז כשורה לגבי שיקים המשמשים לבטחון

תאריך פרסום : 06/01/2014 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום ירושלים
3384-05
06/04/2008
בפני השופט:
שירלי רנר

- נגד -
התובע:
בנק הפועלים
עו"ד וקסלר אברהם
הנתבע:
שמר פלוס שירותים מרכזים בע"מ
עו"ד אביטן שלמה
פסק-דין

כתבי הטענות

1. התביעה עניינה שני שיקים שנמשכו מחשבון הנתבעת לפקודת חברה בשם "סגולת ישראל" ואשר ואשר סוחרו לתובע כאשר על גב השיקים מופיעה חותמת של "סגולת ישראל בע"מ". שיק אחד הינו על סך 400,000 ש"ח ושיק שני הינו על סך 350,000 ש"ח. על פי האמור בנספח לשיקים הנושא את הכותרת "הודעת חילול" הוצגו שני השיקים לפרעון אך חוללו.

על פי האמור בהתנגדות לביצוע השטרות ביום 19.8.03 הזמינה הנתבעת מחברת סגולת ישראל בע"מ 15 מבנים יבילים תמורת 63,000 ש"ח לכל מבנה. לאחר חתימת ההסכם התברר כי סגולת ישראל אינה מסוגלת לעמוד בקיומו וסוכם על אספקת 10 מבנים בלבד בתמורה ל-658,440 ש"ח. בעקבות ההסכם מסרה הנתבעת לחברת סגולת ישראל מספר שיקים ובין היתר את אלו נשוא תיק ההוצל"פ. ההסכם נחתם במשרדי סגולת ישראל בלי שהנתבעת בדקה את נכונות החשבון. לאחר החתימה גילתה הנתבעת טעות חשבונאית ולפיה שילמה סך של 774,864 ש"ח ועל חברת סגולת ישראל היה להשיב את הסכומים שניגבו ביתר. עקב מצבה הכלכלי לא יכלה סגולת ישראל להשיב את הסכומים ואף לא לקיים את ההסכם. הוסכם בין הצדדים כי יוחזרו שני השיקים נשוא התביעה. בקשה לקבלת השיקים נענתה כי שיק אחד נגרע ממשמורת ביום 25.3.04 ואינו בנמצא. על פי האמור בהתנגדות לביצוע השטר הבנק אינו אוחז כשורה שכן לא נתן תמורה כלשהיא ואף ידע על הפגם בשיקים ועל כך שעל סגולת ישראל להשיבם. על פי האמור בהתנגדות מאחר והשיקים שהופקדו לא שימשו כשיקים לבטחון אלא אך ורק למשמורת, אין הבנק יכול לתבוע כאוחז בשיקים ו/או בשם סגולת ישראל אשר חייבת בהשבתם על פי ההסכמה עם הנתבעת.

2. בדיון בהתנגדות לביצוע השטרות ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים ולפיה טענות ההגנה של הנתבעת אינן כוללות טענת כשלון תמורה.

מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מנהל הנתבעת מר ז.י. מטעם התובע הוגש תצהירו של מר רוברט עינב ששימש על פי האמור בתצהירו, במועדים הרלוונטיים לתביעה, כמנהל סניף הגן הטכנולוגי של בנק הפועלים באיזור ירושלים. המצהירים נחקרו על תצהיריהם וב"כ הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

הטענות בסיכומים

3. לטענת ב"כ הנתבעת בסיכומיו מדפי הבנק ומעדותו של מנהל הבנק עולה כי השיקים הופקדו למשמרת בלבד וחובתו של הבנק היתה להחזירם לידי המפקיד. מחומר הראיות עולה כי מסגרת האשראי של חברת סגולת ישראל לא השתנתה בשל מתן השיקים ולא הוכח כי הבנק נתן תמורה כלשהיא בעקבות אותם שיקים ועל כן אין הבנק אוחז כשורה בשיקים. עוד נטען בסכומים כי מחומר הראיות עולה כי הבנק ידע כי מלוא התמורה עבור השיק על סך 350,000 ש"ח שולמה לחברת סגולת ישראל, ידיעה זו מפקיעה את תום ליבו של הבנק ופוגעת בסחירותו של השיק, בפרט כאשר הבנק לא יכול היה להמציא אישור או הפקדה מחודשת של שיק זה. לטענת הנתבעת אף מכח דיני חוזים היה על הבנק להשיב את השיקים לידי הנתבעת. 

לטענת ב"כ התובע בסיכומיו סגולת ישראל והמוסמך לכך מטעמה חתמו על מסמכים אשר שיעבדו את השיקים אשר הופקדו למשמרת, כבטחון. הבנק גם אישר ונתן אשראי לסגולת ישראל על סמך השיקים. השיקים נמסרו והוסבו לבנק כאשר אין עליהם כל הגבלת סחירות. עוד טוען ב"כ התובע בסיכומיו כי הבנק כלל לא ידע על כל הסכם שנחתם בין סגולת ישראל לבין הנתבעת לעניין השיקים ובכל מקרה הסכם כזה נערך במועד מאוחר להפקדת השיקים בבנק ומתן אשראי על ידי הבנק. הבנק גם מעולם לא התחייב להחזיר את השיקים לידי סגולת ישראל. עוד נטען בסיכומים כי לאחר שמכוחה של אגרת חוב שועבדו כל השטרות של סגולת ישראל אשר טרם נפרעו ביום 13.4.03, ולאחר שהחשבון של סגולת ישראל היה חשבון חח"ד אשר היה ביתרת חובה בעת מתן השיקים, ולנוכח העובדה שביום הפקדת השיקים ניתנה הלוואה לסגולת ישראל, אין לאמר כי הבנק לא נתן ערך עבור השטרות נשוא התביעה. מחומר הראיות עולה כי השיקים שימשו לבטחון ולא למשמרת בלבד. לטענת ב"כ התובע לנוכח העדויות גם אין ממש בטענת הנתבעת כאילו תמורת השיק השני שולמה ולפיכך הבנק לא נתן בעדו ערך. על סמך שיק זה ניתן עוד במועד הפקדתו אשראי על ידי התובע, ולאור העובדה כי לא הומצא לבנק כל שיק נגדי תמורתו, מטבע הדברים שימש אף לביטחון לאורך כל הדרך. לטענת ב"כ התובע הוכח כי השיקים שימשו לביטחון ולא רק למשמרת כטענתה של הנתבעת 1. על פי סעיף 29(א) לפקודת השטרות קיימת לבנק בענייננו, לנוכח חתימת ההיסב שבגב השיק, חזקת תמורה ועל הנתבעת הטוענת להיעדר תמורה להוכיחה. עוד נטען בסיכומים כי מהתצהיר ומהעדויות עולה כי הבנק לא קיבל כל מסמך או מידע אודות הנטען על ידי הנתבעת ביחס לתשלום התמורה כביכול עבור  השיקים נשוא התובענה ועל מערכת ההסכמים שבין הנתבעת לסגולת ישראל. לטענת ב"כ התובע בכל מקרה בעת שהופקדו השיקים בבנק וניתן ערך תמורתם לא נפל כל פגם בשיקים וזאת אף לשיטת הנתבעת. מאחר והמועד הקובע לשאלת תום הלב הוא מועד ההפקדה, אין בכל התרחשות מאוחרת כדי לגרוע מתום לב זה. ככל ששילמה הנתבעת סכומים נוספים לידי סגולת ישראל בלא לקבל את השיקים לידיה הרי שהתרשלה התרשלות רבתי. לטענת ב"כ התובע הבנק הינו "אוחז כשורה" ואולם אפילו הינו אוחז רק בעד ערך הרי שבמקרה הנוכחי עסקינן בכשלון תמורה חלקי בלתי קצוב שאירע, אם בכלל, לאחר סיחור השיקים לבנק ולנתבעת אין כל הגנות בגין כך.  לבסוף טוען ב"כ התובע כי עדותו של המצהיר מטעם הנתבעת היתה לא אמינה ולא מבוססת וכי העובדה שהנתבעת נמנעה מלזמן לעדות את מנהל סגולת ישראל עימו היא בקשר, צריכה לפעול לחובתה.

בסיכומי התגובה שהגיש שב וטוען ב"כ הנתבעת כי מהראיות עולה כי השיקים הופקדו למשמורת בלבד וכי הבנק היה מודע לכך כי מלוא התמורה עבור השיק על סך 350,000 ש"ח שולמה לסגולת ישראל והשיק נגרע ממשמורת, אבד ולא נמצא ועל כן יש להשיבו לנתבעת. כעולה מספרי הבנק אותה מסגרת אשראי שהיתה לסגולת ישראל לפני הפקדת השיקים נותרה גם לאחריה. לכל היותר ביצע הבנק פעולה של סילוק הלוואה על סך 400,000 ש"ח והעמדת הלוואה באותו סכום. עוד טוען ב"כ הנתבעת כי הבנק גם לא נהג בתום לב עת סיחרו לו את השטר שכן היתה לו ידיעה או היתה צריכה להיות לו ידיעה שזכותו של המסחר פגומה ועל כן אינו אוחז כשורה. לאור האמור טענות ההגנה העומדות לנתבעת כנגד סגולת ישראל עומדות לה גם כנגד הבנק, לרבות טענת כשלון התמורה. עוד טוען ב"כ הנתבעת כי הסיחור בענייננו היה מאוחר לכישלון התמורה וכי בכל מקרה הבנק כאן לא נתן ערך כאשר מושג אחרון זה יש לפרשו באופן מצומצם יותר מאשר את המושג תמורה. לטענת ב"כ הנתבעת יש גם לדחות את טענת ב"כ התובע ולפיה גם אם הבנק אינו אוחז כשורה הוא "אוחז בעד ערך" שכן סיחור השטר אליו קדם לכישלון התמורה.

דיון

שיקים לגבייה או שיקים לבטחון

4. לטענת ב"כ הנתבעת השיקים שהופקדו לא שימשו לבטחון אלא אך למשמורת עד לגבייתם על ידי הבנק. לטענת ב"כ התובע מחומר הראיות עולה כי השיקים שימשו לבטחון ולא למשמורת בלבד. הגם שטופסי ההפקדה לא הוצגו אין מחלוקת בין הצדדים כי אם השיקים הופקדו למשמורת בלבד לשם גבייתם על ידי הבנק, אין הבנק רוכש זכויות בשיקים במנותק מאלו של המפקיד, ואם חוללו השיקים עליו להחזירם למפקיד. הוראה ברוח זו מצויה בסעיף 6 ל" כתב תנאים כלליים בקשר עם ניכיון שיקים שנערך ביום 30.1.04" שצורף להודעת התובע מיום 6.7.05. מעמדו של הבנק במקרה זה הוא כשל שלוח הפועל לגביית השיקים. אם לעומת זאת ניתנו השיקים לבטחון, רוכש הבנק זכויות בשיקים ועשוי אף לרכוש מעמד עצמאי של אוחז כשורה המקנה לו זכויות כלפי מושך השיקים שהינן בלתי תלויות במעמדו של המפקיד, המסב.

5. כאשר חותם הנפרע על גב השיק חתימת היסב, צריכה ההגבלה על מעמדו של הבנק כנסב לבוא לידי בטוי בהיסב מגביל כמשמעותו בסעיף 34 לפקודת השטרות [נוסח חדש]. בע"א 444/82 בנק קונטיננטל לישראל בע"מ נ. שייקביץ קבע השופט ברק כי " המבחן להיותו של היסב מגביל הוא, אם מלשון ההיסב עולה, שאין הנסב רוכש בעלות מלאה בשטר אלא רוכש הוא בו כוח לעשות בשטר כמצוות המסב. מבחן זה צריך למצוא בטוי בלשון ההיסב. אין היסב מגביל בעל-פה, וכוונת הצדדים להיסב מגביל, שאין לה עיגון לשוני, אינה מועילה" (פ"ד לט(3) 113 בעמ' 119). בפרשת בנק קונטיננטל לישראל קבע ההיסב "נא לשלם לפקודת בנק קונטיננטל לזכות חשבון 0511455" ובית המשפט קבע כי מדובר בהיסב מגביל ולפיו הבנק מחוייב לזכות בדמי השיק את מספר החשבון שצויין על גב השיק (פיסקה 11). בפסק הדין בע"א 775/85 בנק לאומי לישראל בע"מ נ. ברוש מסחר בברזל (אשרור) בע"מ רשם הלקוח ליד חתימת ההיסב את מספר חשבון הבנק שלו בבנק הנסב. בית המשפט קבע, תוך אבחון מהכיתוב בפרשת בנק קונטיננטל כי אין המדובר בהיסב מגביל (פ"ד מב(1) 294). כך גם נפסק בע"א 924/97 בנק אוצר החייל נ. שלמה בוימסטר תק-מח 99(1) 3447 שם הופיעה על גב השיק חתימת היסב "על החלק" ומתחת מספר חשבונה של המסבה אצל הבנק. בית המשפט קבע כי מלשון ההיסב ניתן ללמוד כי אין המדובר בעיסקת הפקדה למשמרת לצורך גבייה בלבד (סעיף 4 לפסק הדין).

על גב שני השיקים נשוא התביעה הנוכחית מופיעה חתימה "סגולת ישראל בע"מ" ומעליה הכיתוב "061715" ומתחתיו "סניף 599". מחומר הראיות עולה כי מדובר במספר חשבון הבנק של חברת סגולת ישראל אצל התובע (ר' למשל סעיף 4 לתצהירו של מנהל הסניף). עם זאת, מההלכות כפי שפורטו לעיל עולה כי אין לראות בכיתוב האמור כהיסב מגביל.

6. ב"כ הנתבעת מבקש להסתמך בטענותיו ככל הנוגע לכוונת הצדדים בדבר מעמדו המוגבל של הבנק על מסמכים חיצוניים לשיקים עצמם. אמנם נכון הוא כי המגמה כיום כפי שבאה לידי בטוי בע"א 1560/90 ציטיאט נ. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ פ"ד מח(4) 498 היא צמצום הפער בין פרשנות שטרות לבין פרשנות חוזים. עם זאת, כפי שמציין השופט ברק כללי פרשנות אלו כוחם יפה כאשר מדובר בצדדים קרובים על פי השטר. "... בין צדדים קרובים אין כל ייחוד לשיק, ועל כן הוא יפורש על פי לשונו ונסיבות עריכתו. לעומת זאת, בין צדדים רחוקים, לשון השיק (ללא נסיבות עריכתו) הם המקור ממנו ניתן ללמוד על אומד דעתם של הצדדים" (ר' ע"א 6909/00 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ. קבוצת אריה יצחקי בע"מ פ"ד נה(4) 83, בעמ' 87). בענייננו, היחסים בין התובע לנתבעת הם בין צדדים רחוקים - המושך והנסב, וההגבלה על מעמדו של הבנק צריכה במקרה זה להילמד מלשון ההיסב עצמו שכאמור אין בה כדי לתמוך בגירסת הנתבעת.

7. אפילו היה מקום בנסיבות העניין לפנות למסמכים חיצוניים לשיקים עצמם, אין בידי לקבל את טענת הנתבעת בדבר ההגבלה על מעמדו של הבנק. טענת  הנתבעת בעיקרה מתבססת על מסמכי הבנק מהם עולה לטענתה כי השיקים נשוא התביעה הופקדו למשמרת. כך בדף הבנק (נספח ז' להתנגדות לביצוע השטר) נרשמה תחת הכותרת " פירוט שיקים לפרעון" הכותרת " סה"כ שיקים במשמרת בחשבונך ליום 31.5.04" וכותרת נוספת " ריכוז שיקים במשמרת". ברשימה מופיעים שני השיקים נשוא התביעה (ר' גם עדותו של מנהל הבנק בעמ' 4, שורות 17-21). גם בנספח ה' להתנגדות לביצוע השטר נרשם כי הבנק מאשר כי אחד מהשיקים נשוא התביעה " אשר הופקד על ידך למשמרת ואשר נגרע ממשמרת...". כך גם הכותרת בנספח ו' להתנגדות לביצוע השטר אשר מתייחס לאחד השיקים נשוא התביעה נושא את הכותרת " שיקים למשמרת תעודת משלוח". עם זאת, מההסכמים עליהם חתמה סגולת ישראל עולה כי שעבדה לבנק את זכויותיה על פי השיקים שהופקדו בידי הבנק לרבות אלו נשוא התביעה. כך בסעיף 4 לבקשה לפתיחת חשבון ותנאים כלליים לניהול חשבון (ר' נספח א' לתצהירו של מנהל הסניף) נקבע כי לבנק זכות שעבוד על כל המסמכים הסחירים " שנמסרו לבנק בכל זמן שהוא לגבייה או למשמרת או בתור בטוחה או באופן אחר..." ובסעיף 8.2 לאותו מסמך נאמר כי " בכל מקרה שהבנק יחזיק שטרות בחתימתנו או בהסבתנו שנמסרו או שימסרו לבנק לגבייה או למשמרת או כבטוחה או אחרת, הם יהיו וייחשבו כמשועבדים בשעבוד קבוע מדרגה ראשונה לבנק להבטחת פרעון סכומי ההלוואות והבנק יהיה רשאי למכור או לנכות את השטרות, ולנקוט בכל הצעדים המשפטיים או האחרים, כפי שימצא הבנק לנכון לשם גביית השטרות...".  יתר על כן. ביום 13.4.03 שיעבדה סגולת ישראל באגרת חוב את כל השטרות " אשר הממשכן מסר או ימסור מדי פעם לבנק בין לגוביינא, למשמרת או אחרת..." (סעיף 4 לנספח ח' לתצהירו של מנהל הבנק). על פי האמור בתצהירו של מנהל הבנק השיקים נשוא התביעה הופקדו למשמרת ושימשו לביטחון (סעיף 12 לתצהיר). גם בעדותו הבהיר כי בבטוי " שיקים למשמרת" כוונתו ל" שיקים שהלקוח הפקיד לנו כחלק ממערך הבטחונות שלו ועל סמך זה נתנו לו אשראי" (עמ' 10, שורה 21). גם ממסמכי הבנק עצמו עולה כי נעשה שימוש בבטויים "למשמרת" ו"לבטחון" במקביל (ר' נספחים ג' לתצהירו של מנהל הבנק). כך אף במסמך שנרשם על ידי סגולת ישראל עצמה לבנק (ר' נספח ו' לתצהירו של מנהל הסניף). העולה מן האמור הוא כי ככל שפונים להסכמות שנתגבשו בין הבנק התובע לבין סגולת ישראל מעבר לאמור בשיקים נשוא התביעה, הרי שיש בהסכמות אלו דווקא לתמוך בזכותו השטרית העצמאית של הבנק לתבוע על סמך שיקים אלו כנסב.

מעמדו של הבנק כאוחז כשורה

8. בדיון בהתנגדות לביצוע השטרות ניתן כאמור תוקף של החלטה להסכמת הצדדים ולפיה טענות ההגנה של הנתבעת אינן כוללות טענת כשלון תמורה. טענתה העיקרית של הנתבעת היא כי בינה לבין חברת סגולת ישראל לה ניתנו שני השיקים, נתגבשה הסכמה ולפיה יוחזרו שני השיקים לנתבעת. ככל שרכש הבנק מעמד של אוחז כשורה לגבי שיקים אלו, אין טענתה של הנתבעת יכולה לסייע לה כנגד תביעתו של הבנק. ככל שהבנק לא רכש מעמד של אוחז כשורה לגבי שיקים אלו, הרי כל טענות ההגנה שעומדות לנתבעת כנגד הנפרעת על פי השיק, חברת סגולת ישראל, עומדות לה גם כנגד הבנק ובכלל זאת הטענה ולפיה יש מקום להחזיר את השיקים לנתבעת בלא לפרעם.

על פי סעיף 28 לפקודת השטרות:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ