מעמדה של חוות דעת רפואית שניתנה בהליך קודם

1.         בפני כתב-תביעה אשר הוגש על-ידי דני בן-אליעזר (להלן: "התובע") כנגד מנורה חברה לביטוח בע"מ וכנגד אבנר - איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ (להלן: "הנתבעים). התביעה הוגשה בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").

2.         התובענה הוגשה במקור בבית-משפט השלום בתל-אביב, ובמסגרתה מונו שני מומחים רפואיים.

האחד - בתחום הפסיכיאטריה (ד"ר גרופר), אשר קבע כי בגין התאונה נותרו לתובע 11.7% נכות מתוך כלל 50% שאינם קשורים לתאונה.

השני - בתחום הגסטרואנטרולוגיה, אשר קבע כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה בתחום זה.

3.         על-פי הבנתי, ביקש ב"כ הנתבעים לחקור את המומחה בתחום הפסיכיאטריה - ד"ר גרופר, וחקירה זו התקיימה ביום 11.2.07, ובסופה אישר ד"ר גרופר כי אינו חוזר בו מקביעתו, כי נכותו הפסיכיאטרית של התובע כתוצאה מהתאונה נשוא כתב התביעה הינה בשיעור של 11.7% (עמ' 41 שורות 11 - 13).

            בתום חקירתו של ב"כ הנתבעים נחקר ד"ר גרופר על-ידי ב"כ התובע, ומחקירה זו עלה, לכאורה, כי ד"ר גרופר בלבל בין סעיפי ההתייחסות של תקנות המוסד לביטוח לאומי, ולכאורה נכותו הפסיכיאטרית של התובע גבוהה מהנכות שנקבעה בחוות-דעתו של ד"ר גרופר.

4.         בעקבות חקירה זו סבר ב"כ התובע, כי הנזק של התובע עולה על הנזק המשוער בהתאם לחוות-דעתו של ד"ר גרופר, ומשכך, הוגשה בקשה לתיקון סכום התביעה והעברת התיק לבית המשפט המחוזי. בתגובתם התנגדו הנתבעים לתיקון כתב התביעה, והתעלמו למעשה מהבקשה להעברת התיק לבית המשפט המחוזי, ובדיון שנערך ביום 28.3.07 הודיעה באת-כוח התובע, כי היא "מסכימה לטענת חברי, בכך שהעדויות תישמענה מהתחלה בבית המשפט המחוזי ... אני אמחוק את התביעה כאן", וב"כ הנתבעים הסכים למחיקת התובענה והגשת תובענה חדשה בבית המשפט המחוזי, וכתוצאה מכך, נתן בית-משפט השלום (כב' השופטת דורית קוברסקי) פסק-דין לפיו "אני מוחקת את התביעה ...".

5.         לאחר קבלת פרוטוקול הדיון ופסק הדין מיום 28.3.07 פנה ב"כ התובע לב"כ הנתבעים וביקש את הסכמתו לביטול פסק הדין, שניתן בעקבות דברי באת-כוח התובע,שכן לדבריו הסכמת באת כח התובע למחיקת התובענה בבית משפט השלום ניתנה ללא סמכות, אלא שב"כ הנתבעים סירב להסכים לביטול המבוקש, ומשכך, הגיש ב"כ התובע בקשה לבית-משפט השלום לביטול פסק הדין, ולחילופין, ביקש סעד הצהרתי "להבהרה כי ההליכים שהתקיימו בבית-משפט השלום ימשיכו לחייב את הצדדים בתביעה החדשה שתוגש" (סע' 33 לכתב התביעה דנן).

            הנתבעים ביקשו לדחות את הבקשה לביטול פסק-דין, וכפרו בסמכותו של בית-משפט השלום לדון בסעד החלופי המבוקש. ואכן, בהחלטתו מיום 14.5.07 דחה בית-משפט השלום את הבקשות.

6.         בתאריך 17.6.07 הגיש התובע תובענה חדשה בבית-משפט המחוזי בתל-אביב, במסגרתה סקר את כל ההליכים שהתקיימו עד עתה בבית-משפט השלום, וביקש להשאיר את חוות-דעתו של ד"ר גרופר על כנה גם במסגרת התובענה בבית המשפט המחוזי, תוך הסכמה לקיים חקירה נוספת של ד"ר גרופר, על-מנת שבית-משפט זה יתרשם מהמומחה.

7.         בדיון אשר התקיים בפני ביום 3.4.08, חזר ב"כ התובע על בקשתו, אולם ב"כ הנתבעים התנגד למבוקש והבהיר, כי לא יתנגד למינוי מומחה אחר.

דיון

8.         דומני, כי לא אטעה אם אקבע כי כל הטעויות הטקטיות האפשריות התרחשו במקרה זה. ודוק: בקשתו הראשונית של ב"כ התובע היתה לתקן את התובענה ולהעבירה לבית-משפט המחוזי, ואילו היתה ניתנת החלטה בבקשה זו, היה בית המשפט נענה, מן הסתם, למבוקש, מורה על תיקון כתב התביעה לאור ההלכה המושרשת בדבר היענות לתיקון כתבי-טענות בכל שלב של הדיון, ומעביר את התובענה לבית המשפט המחוזי. או אז, אך ברור הוא שהתובענה היתה ממשיכה להתנהל מהשלב בו הועברה לבית המשפט המחוזי, קרי - מהשלב שלאחר חקירתו של ד"ר גרופר. אלא מאי? בישיבת בית-משפט השלום מיום 28.3.07, הודיעה באת-כוח התובע כי היא מבקשת למחוק את התובענה, ומכאן החל "מחול השדים" המצריך מתן החלטה זו.

9.         הנני בדעה, כי יש להשאיר את חוות-דעתו של ד"ר גרופר על כנה, ואבאר. מדברי באת-כוח התובע בדיון מיום 28.3.07 הנני מסיקה, כי בין ב"כ הצדדים התנהל דין ודברם מסויים מחוץ לפרוטוקול, וכתוצאה מאותו דין ודברים הודיעה באת-כוח התובע כי "מסכימה לטענת חברי, שהעדויות תישמענה מההתחלה ...", קרי - הנני מסיקה כי באותו שלב הושגה הסכמה לכאורית בין ב"כ הצדדים, על-פיה תושאר חוות-דעתו של ד"ר גרופר על כנה וכי יתאפשר לחוקרו בשנית, לכשתוגש התובענה בבית המשפט המחוזי.

            לא ברור לי מדוע "התנדבה" באת-כוח התובע למחוק את התובענה, ומדוע לא עמדה על בקשתה המקורית, קרי - תיקון כתב התביעה והעברתה לבית המשפט המחוזי. אולם, ברור מהכתוב בפרוטוקול, כי ההסכמה הייתה "שהעדויות תישמענה מהתחלה בבית המשפט המחוזי", ודוק: אין מדובר במינוי מומחים חדשים, אלא בשמיעת העדויות פעם נוספת, וכאמור, למיטב הבנתי, הוסכם כי מינוי המומחים, כמו גם חוות-דעתם, ישארו על כנם.

10.        בדיון שנערך ביום 3.4.08 בפני טען ב"כ הנתבעים, כי "בית המשפט צריך לעשות צדק ולגלות את האמת ...", ולא נותר לי אלא לתהות. האם פסילת חוות-דעתו של ד"ר גרופר וביטול חוות-דעתו הם "עשיית צדק" ו"גילוי האמת" אליבא דב"כ הנתבעים ??

מדברי ב"כ הנתבעים עולה, כי חוות-דעתו וחקירתו של ד"ר גרופר אינה נוחה לנתבעים, ולכן "עשיית צדק" מבחינתו, כמו גם "גילוי האמת" הם במינוי מומחה אחר, וזאת בניגוד להסכמות שהושגו בין הצדדים, ואני אינני יכולה לקבל זאת.

11.      במהלך הדיון שהתנהל בפני צירף ב"כ הנתבעים פסיקה התומכת בגישתו, על פיה עם מחיקת התובענה התבטל לכאורה מינוי המומחה. אלא שעיון בפסקי הדין שצורפו מגלה, כי כולם  עוסקים בשאלת התחרות בין סעיף 6א לחוק לבין סעיף 6ב לחוק, בשאלת הבכורה בקביעת הנכות במירוץ שבין בית המשפט לבין המוסד לביטוח לאומי, ואין בינם לבין הענין אשר בפני דבר וחצי דבר.

12.      התובענה אשר בפני הינה תובענת המשך להליך שהתקיים בבית-משפט השלום. מדובר בבעלי-דין זהים, בתאונה זהה, ובמינוי מומחה שמונה על-ידי בית המשפט, בהתאם לסמכותו על-פי החוק.

           דומני, כי עקרון תום הלב והמדיניות המשפטית הראוייה, מחייבים השארת המינוי על כנו, במיוחד כאשר ברור שאם היה בית-משפט השלום מכריע בבקשה שהובאה בפניו, היה מועבר ההליך כמות שהוא לבית-משפט זה, והשאלה נשוא החלטה זו לא היתה באה לעולם.