אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מס הרכישה ברכישת חלק מדירת מגורים יחושב לפי המס היחסי החל על דירה שלמה.

מס הרכישה ברכישת חלק מדירת מגורים יחושב לפי המס היחסי החל על דירה שלמה.

תאריך פרסום : 22/03/2009 | גרסת הדפסה
ו"ע
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1025-07
19/03/2009
בפני השופט:
(דימוס) - יו"ר הועדה

- נגד -
התובע:
כספי שלמה
עו"ד חן אורי
הנתבע:
מנהל משרד מיסוי
פסק-דין

צבי פרידמן, רו"ח - חבר

א. פתח דבר

בפנינו ערר שעוסק כולו בסוגיה משפטית, והיא הכיצד יש לחשב את גובה מס הרכישה החל ברכישת חלק  מדירת מגורים - האם לפי שוויו של אותו החלק הנרכש בלבד, או שיש לחשב את המס היחסי על דירה שלמה, וזאת בהתחשב בכך ששיעורי מס הרכישה על דירות מגורים בנויים באופן פרוגרסיבי וככל ששווי דירת המגורים הנרכשת נמוך יותר כך גם נטל המס יפחת. במילים אחרות, כיצד יש לפרש את תקנה 2(2)(ב) לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)(מס רכישה) התשל"ה 1974 (להלן: " תקנות מס רכישה"), קרי האם יש להפעיל את מדרגות המס על השווי המלא של הדירה הנמכרת ואז להכפיל את התוצאה בחלק היחסי שנמכר, או שמא יש להכפיל את החלק היחסי שנמכר בשווי הדירה ורק על התוצאה להפעיל את מדרגות המס (כעמדת העורר)- זו השאלה הניצבת בפנינו.

ב. רקע עובדתי

העובדות הרלוונטיות לערר זה פורטו ברשימת המוסכמות והפלוגתאות אותה הגישו הצדדים לועדה, והן כדלהלן:

1.       1.       הורי העורר (המעבירים) הינם החוכרים הרשומים של 10/16 חלקים של בית המגורים נשוא הערר, הידוע כחלק מחלקה 236  בגוש 6627, ונמצא ברח' עמרי 7 בתל אביב (להלן: " הבית").

2.       2.       6/16 החלקים הנותרים של הבית הנ"ל, רשומים ע"ש שני ילדים אחרים של הורי העורר מזה שנים רבות.

3.       3.       החלק המועבר לעורר הוא 3/16 חלקים מתוך 10/16 החלקים בבית של המוכרים.

4.       4.       ההעברה הרלוונטית למקרה דנן הינה העברה בין קרובים ללא תמורה.

5.       5.       הצדדים דיווחו למשיב כי שווי החלק המועבר (3/16 מהבית) הינו 675,000 ש"ח.

6.       6.       העורר חישב את מס הרכישה לפי מדרגות מס רכישה לדירה יחידה, אשר חושבו לגבי שווי החלק המועבר

      בלבד, כך ששומתו העצמית עמדה על סך 921 ש"ח.

7.       7.       המשיב חישב את מס הרכישה לפי מדרגות מס רכישה לדירה יחידה, אשר חושבו לגבי שווי הבית בשלמות (שווי שנגזר משוויו של החלק המועבר, כפי שדווח ע"י הצדדים לעסקה), ומתוצאה זו גזר 3/16 חלקים בגין מס רכישה שחל על העורר. לפי חישוב זה חויב העורר במס רכישה ע"ס 9,252 ש"ח. (לאחר מתן ההקלה במס רכישה בגין רכישת זכויות ללא תמורה מקרוב).

ג.        ג.        סלע המחלוקת

השאלה העומדת לדיון נוגעת לתוקפה והיקף תחולתה של תקנה 2(2)(ב) לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מס רכישה), התשל"ה - 1974 (להלן: " התקנות"). ובלשון ב"כ העורר, עולות בענייננו מספר שאלות הדורשות הכרעה. ראשית, האם צדק מנהל מס שבח בדחיית השומה העצמית שהגיש העורר, במסגרתה חישב העורר את מס הרכישה לפי מדרגות מס רכישה לדירה יחידה, אשר חושבו לגבי שווי החלק המועבר בלבד, תוך התעלמות מהוראות תקנה 2(2)(ב) לתקנות הקובעות כי יש לחשב מס רכישה כחלק הזכות המועברת ביחס לכל הזכות. כמו כן, יש לבחון האם בהתקינו את תקנה 2(2)(ב) לתקנות, חרג שר האוצר מהסמכות שהוענקה לו בסעיף 9 לחוק, ובד בבד לקבוע האם התקנה לוקה בחוסר סבירות בהיותה מפלה בין נישומים. 

מחד, סבור העורר כי לאור סעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין שבח ורכישה, התשכ"ג- 1963 (להלן: "החוק") יש לחשב את מס הרכישה בהתאם לזכות הנמכרת, להבדיל מחישוב לאור שווי הנכס במלואו. מאידך, סבור המשיב כי שיטה זו טעות ביסודה, ויש לנקוט בחישוב מס הרכישה לאור שווי הדירה בכללותה, ומסכום זה לגזור את שומת מס הרכישה.

ד. טענות העורר (בתמצית)

1.       1.       דרך החישוב בה נקט המשיב איננה מתיישבת עם הוראות סעיף 9 לחוק, שכן הסעיף קובע כי מס הרכישה יחושב בשים לב לנכס הנמכר, ולחילופין בשים לב לחלק הנמכר מתוך הזכות שיש למעביר, ולא מתוך שווי הבית כולו.

2.       2.       מחוקק המשנה חרג מסמכותו בהתקינו את תקנה 2(2)(ב) לתקנות, מאחר ותקנה זו אינה מתיישבת עם הוראת סעיף 9(א) לחוק, היינו הסעיף המסמיך, לפיה מס הרכישה יהיה בשיעור משווי המכירה או בסכום קבוע. לאמור, המס שמטיל המשיב על העורר בהתאם לתקנה אינו מתיישב עם דרישת המחוקק שבסעיף 9 לחוק, ועל כן חרג שר האוצר מסמכותו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ