החלטה
בקשה מוסכמת להסתלקות מ-3 בקשות לאישור תובענות ייצוגיות נגד חברות הדלק: סונול, דלק ופז. ההחלטה עוסקת בפרסום ההסתלקות ובשקולים לקביעת גמול ושכר טרחה, בהם מידת הסכון שהמבקש נושא בה, והשקולים כאשר התובענה הייצוגית נסמכת לכתב אישום פלילי.
1.לטענת המבקשים כל אחת מן המשיבות הפרה את תנאי רשיון העסק שניתן לה, שחייב התקנת מערכת לאיסוף והשבת אדי דלק במסוף הדלקים של אותה חברה בחוף שמן בחיפה. מטרת ההתקנה היא למנוע פליטת אדי הדלק לאויר. לפי קביעת צוות מישוב אדים שכלל נציגי המשרד להגנת הסביבה ונציגי חברת הדלק, היה על החברות להתקין ולהפעיל את המערכת עד 31.12.2003. ניתנו ארכות עד 1.8.2005, אך עד 12/2006 לא הופעלה המערכת.
2.עוד קודם שהמשיבות סונול ופז השיבו לבקשה, ובתביעה המופנית נגד דלק, לאחר שהוגשה תשובתה לבקשה לאישור - עוכבו ההליכים בבקשות נגדן, בהסכמה, משום שהוגשו כתבי אישום נגד החברות, והמבקשים בקשו להמתין למתן פסק הדין קודם שהבקשות תידונה.
משניתנו פסקי הדין, מבקש כל אחד מן המבקשים להסתלק מן הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.
3.כאמור בבקשת ההסתלקות ובטעוני הצדדים בדיון, וכעולה מכתבי בי-דין בהליכים הפליליים, החברות ונושאי תפקידים בהן הואשמו לכתחילה בעבירה של ניהול עסק בניגוד לתנאי רשיון עסק, עבירה לפי סעיפים 4, 7, 14, ו-15 בחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968, ובעבירה לפי סעיף 1 ביחד עם פריטים 1.2(א)ו-(ב), וסעיף 2.2(ה) בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשנ"ה-1995. ולגבי נושאי התפקידים בהן - יחד עם סעיף 15(2) בחוק הנ"ל. וכן בעבירה של גרימת זיהום חזק או בלתי סביר של האויר, עבירה לפי סעיפים 4, 11(א), 11(ג) בחוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961, ולגבי נושאי התפקידים - יחד עם סעיף 11 ג בחוק הנ"ל.
לאחר שנשמעו חלק מעדי התביעה התקיים הליך של גישור, שבסופו הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו תוקן כתב האישום: נמחקו האישומים לפי החוק למניעת מפגעים, ונמחקו האישומים כלפי בעלי התפקידים בחברות. החברות הודו בעובדות שבכתבי האישום המתוקנים, וטענו לעונש.
העונש שהוטל היה קנס (על פז - 450,000 ₪, על סונול ועל דלק - 500,000 ₪ כל אחת), התחייבות פז וסונול בגובה 100,000 ₪ להמנע מבצוע עבירה דומה למשך 3 שנים, וחיוב כל אחת מן החברות להתקין מערכת מישוב אדים (פז וסונול ב-35 תחנות דלק שבבעלותן ברחבי הארץ, ודלק ב-34 תחנות) בתוך 5 שנים.
להשלמת התמונה: דלק הגישה ערעור על גובה הקנס, אשר נמחק בהסכמת הצדדים.
במסגרת השקולים לעונש התחשב בית המשפט בכך שלמרות שהמחדל הוסר לבסוף, ומערכת האיסוף והשבת אדי הדלק במסוף הותקנה, אם כי באחור של 16 חדשים, הסכימה כל אחת מן הנאשמות להתקין מערכת מישוב אדים ב-35 או 34 תחנות שבבעלותה, תוך 5 שנים מיום מתן גזר הדין, כאשר לא חלה עליה חובה לעשות כן לפי הדין. עלותן של אלו כ- 8 מליון ₪ לכל חברה.
בית המשפט התחשב בכך שהדרישה להתקנת המערכת של מישוב האדים במסוף הדלק היתה דרישה חדשנית ללא תקדים בישראל, הדרישה מולאה לבסוף והמערכות הותקנו והופעלו בהצלחה.
4.לאחר הדברים הללו הוגשה הודעת ההסתלקות שלפני, הודעה משותפת בכל התובענות הייצוגיות, מלווה בתצהירים כדין. אלו נמוקיה:
הבקשה לאשור תובענה ייצוגית בכל אחת מן התובענות נסמכה בעקרה על כתב האישום שהוגש, שלפיו יוחסו לחברות הדלק ניהול עסק בניגוד לתנאי רשיון וגם גרימת זיהום בניגוד לחוק. בלשון הבקשה "...המבקשים סברו שאם תורשענה המשיבות בגרימת זיהום אוויר, יהיה בכך כדי ליצור בסיס ראייתי ומשפטי מוצק להכרעה בהליך הייצוגי". משבוטל אישום זה המשיבים סבורים שאין עילת תביעה, בודאי לא כזו שיכולה להתברר כתובענה ייצוגית, והסיכויים לאישור הבקשות אינם גבוהים. לכן מבוקש להסתלק מן הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות.
המבקשים עותרים, בהסכמת ב"כ המשיבות, לגמול של 10,000 ₪ לכל תובע ושכר טרחה של 40,000 ₪ לעורכי הדין בכל אחת מן התביעות.
הסכמת ב"כ המשיבות להסתלקות ולתשלום מותנית בכך שלא יידרש פרסום לפי חוק תובענות ייצוגיות, וההסתלקות תביא לסיום ההליכים, שאם לא כן תידחה הבקשה.
5.הצדדים זומנו לדיון בבקשה, ובו טענו ב"כ המבקשים בנוסף לנטען בבקשה, כי למרות שסעיף האישום של גרימת זיהום בוטל לפי הסדר הטעון, העונש שהושת על המשיבות לבסוף מתייחס בעיקר לזיהום האויר. באמצעות הענישה קבל הציבור הטבה משמעותית במקומות שונים בארץ, ולאו דוקא בחוף שמן שבו עסק כתב האישום. ב"כ המבקשים סבורים כי אלמלא התובענה הייצוגית לא היו המשיבות מגיעות לעסקת טעון בהליך הפלילי. לכן מוצדק להשית על המשיבות תשלום גמול ושכר טרחה במסגרת ההסתלקות. מנגד הבהירו כי ביטול סעיף האישום של גרימת זיהום הגביר את הסיכונים שבניהול התביעה, וכי הסיבה להסתלקות היא השינוי המהותי שחל בהתנהגות המשיבות מיום הגשת כתב האישום ועד להסדר הפלילי.
ב"כ פז הבהיר כי סעיף זיהום האויר נמחק משום שהמאשימה שוכנעה שלא תשיג הרשעה לפיו. עם זאת הבהיר כי בין השקולים בהסדר הפלילי היה גם קיומה של התובענה הייצוגית, ובאמצעות ההסדר ניסו הצדדים לו לייתר את ההליכים בשתי הערכאות.
6.הסתלקות תובע מתובענה ייצוגית דומה למחיקת כתב תביעה בידי התובע, אולם משום שהתיימר לייצג קבוצה, נזקק הוא לאישור בית המשפט להסתלקות. בעיקר ראוי להפעיל ביקורת שיפוטית מקום שההסתלקות אינה הסתלקות לשמה, כמובנה המילוני הפשוט, אלא שהתובע מקבל דבר מה תמורתה: גמול ושכר טרחה במקרה מסוים, שינוי מדרכי הפעולה של המשיב במקרה אחר, ועד נסיון להגיע כדי הסדר פשרה הכולל הטבות לקבוצה.
השאלה אם ניתן להסתלק מתובענה ייצוגית תוך מתן הטבה או פיצוי לקבוצה טרם הוכרעה. יש הדוגלים באישור הסדרי הסתלקות גם אם הם כוללים הטבות לקבוצה (בש"א (מחוזי י-ם) 7001/07 אטיאס נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ (לא פורסם, 2.7.2008); ת"א (מחוזי ת"א) 1575/03 רוזנבוים נ' משכן – בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ (לא פורסם, 17.9.2008); ת"צ (מחוזי ת"א) 2214/08 קושמרו נ' סלטי שמיר 2006 בע"מ (לא פורסם, 20.11.2009); וראו גם: בש"א 5915/07 (מחוזי ת"א) ת"א 1373/07 גולדשטיין נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, 14.12.2009) שם מציין בית המשפט כי על אף שהמנגנונים הקבועים בסעיף 18 בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, אינם חלים במקרה של הסתלקות על פי סעיף 16 בחוק, רשאי בית המשפט לבדוק את תוכן ההסדר – תוך השוואת ההסדר לסכום שהיתה הקבוצה מקבלת אילו היתה התביעה מתקבלת במלואה. בהמשך מצוין כי יש לבחון את הסדר ההסתלקות באופן מחמיר פחות, בין היתר משום שחברי הקבוצה לא יהיו חסומים מהגשת תביעות נוספות לאחר ההסדר (עמ' 7,9 בפסק הדין).
ויש הסבורים אחרת, שמקום שההסדר כולל הטבה יש לבחון אותו לפי התנאים המחמירים יותר של בחינת פשרה לפי סעיף 18 בחוק תובענות ייצוגיות, לרבות הודעה ליועץ המשפטי לממשלה ופרסום דבר ההסדר על מנת להזמין תגובות, ולרבות מינוי בודק, כאמור בסעיף 19 בחוק תובענות ייצוגיות (ת"צ (מחוזי מרכז) 4991-02-08 הכט נ' סלקום (לא פורסם, 15.12.2008); אלון קלמנט פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית, עומד להופיע במשפטים מא 41 (2010)).