מסעדה נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

זהו ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים לניידות מיום 29.7.2012 (להלן - הועדה).

להלן עובדות המקרה:

1.המערער הגיש תביעתו לזכויות לפי הסכם הניידות עוד בחודש 12/08. ביום 3.3.2009 קבעה ועדה מחוזית כי למערער 80% נכות על-פי פריט ליקוי ט-2 לתוספת להסכם הניידות, שעניינו הפרעות במערכת כלי הלימפה המגבילות במידה ניכרת את התנועתיות במפרק הברך או הירך – דו-צדדי. בין ממצאיה ציינה הועדה המחוזית כי המערער נעזר בהליכון, וכי הוא סובל מבצקת לימפתית קיצונית של השוקיים, קרסוליים וגם הרגלים עם פצע פתוח בקדמת שוק שמאל, וכי במצבו לא ניתן לראות מצב ורידי או למשש דפקים.

2.על החלטה זו הוגש ערר מטעם המשיב. בטרם נבדק המערער על-ידי הועדה לעררים בוצעה בדיקה על-ידי ועדה לגודל הרכב שקבעה ביום 18.5.2009 כי בגפיים התחתונות ניכרים סימני אלפנטיאזיס בצורה קשה, בצקת קשה בעיקר בשוקיים עם שינויים אטרופיים בכפות הרגליים, וכי המערער מסוגל לכופף ברכיים ב- 90°. הועדה לגודל רכב סיכמה כי "מדובר במוגבל עם הגבלה קשה בתנועות גפיים תחתונות עם רקע של מחלת אלפנטיאזיס. קימה הליכה וישיבה בקושי רב".

3.הועדה לעררים שהתכנסה ביום 29.6.2009 קבעה בישיבתה זו כי קיימת אי ספיקה ורידית דו צדדית, וכי לאור העדר דפקים והקושי במישוש הועדה מבקשת בדיקת דופלר עדכנית מלאה, שלאחר קבלתה תסכם הועדה החלטתה.

ביום 13.8.3009 קבעה הועדה לעררים כי בדיקת הדופלר בגדר הנורמה וכי אין הגבלה בתנועות הירכיים והברכיים ולכן לא ניתן ליישם סעיף ט-2.

4.על החלטה זו הוגש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בבל 27740-09-09, בו נטען כי מפרוטוקול הועדה לעררים נעדרת כל בדיקת של תנועות ולכן אין בסיס לקביעת הועדה כי אין הגבלה בתנועות הירכיים והברכיים. בהליך זה ניתן פסק-דין ביום 5.8.2010, שהורה על השבת עניינו של המערער לועדה לעררים לצורך ביצוע בדיקה לעניין ההגבלה בתנועות הירכיים והברכיים, כך שהועדה תקבע אם ניתן ליישם בעניינו של המערער את סעיף ט-2 לתוספת להסכם הניידות.

5.ביום 5.8.2010 עבר המערער ניתוח לקטיעת רגל שמאל מעל לברך, וזאת בעקבות נמק נרחב ללא דופק בגפה זו - כל זאת כאמור בטרם התכנסה בעניינו הועדה מכח פסק-הדין מיום 5.8.10, ובטרם נקבעו ממצאים של ועדה רפואית לעררים לעניין מיגבלות התנועה של הברך או הירך ברגל שמאל.

6.ביום 18.10.10 נתנה הועדה לעררים את החלטתה בה צוין כי המערער אכן עבר ניתוח לקטיעת רגל שמאל, וכי יש מקום לבצע בדיקה חוזרת "במסגרת ועדה מחוזית".

7.גם על החלטה זו הוגש ערעור לבית הדין שהתברר בבל 46238-12-10, ואשר ניתן בו פסק-דין ביום 17.5.2011 על יסוד הסכמת הצדדים לפיה:

"לאור העובדה כי בתיק זה ניתן פסק דין אשר הורה לוועדה לבצע בדיקת ירכיים וברכיים ולציין ממצאי הבדיקה, כאשר האמור לא בוצע על-ידי הועדה – מוסכם עלינו כי עניינו של המערער ידון מחדש בועדה עררים לניידות בהרכב חדש, אשר תדון מחדש בעררו של המערער מבלי שפרוטוקולים של וועדות ערר קודמות יונחו בפניה".

8.ביום 31.7.11 נבדק המערער על-ידי ועדה לעררים שקבעה בין ממצאיה כי במפרקי הירכיים קיים כיפוף ירך ימין של 90°, יישור ירך ימין של 15°, כיפוף ברך ימין של 90°, ישור ברך ימין של °10-. הועדה קבעה כי מדובר במצב של:

"לימפדמיה קיצונית ברגל הנותרת (ימין) עם הגבלה בתנועות מפרק הברך והירך הנובעת מהממצאים הלימפטיים, המתאימים לסעיף ט-1 ברשימת הליקויים.

בשל הקטיעה מעל הברך ברגל שמאל אין הועדה היום יכולה לקבוע האם ברגל שמאל הממצאים היו זהים לממצאי רגל ימין מבחינת הגדרות הסעיף בנוסף ללימפדמיה. הגבלה ניכרת בתנועתיות מפרק הברך והירך. לגבי הקטיעה מוצדק שיקבע סעיף ניידות מתאים בועדה מחוזית לפיכך קובעת הועדה ט-1 40% יציב. תחולה – תאריך הועדה המחוזית הראשונה שקבעה לימפדמיה ב- 2009. גם נושא כסא הגלגלים קשור ישירות למצב הקטיעה ועל כך יידון בועדה מחוזית".

9.ביום 24.10.11 התכנסה ועדה מחוזית בעניינו של המערער שקבעה כי יש ליישם לגבי רגל שמאל פריט ליקוי ב-1 בשיעור 80% - פריט ליקוי שעניינו "קטיעה מעל הברך", וזאת החל מיום 5.8.10 – הוא מועד הקטיעה.

משמע - הועדה המחוזית אליה הופנה המערער מכח החלטת הועדה לעררים כלל לא דנה במצב רגל שמאל טרם הקטיעה – כפי שנדרשה לעשות.

זאת ועוד, ביום 2.1.2012 נשלח למערער מכתב בו צוין "אנו מצטערים על שגיאתנו בכך שהפנננו אותך לבדיקה רפואית חוזרת בלשכת הבריאות המחוזית למרות שהגעת לגיל פרישה. הבדיקה בלשכת הבריאות המחוזית בחיפה מתאריך 24.10.11 אינה מקנה לך זכויות בניידות. צר לנו על עוגמת הנפש והטרחה המיותרת שנגרמו לך עקב כך".

10.על החלטת הועדה לעררים בענף הניידות מיום 31.7.2011 (אשר הפנתה כאמור את המערער לבדיקתה של ועדה מחוזית) הוגש ערעור נוסף לבית הדין שהתברר בבל 6846-10-11. בדיון שהתקיים ביום 8.3.2012 ניתן פסק-דין על יסוד הסכמת הצדדים לפיו:

"לאור העובדה כי מפרוטוקול וועדת עררים לניידות בהרכבה מיום 31.7.2011 עולה, כי לא קוים דיון כלל במצבה של רגל שמאל, ולאור העובדה כי נכון למועד קביעת הועדה המחוזית טרם נקטעה הרגל, היה לאחר הגיעו של המערער לגיל 67, מוסכם להשיב את העניין לועדה בהרכב זהה על מנת שהועדה תבחן את מצב הרגל השמאלית טרם הקטיעה, בהתבסס על מסמכים רפואיים ועל שיקול דעתה הרפואי. המערער יוזמן להופיע בפני הוועדה גם באמצעות בא כוחו. החלטת הועדה תהיה מפורטת ומנומקת".