רע"צ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
48590-11-15
14/01/2016
|
בפני השופט:
עודד מאור
|
- נגד - |
מבקשים:
גבריאל-אורן בן שעיה
|
משיבה:
מועצה אזורית שומרון
|
פסק דין |
1.מונחת לפני בית המשפט בקשת רשות ערעור שעניינה החלטת רשם ההוצאה לפועל בתל אביב (מר עוזי מאיר) במסגרת תיק הוצל"פ 01-02445-12-7, בה דחה את עתירתו של המבקש, גבריאל אורן בן-שעייה, לבקשת הפטר, אותה הגיש בהתאם להוראות סעיף 69י3 לחוק ההוצאה לפועל – התשכ"ז – 1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל").
כללי
2.רשם ההוצאה לפועל דחה בהחלטתו המנומקת את בקשת המבקש, הוא החייב בתיקי הוצאה לפועל, למתן הפטר, בציינו כי הבקשה למתן הפטר אינה עומדת בתנאי הסף הקבועים בסעיף 69י3(א)(4) לחוק ההוצאה לפועל, לפיו על החייב לעמוד בצו החיוב בתשלומים בשלוש השנים שקדמו לבקשה.
3.במסגרת בקשת רשות הערעור נטען שהחלטת רשם ההוצאה לפועל הדוחה על הסף את בקשת המבקש להפטר, עומדת בניגוד למהותו של תיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל, שמאפשר לחייבים לקבל הפטר לו היו זכאים לקבל במסגרת הליכי פשיטת רגל במסגרת הליכי הוצאה לפועל, ולשיטת המבקש, החלטת הרשם הנכבד היא דווקנית, שלא תותיר למבקש את הברירה אלא לפנות להליכי פשיטת רגל, ולטעמו - זו לא היתה כוונת המחוקק.
דיון והכרעה
4.תכליתו של תיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל נועדה לסייע לחייבים מוגבלים באמצעים, אשר חובותיהם הכללים אינם גבוהים באופן יחסי (עד 800 אלף ₪, ולא יותר מסך של 400 אלף ש"ח לנושה בודד), ואשר הוכיחו התמדה בעמידה בתשלומים לפחות בשלוש מארבע השנים האחרונות, לקבל הפטר מחובותיהם על מנת לאפשר להם לשקם את חייהם הכלכליים ולצאת לדרך חדשה.
המחוקק הסמיך, בהוראת שעה, את רשמי ההוצאה לפועל ליתן הפטר לחייבים הממלאים אחר הוראות הפרק.
המדובר במסלול קצר, מהיר ועוקף את הליכי פשיטת הרגל, כאשר יודגש ויובהר שדרך המלך למתן הפטר מחובות, היתה ועודנה, פנייה להליכי פשיטת הרגל בבית המשפט המחוזי.
5.תנאי ראשוני לכניסתו של חייב למסלול הפטר זה בהוצאה לפועל הוא עמידה בתנאי הסף הקבועים בסעיף 69י3 לחוק ההוצאה לפועל.
המדובר בתנאי סף למתן צו הפטר, ואין לרשם ההוצאה לפועל אלא לבחון את קיומם בקפדנות.
6.עם זאת, ועל אף שאחד מתנאי הסף הנדרשים הוא שחייב יעמוד בצו התשלומים שניתן לו בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשת ההפטר, המחוקק הותיר לרשם ההוצאה לפועל לשקול האם ליתן הפטר גם לחייב שלא עמד בצו התשלומים שניתן לו, וזאת"אם שוכנע כי החייב לא עמד בצו כאמור בשל הרעה של ממש במצבו הכלכלי שאינה נובעת מהתנהגותו בחוסר תום לב, או בשל נסיבות חריגות אחרות, שיירשמו" (ראו סעיף 69י3(ב) לחוק ההוצאה לפועל).
7.שיקול דעת הרשם ביחס למתן הפטר לחייב שלא עמד בתנאי הסף של סעיף 69י3 הנזכר הוא מסויג ומצומצם למקרים חריגים, בהם חייב לא עמד בצו התשלומים שניתן לאחר חקירה, והכפופים לתום לבו של החייב.
8.על מנת שהדברים האמורים לעיל, כי על רשם ההוצאה לפועל לבדוק את קיום תנאי הסף לכניסת חייב למסלול הפטר בקפדנות, לא ייוותרו בלא הסבר, יובהרו עתה בקצרה:
ככלל, על חייב לעמוד בצו חיוב בתשלומים כסדרו.
שינוי בנסיבות וביכולת החייב לשלם את צו התשלומים שנקבע – מחייב פנייה מחודשת לרשם ההוצאה לפועל על מנת שיבחן את שינוי הצו, וכך ימשיך החייב לשלם את צו התשלומים כסדרו.
העדר תשלום סדיר על פי הצו, בשל הרעה במצב כלכלי, ומחדל בפנייה לרשם ההוצאה לפועל על מנת שיפחית את הצו שניתן, כמוהו כהתנהלות בחוסר תום לב, שתצדיק, במקרים שנסיבותיהם מתאימות, גם פיזור תיק איחוד.
9.בתיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל ניתנה האפשרות לאותם חייבים שהתנהלותם מול הנושים היתה בחוסר תום לב, כאשר לא שילמו את צו התשלומים ואף לא פנו בבקשה מתאימה להפחית אותו, להיכנס למסלול ההפטר וזאת אם "חלה הרעה של ממש במצבם הכלכלי וזאת לא בשל התנהגות בחוסר תום לב".