מסיקה נ' קהימקר

פסק דין

בפני תביעה לביטול הליכי הוצאה לפועל בתיק הוצל"פ 25-03227-97-3 המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל באשדוד, בטענה לתרמית.

בכתב התביעה נטען, כי התובע רכש את דירת הנתבע, אולם משלא עמד במלוא תשלום התמורה, ביקש לבטל הסכם המכר ובכך הפר את ההסכם ועל כן היה עליו לשלם פיצוי מוסכם כפי שנקבע בהסכם המכר.

לטענת התובע, לנוכח דרישת הנתבע לנזקים נוספים שנגרמו לו מעבר לפיצוי המוסכם, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יפקיד התובע בידי הנתבע שטר חוב בסך 36,000 ₪ חתום על ידי שני ערבים.

בפועל, הפקיד התובע בידי הנתבע שטר חוב חתום על ידי ערב אחד בלבד ומשדרש הנתבע כי התובע ימציא ערב נוסף, המציא התובע בתום לב שטר חוב נוסף חתום על ידי ערב נוסף והשאיר את שטר החוב הראשון בידי הנתבע, כך שלמעשה בידי הנתבע הופקדו שני שטרי חוב כאשר כל אחד מהם חתום על ידי ערב אחר וזאת מתוך אמונה כי הנתבע יגבה מתוך שטרות אלו רק את המגיע לו.

לטענת התובע בכתב התביעה, בשנת 1995, לאחר שהתובע לא פרע את חובו לנתבע, הגיש הנתבע את שני השטרות ללשכת ההוצאה לפועל ופתח כנגד התובע והערבים שני תיקי הוצאה לפועל נפרדים תוך הצהרה כי התובע חייב שני סכומים בסך 36,000 ₪ כל אחד מהם על אף שידע כי התובע חייב סכום אחד בלבד של 36,000 ₪ וכך לטענת התובע הוצא במרמה פסק דין ונפתחו הליכי גביה נגד הערבים. עוד טען התובע, כי הנתבע לא דיווח על תשלום ששולם לו על חשבון החוב בסך של 6,022 ₪ ביום 31.7.94. לטענת התובע, הנתבע נקט בהליכי גביה במסגרת תיקי ההוצל"פ והוא בתמימותו סבר כי מדובר בהפרשים בלבד.

הנתבע העלה מספר טענות סף ובכלל זאת טענה להתיישנות וכן לשיהוי. לגוף העניין, טען הנתבע כי התובע אכן הפר את הסכם המכר ועל כן נדרש התובע לשלם פיצוי מוסכם בהתאם להסכם. בנוסף, הואיל ועל הדירה רבצה משכנתא והנתבע נאלץ ליטול הלוואה בסך של 72,000 ₪, הרי שעל מנת לסלק את יתרת המשכנתא באופן שיאפשר מכירת הדירה לצד ג', התחייב התובע בסיכום בין הצדדים למסור לנתבע שני שטרי חוב בחתימתו ובחתימת ערב שונה בכל אחד מהם. משלא נפרע החוב הגיש הנתבע את שני השטרות לביצוע ונפתחו שני תיקי הוצאה לפועל, כאשר תיק ההוצל"פ הראשון נסגר לאחר שהערב לשטר החוב הראשון שילם מלוא החוב, ולגבי תיק ההוצאה לפועל השני הגיעו הצדדים ביום 16.1.2001 להסכם לפריסת החוב בתשלומים והתובע לא עמד בו.

בהמלצת בית המשפט, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה בית המשפט יפסוק בדרך של פשרה, לפי סמכותו לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, על יסוד החומר הקיים בתיק, בגבולות תשלום בין הסך של 50,000 ₪ לסך של 110,000 ₪ (לפני הוצאות ושכ"ט עו"ד).

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, על נספחיהם, ובחנתי את כל החומר שהוגש לבית המשפט, ובין היתר בהתחשב בגובה החוב כיום בתיק ההוצל"פ, בהסדר שגובש בין הצדדים בשנת 2001 ובתשלומים ששולמו על פיו, ובהתחשב בנכונות הצדדים להגיע לפשרה, אני קובע, כי הנתבע זכאי לקבלת סך של 80,000 ₪ וכן סך של 2,000 ₪, בגין הוצאות משפט, ובנוסף סך של 9,000 ₪, בתוספת מע"מ, בגין שכ"ט עו"ד (הסכומים נכונים להיום).

הסכומים האמורים יועברו לידי הנתבע באמצעות בא כוחו, עו"ד כהן-קדוש, מתוך הסכומים שהופקדו בידיו בנאמנות במסגרת תיק ההוצל"פ וכן מתוך הסכומים שעליהם הוטלו עיקולים בתיק ההוצל"פ.

בכפוף להעברת הסכומים האמורים, בתוך 21 יום, לידי ב"כ הנתבע (הזוכה בתיק ההוצל"פ), ייסגר תיק ההוצל"פ, והנתבע לא ינקוט הליכים כלשהם נגד התובע או מי מהערבים.

ניתן היום, א' תמוז תש"ע, 13 יוני 2010, בהעדר הצדדים.