תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
50479-12-12
19/02/2013
|
בפני השופט:
גלית אוסי שרעבי
|
- נגד - |
התובע:
מסיעי כל גיל בע"מ
|
הנתבע:
1. שומרה חב' לביטוח בע"מ 2. אפרים פישל גלובינסקי
|
פסק-דין |
פסק דין
לפני תביעה על סך 11,342 ₪ בגין נזקים שארעו לרכב התובעת, לטענתה, עקב תאונה מיום 11.6.12.
1.מטעם התובעת העיד נהג הרכב אשר נסע בכביש ראשי ורכב נהוג על ידי הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") יצא בנסיעה אחורנית מהרחוב הניצב לנתיב נסיעתו של הנהג. הנהג הסיט ימינה את רכב התובעת ואולם הרכב נפגע בחלקו השמאלי. הנתבע התנצל לפני הנהג, אך לאחר מכן לא הודה בחבותו בפני מבטחתו.
בחקירתו הנגדית הצהיר הנהג כי הבחין בנתבע במרחק של כ - 8,10 מ', צפר לו, אך מאחר שהנתבע נהג במהירות, ארעה התאונה בין שני הרכבים.
2.הנתבע טען כי עצר את רכבו על מעבר חציה על מנת להוריד את ילדיו מהרכב, ולאחר מכן החל בנסיעה אחורנית כדי לצאת לכיוון הרחוב הניצב ממנו הגיע רכב התובעת.
הנתבע הצהיר כי הבחין ברכב התובעת בנסיעתו, אך חשב כי הלה יתן לו זכות קדימה, אם כי איננו יודע באם אכן זכות זו נתונה לו. משהבחין שלא ניתנה לו "זכות הקדימה", נעצר, אך הנהג המשיך בנסיעתו וכך התרחשה התאונה. הנתבע הכחיש כי התנצל בפני נהג התובעת על אירוע התאונה.
3.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני ובמוצגים שהוגשו, להלן החלטתי:
אין מחלוקת בין הצדדים כי הנהג נסע בנתיב הנסיעה המרכזי ואילו הנתבע נסע בנסיעה אחורנית מהרחוב הניצב לנתיב נסיעת הנהג על מנת להשתלב בו.
לפי תקנה 45 לתקנות התעבורה, נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע סיכון, פגיעה או הפרעה. על הנתבע להוכיח כי מילא אחר תנאים אלה.
מעבר לכך שלא הוכח הצורך בנסיעה אחורנית לנתיב בניצב, לא מצאתי כי הנתבע הראה כי נקט באמצעים הדרושים, על מנת למנוע סיכון או פגיעה בעקבות נסיעתו זו. הנתבע אישר כי הבחין בנהג ומשכך היה עליו לעצור את רכבו ולא להמשיך את נסיעתו ו"להניח" כי תינתן לו "זכות קדימה", שעה שהוא נוסע אחורנית ואילו נהג התובעת נוסע בכביש הראשי. מהתמונה, ת/3, אף עולה כי רכבו של הנתבע אכן יצא אל נתיב נסיעת התובע ואף ניתן להבחין בהטיית רכב התובעת ימינה, כפי שהצהיר נהגה.
בנסיבות אלה, אני קובעת כי הנתבע אחראי להתרחשות התאונה.
4.באשר לנזקים הנתבעים, התובעת צרפה חוות דעת שמאי מטעמה. חוות דעת נגדית לא הוגשה והשמאי לא נחקר על חוות דעתו. כך גם צורף אישור בגין שכר טרחת השמאי.
5.אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 1, לשלם לתובעת הסכומים כדלקמן:
עלות תיקון הנזק לפי חוות דעת השמאי – סך 6,297 ₪.
בגין שכר טרחת שמאי – סך 769 ₪.
פיצוי בגין הוצאות נסיעה ואובדן ימי עבודה – סכום זה לא הוכח.
פיצוי בגין עגמת נפש – מדובר בתביעת נזקי רכוש לתאגיד. אין לפסוק פיצוי בגין עגמת נפש.
הסכומים האמורים ישאו הפרשי הצמדה מיום 19.6.12 ועד התשלום המלא בפועל.
בנוסף, ישאו הנתבעים, באמצעות הנתבעת 1, באגרת המשפט ששולמה וכן בשכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪.
הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 יום מהיום.