מסיכה נ' עירית נתניה - בנייה

החלטה

1. בפניי בקשה לתת צו מניעה כנגד צו הריסה מינהלי מספר 19/13 שהוצא ביום 11.12.2013 על ידי יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבנייה נתניה, שהורה על הריסה של פרגולה מעץ עם כיסוי במבוק בשטח של כ – 45 מ"ר; שהוקמה ללא היתר בנייה ברחוב טרומפלדור 9 נתניה, גוש: 8274 חלקה 879 ( להלן: "הבניה", "צו ההריסה המנהלי" ו –"המקרקעין" בהתאמה ). הצו הוצא על-סמך תצהירו של המהנדס ודים טיברובסקי, שהצהיר כי הקמת הבניין נסתיימה בין התאריכים 11.12.2013 4.12.2013 ולא יותר מ – 30 יום לפני חתימת התצהיר וכי הבניין מאוכלס..

2. צו ההריסה המנהלי הודבק ביום 12/12/13.

3. ביום 19.12.2013 הגישה המבקשת בקשה דחופה "למתן צו מניעה דחוף". לטענת המבקשת, היא המחזיקה והמשתמשת בפועל של דירת-מגורים, של אביה המנוח, ברחוב טרומפלדור 9; הוגש כנגדה כתב אישום אשר תוקן לבקשת המשיבה ואשר אליו התווסף "העניין נשוא צו ההריסה" ובו בזמן הוצא גם צו הריסה אשר "בחלקו הרב גם אינו נוגע אליה". עוד נטען ע"י המבקשת, כי לא כל המפורט בצו ההריסה נעשה על ידה וכי מכל מקום היא פועלת להוצאת היתר בניה לבניה נשוא כתבי האישום וידוע לה כי היתר בניה הוא בר השגה; יחד עם זאת, ציינה המבקשת כי לעת הזו בית המגורים אינו רשום על שמה והיא פועלת לשם השלמת הרישום על מנת שתוכל לקדם במהירות האפשרית את עניין ההיתר. עתירת המבקשת הנה לצו מניעה ל 12 חודשים. לבקשה צורף מכתב מאת האדריכל יהודה יהב, המטפל בחריגות הבניה נשוא הצו. בהתאם למכתב האמור, עד כה בוצעה מדידה ע"י מודד מוסמך בתאריך ה – 4/12/12 ונתקבלו זכויות בניה מהוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה בתאריך 2/1/13 ואף הוכנו תכניות הגשה, אולם לא ניתן להגישן עד שלא יושלם רישומה של המבקשת כבעלים על הנכס.

4. אין חולק כי הבניה נשוא צו ההריסה המנהלי נבנתה ללא היתר, וכי הבניה נתפסה בעיצומה. יתרה מכך, במקביל לצו ההריסה המנהלי, הוגש כנגד המבקשת כתב אישום ומדברי ב"כ המשיבה בדיון עולה כי בדיון שנערך אתמול, הודתה המבקשת בעבירה נשוא כתב האישום המתוקן, המתייחסת לבניה לפי סע' 2 ח' לכתב האישום שתוקן. המסקנה המתבקשת הנה כי צו ההריסה המנהלי ניתן כדין, והשאלה הרלבנטית היחידה בענייננו, היא כלום ראוי לעכב את ביצועו.

5. תכליתו של סעיף 238 א לחוק התכנון והבנייה,תשכ"ה-1965, שמכוחו מוצאים צווי הריסה מינהליים על-ידי ראשי ועדות התכנון והבנייה, הנה מתן מענה מיידי ויעיל למיגורה של תופעת הבנייה הבלתי חוקית, תוך שמירה על שלטון החוק - בכלל, ועל דיני התכנון והבנייה - בפרט. צווי ההריסה המנהליים נועדו לסלק על-אתר בנייה בלתי חוקית, בעודה בחיתוליה, כדי למנוע קביעת עובדות מוגמרות בשטח (ר"ע 1/84 דוויק ג' ראש העיר ירושלים , פ"ד לח( 1) 494; רע"פ 5738/00 סלאמה ני יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים (לא פורסם); רע"פ 5584/03 פינטו נ' עיריית חיפה, פ"ד נ"ט(3) 577).

ההלכה הפסוקה הכירה בצוו ההריסה המנהלי כאחד האמצעים החשובים והאפקטיביים שהוקנו לרשויות התכנון לשם אכיפה יעילה של הפרות חוקי התכנון והבנייה, ומיגור עבירות הבנייה. כן הוכרה חיוניות הפעלתו של הצו בו עסקינן נוכח ממדיה הרחבים של תופעת הבנייה הבלתי חוקית והצורך לעקרה מן השורש.

6. הצדק עם המשיבה בטענתה כי הענות לבקשה נטולת בסיס, לעיכוב צו הריסה, עלולה לגרום להעברת מסר שלילי ומסוכן לציבור, לפיו לא יאונה כל רע למי שקובע עובדות בשטח, בניגוד לחוק, ולריקון מתוכן של משמעות סנקציית צו ההריסה. ( וראה למשל תפ (רחי) 2685/01 אריאן רונן נ' מדינת ישראל עיריית יבנה (פורסם בנבו) ).

7. בחינה של הפסיקה בעניין עיכוב ביצוע צווי הריסה מנהליים מלמדת כי ככלל אין להורות על עיכוב ביצועו של צו הריסה מינהלי לשם קידום הליכי תכנון, אלא אך "במקרים חריגים ויוצאי דופן", כמו למשל, כאשר היתר הבנייה נמצא "בהישג יד", להבדיל מהליכי תכנון המצויים בראשיתם. ראה לעניין זה:

רע"פ 1651/09 מחמוד יוסף עבאסי נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים (פורסם בנבו) :

" למעלה מן הדרוש אוסיף, כי טענות דומות לאלו שעל בסיסן עותר המבקש לקבלת רשות ערעור, הועלו בעבר ברע"פ 10992/07 סרחאן ני יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים (לא פורסם, 13.1.2008 ), ושם נקבע, כי אין בפתיחתם בדיעבד של הליכים להכשרתה של בנייה שנעשתה שלא כדין, כדי לייתר את הצורך באכיפה מהירה של חוקי התכנון והבניה. עוד צוין, כי

הדברים נכונים גם ביחס להיתר בנייה שאיננו מצוי בהישג יד, ושהשגתו תארך זמן רב כמו גם במקרה הנוכחי (שם, בפסקה 6)".

וכן:

רע"פ 10992/07 מחמד גומעה סרחאן נ' יו"ר הועדה המקומית ולתכנון ובניה בירושלים (פורסם בנבו) , בו נקבע כדלקמן:

"אין בפתיחתם בדיעבד של הליכים להכשרת הבניה, בכדי לייתר את הצורך בטיפול מיידי ומהיר בעבירת הבניה שנעשתה - ולכד שמור צו ההריסה המנהלי, שאם לא כן, מרוקנים היינו מתוכן אמצעי זה, באשר כל עבריין היה מבקש למנוע את ההריסה בתואנה כי בכוחו לקבל לה היתר שלאחר מעשה. ומכל מקום, ודאי כי נכונים הדברים באשר להיתר בנייה שאינו בהישג יד והשגתו תיארך זמן רב. כמו בעניינו של המבקש (רע"פ 1288/04 נימר ני יושב-ראש הועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים, בפסקה הרביעית להחלטתו של השופט יי טירקל (לא פורסם, 9.3,2004 )".

ראה בנוסף:

ע"פ 1278/05 מחמד אבו גנים נ' ועדה מקומית לודים (פורסם בנבו), בו נפסק:

"בית המשפט המחוזי ציין גם, כי המערער לא הגיש עדיין בקשה להיתר ומכל מקום מנסיבות המקרה עולה שרישיון עבור המבנים הבלתי חוקיים אינו בהישג ידם של המערער ואחיו. נסיבות אלו גם הן מחזקות את המסקנה כי אין מקום להורות על עיכוב הביצוע."

8. יישומן של הלכות אלו על עובדות המקרה דנן, מוביל למסקנה שאין מקום להיעתר לבקשה לעיכוב ביצועו של צו ההריסה. בענייננו, טרם הוחל בהליכי רישוי ולא ברור מתי יושלמו הליכי רישום המקרקעין על שמה של המבקשת. אין לפיכך ראיה לכך שההיתר הנדרש מצוי "בהישג יד". לא שוכנעתי כי מתקיימות אותן נסיבות חריגות ויוצאות דופן בהן יורה ביהמ"ש על עיכוב ביצוע צו הריסה מנהלי.

9. נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי. צו עיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי, אשר ניתן במעמד צד אחד, בטל בזאת.