מסטרסקיקן ואח' נ' משרד הפנים/מינהל האוכלוסין

פסק דין

העתירה שלפני מכוונת נגד החלטת המשיב לדחות את בקשת עותרת 1 למעמד חוקי בישראל בין מכוח "נוהל הורה קשיש" ובין מכוח "טעמים הומניטאריים מיוחדים".

עותרת 1 נכנסה לישראל באשרת תייר בשנת 2005. על פי דבריה היא, נכנסה ארצה "על מנת להתאחד עם בתה, לעזור לבתה לגדל את חמשת ילדיה הקטינים ולרבות נכדה האוטיסט ולסיים את חייה במדינת ישראל, וזאת, בין היתר, על פי הסייג לנוהל הידוע של המשיב, נוהל הורה קשיש". בתה של העותרת היא אזרחית ישראלית הנשואה ליהודי עמו עלתה ארצה מכוח חוק השבות. לאחר שהאשרה הוארכה פעם אחת למשך מספר חודשים, לא הוארכה עוד האשרה. לטענת העותרת ביקשה פעם אחר פעם כי האשרה תוארך, אולם אין בידיה כל אסמכתא לפניות אלה, שלטענתה הושבו ריקם מבלי שנדונו כלל. רק ביום 25.3.10 פנו העותרות באמצעות בא כוחן למשרד הפנים בבקשה להסדרת מעמדה של עותרת 1 על פי נוהל הורה קשיש או מטעמים הומניטאריים מיוחדים. הבקשה נדחתה וכך גם נדחתה פנייה נוספת בהחלטה שניתנה על ידי ממונה אשרות במטה רשות האוכלוסין בירושלים. מכאן העתירה.

מתשובת המשיב עולה כי העותרת נמצאת בישראל שלא כדין מאז פג תוקף האשרה שלה, היינו כ-5 שנים. יתרה מזאת, למרות שנכנסה ארצה כתיירת, הרי מן העתירה מתברר כי למעשה הגיעה ארצה בכוונת מכוון להשתקע. לטעמו של המשיב די בכך כדי לדחות את העתירה. בנוסף עומד המשיב בתשובתו על כך שהעותרת, ילידת 1959, אינה עומדת בקריטריונים הקבועים בנוהל הורה קשיש, שהרי על פי קריטריונים אלה חל הנוהל על מי שהנו בן 60 ומעלה בעוד העותרת בת 51. כך גם אין העותרת סובלת ממחלות. אשר לטענה בדבר קיומם של טעמים הומניטאריים מיוחדים, גם בעניין זה אין המשיב סבור כי העותרת הציגה טעמים כאלה. בכל הנוגע לה עצמה, הרי שמדובר באשה צעירה יחסית ובמצב בריאות תקין ובכל הנוגע לבתה, הרי שמצבם של ילדיה אינו מצדיק חריגה מן הנהלים.

דין העתירה להדחות.

במהלך הדיון בעל פה, טען ב"כ העותרות כי הניסוח בעתירה שצוטט לעיל ולפיו הגיעה עותרת 1 ארצה על מנת להשתקע "אינו מדוייק" ולראיה, כך טען, עובדה היא שהגיעה ארצה רק לאחר שבתה ילדה תאומים ולא קודם לכן. מכאן מבקש הוא ללמוד כי תכלית בואה ארצה היתה לסייע לבתה ולא להשתקע. עוד טען כי מן המפורסמות שמבקשים דוגמת העותרת מתדפקים על דלתות לשכות המשיב ברחבי הארץ ופניהם מושבות ריקם מבלי שהפקידים מוכנים אף לקבל את הבקשה ולתעד את עצם קבלתה באסמכתא, שלא לדבר על מתן תשובה עניינית. עוד טען, כי לא ניתנה הנמקה של ממש מדוע נדחתה הבקשה על יסוד טעמים הומניטאריים וכי היה על המשיב לקבל חוות דעת של מומחה רפואי בכל הנוגע למצבו של הנכד בטרם נדחתה הבקשה.

אודה על האמת כי לא הצלחתי לעקוב אחר הטענה בדבר הניסוח הלא מדוייק בעתירה ועל הראיה שמצא ב"כ העותרות לתמוך בטענה זו. בעתירה נכתבו דברים ברורים ומפורשים, המנוסחים על ידי עורך דין הבקיא בשפה העברית וברזי החוק, אשר אף טרח להחתים את העותרות על דברים אלה. התקשיתי להבין מה אינו מדוייק באמירה מפורשת לפיה הגיעה העותרת על מנת לסיים את חייה במדינת ישראל. העובדה שבחרה לעשות כן לאחר לידת התאומים, אין בה כדי לחתור תחת המשמעות הברורה של הדברים שנכתבו מפיה, אלא יש בכך משום הסבר מדוע החליטה לעשות כן באותו שלב. מכאן נובעת מסקנה נוספת ולפיה העותרת נכנסה ארצה באשרת תייר כאשר אין היא מגלה את כוונתה האמיתית לרשויות.

אשר לטענה לפיה במהלך השנים ביקשה העותרת את הארכת תוקף האשרה אולם איש במשרד הפנים לא היה מוכן אף לקבל את הבקשה, שלא לדבר על דיון לגופו של עניין, לא מצאתי בטענה זו ממש. עובדה היא שכשפנתה וביקשה את הארכת האשרה בפעם היחידה בה טרחה לעשות כן, נענה המשיב והאריך את האשרה. עוד עובדה שכשפנתה במהלך שנת 2010, שב המשיב והתייחס לפניותיה באופן ענייני, גם אם לא לשביעות רצונה. המסקנה הנובעת מהתנהלות זו היא שלא זו בלבד שהעותרת נכנסה ארצה בכוונה להשתקע במסווה של ביקור, הרי שמאז תום תוקף האשרה, לפני כ-5 שנים, נמצאת העותרת בארץ בלא היתר ושלא כדין. די בכך כדי לדחות את העתירה, שכן בית המשפט אינו יכול ליתן גיבוי להתנהלות מסוג זה.

גם לגופו של עניין, אין בידי העותרת עילה להתערבותו של בית המשפט. נוהל "הורה קשיש" הינו כשלעצמו חריג הומניטארי למדיניות המשיב בכל הנוגע למתן אשרות שהייה בישראל. בהינתן שיקול הדעת הרחב המסור למשיב בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי חוק הכניסה לישראל, הרי שבית המשפט ימעט להתערב בשיקול דעתו, ודאי כך כאשר הבקשה היא לסטייה מקריטריונים הקבועים בנוהל שהוא כשלעצמו חריג למדיניות (עע"מ 7422/07 אלכסנדרובה נ' משרד הפנים). עניינה של העותרת בוודאי אינו מצדיק חריגה מן הנוהל. המדובר כאמור באישה צעירה יחסית שאינה סובלת ממצב בריאות יוצא דופן.

אשר לעובדה שלבתה של העותרת 5 ילדים והיא זקוקה לעזרת אמה, הרי שאין בכך כדי לבסס בקשה מטעמים הומניטאריים מיוחדים. אמת נכון הדבר, כי אחד מן הילדים סובל מאוטיזם קל (בניגוד לנטען בעתירה ולפיו דרגת האוטיזם ממנה הוא סובל היא גבוהה, וראו לעניין זה נספח ד' לעתירה שכאמור אינו עולה בקנה אחד עם מה שנטען בה). אין לי ספק כי מן הבחינה האנושית קשה לעותרת להיפרד מבתה ומנכדיה, וודאי כך כשאחד מהם סובל מבעיות התפתחותיות כמפורט לעיל. אולם אין בידי לומר כי החלטתו של המשיב אינה סבירה וכי המצב המתואר לעיל הינו חריג עד כי הוא מצדיק התערבות שיפוטית בשיקול דעתו של המשיב.

סוף דבר, העתירה נדחית.

בנסיבות העניין, לא אעשה צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ב כסלו תשע"א, 29 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.