אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מסארווה נ' מדינת ישראל

מסארווה נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 17/06/2012 | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
44541-12-11
13/06/2012
בפני השופט:
כמאל סעב

- נגד -
התובע:
מוחמד מסארווה
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

פסק דין

בשם המערער: עו"ד יחיא מאמון.

בשם המשיבה: עו"ד גב' רונית גרניק סופר.

א. פתח דבר:

1. ערעור זה מופנה כנגד החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחדרה, (להלן: "בית משפט קמא"), אשר ניתנה ביום 17.11.11 על ידי השופט , ס. נ. אביהו גופמן בתיק 8317-06-11.

2. על פי החלטת בימ"ש קמא נדחתה בקשת המערער לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו.

3. על ההחלטה דנא מופנה הערעור שבפני.

ב. ההליך בבימ"ש קמא:

1. לחובת המערער נרשמו ביום 22.6.10 שני דו"חות ברירת משפט. האחד בשעה 02:08 בגין עבירה לפי תקנה 36 (1) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961, (להלן: "התקנות"), עבירה שבצידה נקבע קנס של 500 ₪ ובו ביום, אך בשעה 02:10 נרשם לחובתו דו"ח שני לפי תקנה 22 (א) לתקנות ושבצידה נקבע קנס כספי של 1000 ₪.

2. המערער סרב לחתום על הדו"ח, אך הדו"ח נמסר לו בו במקום, כך עולה מהדו"ח עצמו.

3. המערער הגיש בחודש יוני 2011 או בסמוך לכך בקשה להארכת מועד להישפט, (להלן: "הבקשה"). לבקשה צורף תצהיר ובו נטען כי המערער מעולם לא עוכב על ידי שוטר ולא נרשם לחובתו דו"חות עבירה. המערער טען עוד כי ביום 17.9.09 הגיש תלונה במשטרה על אובדן לוחית זיהוי רכבו. על יסוד הנטען לעיל המערער כופר באמור בדו"חות העבירה.

4. בימ"ש קמא דחה את הבקשה, תוך שהוא קובע כי המערער זוהה כמי שנהג ברכב באמצעות רישיון נהיגה עם תמונה. בדו"חות נרשם מספר רישיון הנהיגה ומספר תעודת הזהות. מה גם, המערער לא התלונן על אובדן תעודת זהותו או רישיונו.

5. עוד ציין בימ"ש קמא כי בעבר המערער פנה למרכז לגביית קנסות ואגרות מבלי לטעון דבר ביחס לזהות הנהג שלחובתו נרשמו הדו"חות ולא כפר בעובדה שנהג ברכב.

6. בימ"ש קמא נתן משקל לעובדה שהבקשה הוגשה לאחר שחלפה שנה מיום ביצוע העבירות.

7. כמו כן לא נמצאת כל זיקה בין אובדן לוחית הזיהוי לבין הבקשה להארכת מועד ולכן בימ"ש קמא דחה את הבקשה.

8. כאמור על החלטה זו מופנה הערעור שבפני.

ג. טענות הצדדים:

טענות המערער:

1. מטיעוני בא כוח המערער עולה כי הטענה העיקרית של המערער היא: "לא הייתי במקום ביצוע העבירות", משמע לא אני נהגתי ברכב.

2. עוד נטען כי למערער מספר מכשירים ניידים שבשימושו ולכן הוא זקוק לצו של בימ"ש לשם הוכחת טענתו שהוא לא היה במקום ביצוע העבירות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ