מנשהאוף נ' ענק הדלתות ע.א. ייבוא ושיווק בינלאומי בע"מ

פסק דין

זוהי תביעה לפיצוי בגין אי אספקת דלתות במועד שנקבע בהסכם בין הצדדים.

טענות התובע

ביום 17.2.13 הזמין התובע מהנתבעת ארבע דלתות בגימור צבע אפוקסי שלייפלק. במעמד ביצוע ההזמנה שילם התובע לנתבעת סך של 6,600 ₪ על חשבון התמורה.

בעת ביצוע ההזמנה נאמר לתובע כי צביעת הדלתות בצבע אפוקסי הינו תהליך הדורש מספר שלבים ועל כן הנתבעת מתחייבת להתקין את הדלתות רק בתוך שבועיים מיום המדידה.

ביום 26.2.13 הגיע מודד לבית התובע. המודד ביקש מהקבלן לשנות את מימדי הדלתות ולשם כך נדרש התובע להוצאה נוספת מול הקבלן. הואיל ואחת הדלתות היתה במידה שונה, זמן האספקה הוארך בשבועיים נוספים. התובע הסכים ובתנאי שהדלתות יסופקו לפני ליל הסדר.

מספר ימים לפני ליל הסדר, פנה התובע לנתבעת ונאמר לו כי חל עיכוב בשל כח עליון במשלוח הדלתות מסין, והנתבעת הציעה לפצות את התובעים בדלתות חלופיות עד לאספקה. מאוחר יותר התברר כי הנתבעת מוכנה לספק דלת אחת בלבד מהתצוגה ובהמשך יסופקו יתרת הדלתות. התובע הסכים לדחיית ההתקנה עד ליום 15.4.13.

משלא סופקו הדלתות ביום 15.4.13 פנה התובע לנתבעת וביקש לבטל את העסקה. ביום 2.6.13 הגיע התובע לסניף הנתבעת ועובד הנתבעת אמר לתובע כי יוכל לקבל את כספו חזרה לאחר תיאום מול המנהל. למחרת, אמר המנהל כי לא ניתן לקבל החזר כספי וכי הנתבעת מתחייבת לסיים את ההתקנה עד ליום 20.6.13 ולפצות את התובע. מנהל הנתבעת חתם על התחייבות כי במידה והדלתות לא יותקנו עד ליום 30.6.13, הנתבעת מתחייבת להשיב את הכסף ששולם.

ביום 24.6.13 פנה התובע שוב לתבעת ונאמר לו כי הדלתות טרם הגיעו. הדלתות לא סופקו לתובע עד ליום 30.6.13, ועל כן דורש התובע ביטול העסקה והשבת הסכום בסך של 6,600 ₪ וכן פיצוי בסך 20,000 ₪ בגין אי הנוחות שנרמה לתובע ומשפחתו נוכח העובדה שנאלצו לשהות ללא דלתות, עיכוב עבודות השיפוץ ואובדן ימי עבודה.

טענות הנתבעת

הנתבעת מודה כי אכן חל עיכוב בהתקנת הדלתות ואף התנצלה בפניו על העיכוב והציעה לתובע להתקין בביתו דלתות זמניות, אך התובע החל להערים קשיים ודרש התקנות דלתות שלא היה בנמצא אצל הנתבעת.

הנתבעת טוענת כי האיחור שנבע לאחר מועד ההספקה עליו הוסכם נעשה בידיעת התובע ובהסכמתו, כאשר הסכמת התובע ניתנה בכפוף לקבלת פיצוי אשר ישקף את עגמת הנפש שנגרמה לו. לאחר הגשת התביעה, הודיעה הנתבעת לתובע כי הדלתות מוכנות והציעה לתובע להרכיב את הדלתות אך הוא סרב.

עוד טוענת הנתבעת, כי סכום הפיצוי הנדרש על ידי התובע בגין עגמת הנפש שנגרמה לו הינו מופרז. התובע תרם לאי הקטנת הנזק שעה שסירב להתקנת דלתות חלופיות, מה שהיה מאפשר מגורים סבירים עד להגעת הדלתות שהוזמנו. התובעת מציינת כי סכום ההזמנה עמד על סך של 6,600 ₪, כאשר התובע דורש פיצוי בגין עגמת נפש בסכום של 20,000 ₪.

דיון והכרעה

אין ספק שהנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה ולא התקינה את הדלתות בבית התובע במועד שהוסכם. בהתאם להסכם בין הצדדים, היה על הנתבעת להתקין את הדלתות עד ליום 15.4.13. גם אם אקבל את גרסת הנתבעת, כי התובע נתן הסכמתו כי התקנת הדלתות תידחה עד ליום 20.6.13 בכפוף לתשלום פיצוי, הרי שגם במועד זה טרם הותקנו הדלתות ועד למועד הגשת התביעה על ידי התובע ביום 30.6.13, לא הותקנו הדלתות. לפיכך, הפרה הנתבעת את ההסכם עם התובע ועל כן זכאי התובע לבטל את ההסכם ולדרוש את השבת הסכום אשר שילם עבור הדלתות בסך של 6,600 ₪.

אשר לפיצוי הנטען בגין ביטול זמן, אי נוחות ועגמת נפש, הרי שאין ספק שהעובדה שהתובע נאלץ להישאר ללא דלתות הסבה לו אי נוחות רבה ועגמת נפש. כמו כן, נגרם לתובע ביטול זמן נוכח העובדה שנאלץ לפנות פעמים רבות לנתבעת על מנת לוודא מתי יותקנו הדלתות וכן בדרישות להשבת כספו, אשר נדחו. יחד עם זאת, הסכום הנדרש בגין עגמת נפש בסך של 20,000 ₪ הינו מוגזם לעין שיעור.

בנסיבות העניין, אני סבורה כי יש להעמיד את סכום הפיצוי לו זכאי התובע בשל אי הנוחות, עגמת הנפש וביטול הזמן שנגרמו לו בעקבות אי אספקת הדלתות, על סכום של 3,000 ₪.

לפיכך, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 6,600 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 17.2.13 ועד התשלום פועל וכן בפיצוי בגין עגמת נפש בסכום של 3,000 ₪. כן תישא הנתבעת בהוצאות התובע בסכום של 700 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

פסק הדין ניתן לערעור ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ו אדר תשע"ד, 26 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.