מנחת הארץ מ.א. (2012) בע"מ ואח' נ' עופר השקעות בע"מ

החלטה

בפניי בקשה למתן צו מניעה זמני.

הבקשה הוגשה בתאריך 18.7.13 וכבר אז סרבה כב' השופטת וינברגר, שקיבלה את הבקשה, לתת את הצו הזמני במעמד צד אחד, כאשר כתבה ואני מצטט: "לאחר שעיינתי בבקשה לא שוכנעתי כי השהייה הכרוכה בקביעת הדיון במעמד הצדדים עלולה לגרום למבקשות נזק בלתי הפיך ולפיכך אין מקום למתן צו מניעה ארעי במעמד צד אחד. מנימוקי הבקשה עולה כי העבודות המיוחסות למשיבה מתבצעות מזה זמן מה".

הדיון נקבע לתאריך 25.7.13 ואולם בהמשך ולבקשת הצדדים שונה לתאריך 29.7.13 והתקיים בפניי.

עלי לציין, כי עיון בתיק ביהמ"ש מלמד, כי למרות שהתקנות מחייבות הגשת תביעה עיקרית לא יאוחר מ- 7 ימים ממועד בקשה לסעד זמני, דהיינו היה על המבקשות להגיש את התביעה העיקרית עד יום 25.7.13, לא בוצע הדבר וגם לא התבקשה הארכת מועד להגשת כתב התביעה.

היה בעניין זה בלבד כדי להביא לדחייתה של הבקשה על הסף ואולם, לאור העובדה שבמשך מס' ימים היתה מערכת נט-המשפט בהשבתה ובדוחק רב, יש לומר, אקבל את עמדת המבקשות לעניין הארכת מועד בהגשת התביעה העיקרית בתיק זה, אשר אני מאפשר להגיש אותה לא יאוחר מיום א' הקרוב – 4.8.13.

ענין נוסף שעלה בטיעוני ב"כ המשיבה היא העובדה שלמרות שהיה על המבקשות לחתום על התחייבות בלתי מוגבלת בסכום לפיצוי המשיבה, היה והבקשה תדחה, עשתה זאת המבקשת מס' 1 - מנחת הארץ, בלבד וגם עניין זה עומד לחובתן של המבקשות.

לגופו של עניין – המבקשות הן הבעלים ו/או החוכרים במרכז חנויות הנמצא ברח' האיצטדיון 6 בק. חיים.

המשיבה היא חב' לעבודות בנייה ופיתוח, אשר מבצעת פרויקט בנייה מעבר לכביש, לא רחוק מחנויות המבקשות.

לטענת המבקשות, לאחרונה ללא כל התראה החלו להתבצע עבודות ע"י המשיבה וזאת ללא קבלת היתרים מאת הרשויות ולטענתן עבודות אלה בהיקף ובאופן שהן מתבצעות פוגעות בזכויותיהן של המבקשות וגורמות להן נזקים כבדים ובלתי הפיכים (נזק ממוני ובלתי ממוני).

יצויין כבר כעת, כי רק בישיבה מיום 29.7.13 בפניי חזרו בהן המבקשות מהטענה כי המשיבה פועלת ללא קבלת היתרים מאת הרשויות ולמעשה טענה זו התייתרה כלל.

עם זאת, המשיבה טענה בצדק, כי הגשת בקשה לסעד זמני שהינו סעד מן היושר מחייב את המבקשות לבוא בידיים נקיות ותוך הצגת מצגים נכונים ואמיתיים לפני ביהמ"ש וברור לחלוטין כבר כעת, כי המבקשות לא נהגו כך שעה שטענו כי המשיבה פועלת ללא היתרים חוקיים מן הרשויות.

המבקשות מכל מקום מבקשות מס' צווים מביהמ"ש.

הצו הראשון הוא לאסור על המשיבה להמשיך ולעבוד באתר הבנייה אל מול בית עסקיהן של המבקשות וזאת עד למצב שהמשיבה תדאג לכך שכל הלכלוך שעף באוויר משטחה אל עסקיהן של המבקשות ייעצר על ידה בדרך של מיגון ו/או חסימה ו/או אטימה בכל דרך אחרת.

בדיון מיום 29.7.13 התייחס ב"כ המבקשות לבקשה להקים גדר שעליה יריעה לגובה לצורך מניעת כניסת אבק.

בנוסף, מתבקש ביהמ"ש לתת צו האוסר באופן מוחלט על ביצוע עבודות הבנייה והתשתית אל מול ו/או בסמוך הפתח ומורה למשיבה לחסום את הפתח באופן שלא יעבור לצידן של המבקשות אבק ו/או לכלוך המונע מהן, לטענתן, להמשיך ולהפעיל את עסקיהן.

סעד נוסף שנדרש היה צו המורה לסלק את המתקן לשבירה, ריסוק ו/או טחינת האבנים אשר הציבה המשיבה בשטח ואשר גורם לטענת המבקשות למפגע תברואתי, אבק רב ולכלוך המונע מהמבקשות, שעסקיהן הינו בתחום המזון, להפעיל את עסקן.

גם כאן, יש לציין, שעל פי עמדת ותגובת המשיבה, למעשה אותה מכונה כבר הוצאה מהשטח ולכן אין רלוונטיות כלל לסעד הזה המבוקש על ידי המבקשות.

מכל מקום, תגובתה המפורטת של המשיבה הבהירה מס' דברים:

1.המשיבה מציינת, כי לא הוגשה תביעה המכמתת את הסעדים הסופיים המבוקשים ע"י המבקשות.