פסק דין
פסק הדין ניתן בתביעה כספית בסך של 522,452.51 ₪ שהגישה התובעת, מנחם אשר הפקות בע"מ, נגד מר עמיר בניון (להלן: "עמיר"); מר מקסים בניון (להלן: "מקסים") ומר מיקי דה-פז (להלן: "מיקי"). התביעה הוגשה במקור גם נגד סברס יזמות וייצוג אוליאמפרל גיל בע"מ אשר התביעה נגדה נמחקה, וכן נגד הליקון בע"מ והליקון כנען (1989) בע"מ אשר ההליכים נגדן עוכבו.
טענות הצדדים בכתבי טענותיהם
להלן עיקרי טענות התובעת בכתב התביעה המתוקן:
ביום 13.6.2000 נחתם הסכם בין התובעת שהיא חברת הפקות לבין עמיר שהוא יוצר וזמר, שלפיו התובעת תשמש מפיקה ואמרגנית של עמיר (להלן: "ההסכם").
לפי ההסכם התחייבה התובעת להשקיע כספים בהפקת מופע של עמיר, והצדדים היו אמורים לחלוק ברווחי המופע בשיעור של 70% לעמיר ו- 30% לתובעת. עם זאת, נקבע כי עד להשבת מלוא השקעת התובעת בהפקת המופע, ישולמו לה מלוא רווחי המופע, ועמיר לא יהיה זכאי להשתתף ברווחים אלא אך ורק לאחר כיסוי כל ההשקעה של התובעת. עוד נקבע כי אם עד רדת המופע מהבמה לא תכוסה כל ההשקעה של התובעת, ימשיך עמיר להיות מיוצג בלעדית על ידי התובעת עד לכיסוי כל ההשקעה.
התובעת השקיעה במופע של עמיר סכום של 50,000$, אולם השקעתה לא כוסתה על ידי ההכנסות מההופעות.
עמיר הפיק תקליט חדש, ובעקבותיו הוסכם בינו לבין התובעת כי יופק מופע נוסף, וזאת לפי כל מה שנקבע בהסכם, אך גם המופע השני לא הצדיק את ההשקעה שהושקעה בו, וגם הוא לא נשא רווחים.
בשלב מסוים החליט עמיר ביוזמתו ועל פי החלטה שרירותית שלו, ללא תיאום עם התובעת, להפסיק את המופע השני ושבת מכל מלאכה – דבר שגרם לכך שפסקו ההכנסות מהמופע וההוצאות לא כוסו. התובעת בלית ברירה נאלצה להסכים להחלטתו של עמיר, אולם היה ברור לשני הצדדים כי הקשר ביניהם אינו מתנתק וכי עמיר ממשיך להיות מיוצג על ידי התובעת משום שעמיר טרם כיסה את כל חובותיו כלפי התובעת.
במהלך העלאת שני המופעים, שימש מיקי מנהל אישי של עמיר. מיקי, לעיתים יחד עם מקסים, בדק וביקר את כל ספרי הנהלת החשבונות של התובעת מידי חודש בחודשו, קיבל אסמכתאות והסברים על פי דרישותיו ואישר את כל חשבוניותיה של התובעת.
במהלך כל אותה תקופה לא כיסתה התובעת את כל השקעותיה, אך נתנה לעמיר לבקשתו שש מקדמות, כל אחת בשיעור של 1,500$ + מע"מ על חשבון הרווחים העתידיים לבוא, והצדדים התייחסו למקדמות אלה כהלוואות שנתנה התובעת לנתבע לצרכי קיומו.
בתחילת שנת 2004 הוציא עמיר תקליט חדש שבעקבותיו היה אמור לצאת מופע שלישי. בתחילה הידברו עמיר ומיקי עם מנהל התובעת על הפקת המופע החדש באמצעות התובעת, אך בשלב מאוחר יותר החליט עמיר, ביודעו כי הוא חייב סכומי עתק לתובעת, להפר את ההסכם עמה, ובאפריל 2004 או בסמוך לכך התקשר עם מפיקים אחרים לצורך העלאת מופע חדש בכיכובו.
מיקי ומקסים הם אלה שביצעו או יזמו את ההתקשרות בין עמיר לבין המפיקים האחרים, אף שידעו או שהיה עליהם לדעת כי לעמיר חובות כספיים כלפי התובעת וכי אינו רשאי להיות מיוצג על ידי מפיק אחר כל עוד לא סילק את מלוא חובותיו לתובעת.
חובו של עמיר בגין ההלוואות או המקדמות שקיבל ממנה מסתכם בסך של 10,530$ ויתרת חובו בגין השקעות התובעת עומדת על 48,997$, כך שיתרת החוב הכוללת של עמיר לתובעת עומדת על 59,527$.
התובעת השקיעה במופעים של הנתבע עבודה מרובה וכסף רב, והיא לא עשתה זאת על מנת להשיב לעצמה את השקעותיה אלא על מנת להפיק רווח. אילו היה עמיר מקיים את החוזה עם התובעת בדרך מקובלת ובתום לב, לא מפסיק את המופע השני באמצע ולא מתקשר עם מפיקים אחרים לצורך הפקת המופע השלישי, היה צפוי לתובעת רווח משוער בגובה ההשקעות עצמן, קרי בשיעור מוערך של 60,000$. לפיכך, משהפר עמיר את ההסכם עם התובעת הסב לה נזקים והפסדים בסך של 60,000$.
לאור הטענות הנ"ל נטען בכתב התביעה כי יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך כולל של 119,528 $, שהם צירוף הסך של 59,527$ והסך של 60,000$ הנ"ל.
להלן הטענות המרכזיות בכתב ההגנה המתוקן של עמיר:
ההסכם בין התובעת לעמיר נחתם בעקבות פניה טלפונית של מנהל התובעת, מר מנחם אשר (להלן: "מנחם") אשר הבטיח לעמיר "הרים וגבעות" על מנת לשכנעו לחתום על הסכם, ובין היתר התחייב בפני עמיר כי רווחיו מההופעות עם התובעת מובטחים.
לפי דבריה של התובעת עצמה ומנהליה, בסביבות חודש אפריל 2002 הגיעה ההפקה לאיזון תקציבי. הוצאות המופע הראשון שהפיקה התובעת כוסו במלואן או כמעט במלואן, והתובעת הודיעה לעמיר כי צפוי בגין המופע הראשון רווח קטן הניתן לחלוקה בין הצדדים.
עמיר סבר כי ניהול ההופעה היה בלתי יעיל ובלתי ראוי כלפיו. כל המשתתפים הרוויחו מהמופעים כולל התובעת אשר גבתה דמי ניהול בגין כל הופעה, והיחיד שלא הרוויח מאומה הוא עמיר עצמו.