מנור נ' חן

החלטה

בפניי בקשת המבקש (להלן: "התובע") לקביעת מועד להמשך הדיון בתביעתו, וזאת משלא הצליחו להגיע להסדר פשרה ביניהם בעקבות הדיון שהתקיים בפניי ביום 05.04.12.

רקע בקצרה

בתביעה שבפניי, עותר התובע לקבלת צו עשה לפיו, יש להורות לנתבע להשיב לידי התובע את רכבו מסוג פיז'ו, מ.ר 261240, שנת ייצור 1962 (להלן: "הרכב").

התובע ציין בכותרת כתב תביעתו, כי סכום התביעה עומד על סך 10,000 ₪, ברם בכתב התביעה לא נדרש כל סעד כספי, מלבד החיוב בהוצאות המשפט, ודומה כי הגדרת סכום התביעה בכותרת כתב התביעה נועדה אך ורק לצורך הכשרת הגשת התביעה לבית המשפט לתביעות קטנות, כאשר בפועל לא נדרש כל סעד כספי בגוף התביעה.

סעיף 60 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), קובע לקמן:

"בית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד -

(1)לתשלום סכום שאינו עולה על 31,900 שקלים חדשים;

(2)למתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה, כששווי המצרך או התיקון או סכום העסקה, לפי העניין, אינו עולה על הסכום האמור בפסקה (1)".

כעולה מסעיף 60 לחוק בתי המשפט, סמכותו העניינית של בית המשפט לתביעות קטנות, הינה לדון בתביעות כספיות וכן, בתביעות צרכניות בהקשר להשבת מוצר בנסיבות של בטלות עסקה. מכאן, אין לבית המשפט לתביעות קטנות סמכות למתן סעדים נוספים ובכלל זה צווי עשה או צווים הצהרתיים. לעניין זה, ראו פסק הדין המנחה בסוגיה זו , אשר ניתן על ידי בית המשפט המחוזי ב- בר"ע 573/01 קלאב הוטל ניהול בע"מ נ' משה אדלר (לא פורסם, 2001) כי :

"בית המשפט לתביעות קטנות הנו בית משפט מיוחד, אשר הוקם למטרות מוגדרות. סעיף 60 לחוק בתי המשפט, המגדיר את הסמכות העניינית של בית משפט זה, מאפשר הגשת תביעות עד לסכום תקרה שנקבע וכן למתן צו להחלפת מצרך, לתיקונו או לביטול עסקה. אין בית משפט זה מוסמך ליתן פסק דין הצהרתי. עליו להגביל את עיסוקו לסכסוכים קונקרטיים ולמתן פתרונות מוחשיים כגון חיוב כספי או החלפת מצרך. תביעה לפסק דין הצהרתי הנה כמובן לגיטימית, אך ההכרעה בה דורשת שיקולים רחבים יותר מתביעות כספיות לסכומים נמוכים, ולכן קבע המחוקק כי מקומה הנו בבית משפט רגיל. "

אכן, סעיף 75 לחוק בתי המשפט מסמיך כל בית משפט הדן בעניין אזרחי לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו אל תעשה או צו ביצוע בעין וכל סעד אחר ככל שיראה בנסיבות העניין, אולם בענייננו, חלות הוראות סימן ה' לחוק בתי המשפט בכלל, והוראת סעיף 60 לחוק בתי המשפט שהינה בבחינת הסדר מיוחד וספציפי, אשר דן בסמכותו העניינית של בית המשפט לתביעות קטנות, וגובר על ההוראה הכללית שבסעיף 75 לחוק בתי המשפט, והמתייחסת לעניינים האזרחיים הנידונים בפני בתי המשפט האזרחיים, להבדיל מבתי המשפט לתביעות קטנות.

בענייננו, הסעד העיקרי והיחיד המבוקש הינו מתן צו עשה המורה לנתבע למסור את הרכב לידי התובע.

בנסיבות, ברי כי אין לבית המשפט לתביעות קטנות סמכות עניינית לדון בתביעה.

חרף האמור לעיל, ולפנים משורת הדין בלבד, ועל מנת לנסות ולפשר או לגשר בין הצדדים, ועל מנת לחסוך מהצדדים את ניהול ההליך בבית משפט השלום, מצאתי לנכון לקיים את הדיון שהיה קבוע בפניי ביום 05.04.12.

הדיון הנ"ל התקיים במעמד שני הצדדים, אשר הסכימו בסופו של יום לנסוע למקום בו אוחסן הרכב על ידי הנתבע, וסוכם כי התובעים ינהלו ביניהם מו"מ וינסו להגיע ביניהם להסכמות ללא צורך בהמשך ההתדיינות.

לאחרונה, התובע הודיע כי הנתבע לא הסכים להשיב לו את רכבו, וכי הרכב היה במצב מוזנח. במסגרת הודעתו הנ"ל, התובע הודיע על רצונו להמשיך את ההליכים בתביעה.

בנסיבות, ולנוכח הסעד המבוקש בתביעה, ולנוכח הצורך בהגשת ראיות בהיקף שאינו מתאים לבירור בבית המשפט לתביעות קטנות, לרבות הגשת חוות דעת מקצועיות בכל הנוגע למצב הרכב ו/או קבלות בכל הנוגע לשיפוצים שלטענת הנתבע בוצעו ברכב, אני מורה על העברת התיק להמשך בירור בפניי בשבתי כשופטת בית משפט שלום.

שימת לב הצדדים, ומזכירות בית המשפט, התביעה תמשיך להתברר בסדר דין רגיל.

בית המשפט מבהיר לצדדים, כי משעבר התיק להמשך בירור בבית משפט השלום, הינם זכאים להיות מיצגים על ידי עורכי דין מטעמם.