מנור נ' חברת " אלעד מערכות בע"מ"

פסק דין

בין התובע לנתבעת נחתם ביום 27.11.2008 הסכם, לפיו היה אמור התובע לספק לנתבעת שירותי הטמעה של מערכת מחשב בשירות בתי הסוהר (להלן: "ההסכם").

בשלהי יוני 2009 הוחלט על הפסקת התקשרות בין שירות בתי הסוהר (להלן: "הלקוח") לנתבעת, וכפועל יוצא מכך הופסקה עבודתו של התובע.

טענות הצדדים

לטענת התובע, הפרה הנתבעת את ההסכם כמפורט להלן:

הנתבעת לא שילמה לו את התמורה שהייתה אמורה לשלם לו על פי ההסכם תמורת שירותיו.

הנתבעת לא מסרה לו הודעה על הפסקת עבודה 30 יום לפני מועד סיום ההסכם, כפי שהייתה מחויבת לעשות על פי ההסכם.

לעניין התמורה עבור שירותיו, טוען התובע כי על פי ההסכם, התשלום אותו היה אמור לקבל הוא 110 ₪ בגין כל שעת עבודה בפועל. למרות זאת, מצא כי החל מהתשלום השני שקיבל, קיים פער בין השעות שדיווח לבין התמורה שקיבל בפועל.

מבירור שערך עם הנתבעת נמסר לו, כי על פי נוהל פנימי של הלקוח, מנוכה לכל עובד העובד מעבר לשבע שעות עבודה, תשלום בגין חצי שעה בגין הפסקה. נוהל זה חל גם על נותני שירותים חיצוניים כדוגמת התובע.

לטענת התובע, הנוהל האמור אינו מהווה חלק מההסכם שנחתם בינו לבין לנתבעת, וכי העובדה כי קיים נוהל כזה לא צוינה בפניו לפני החתימה על ההסכם. עוד הפנה התובע לסעיף 10.6 להסכם, לפיו "במידה וישונה מי מתנאי התמורה עם הלקוח יסוכמו תנאים חדשים בין אלעד לספק". לדבריו, מאחר שלא סוכמו עימו תנאי תמורה חדשים בעקבות הנוהל האמור של הלקוח, הרי שעל הנתבעת לשלם לו בהתאם להסכם.

לעניין ההודעה על הפסקת עבודה, טוען התובע כי ההודעה על הפסקת עבודתו נמסרה לו יום לפני מועד הפסקת העבודה בפועל. לטענתו, בכך הפרה הנתבעת את סעיף 11.3 להסכם, לפיו היה עליה למסור לו הודעה זו 30 ימים לפני מועד הפסקת העבודה בפועל. משלא עשתה כן, עותר התובע לחייב את הנתבעת בעבור חודש ימים נוסף לפי תנאי השכר שסוכמו בין הצדדים.

לעניין התמורה עבור שירותי התובע, טוענת הנתבעת כי על פי נספח א' להסכם (להלן: "הנספח"), הנתבעת אינה מחויבת להיקף שעות מינימאלי, כאשר היקף שעות העובדה הינו בהתאם לדרישת הלקוח.

לעניין טענת התובע כי לא ידע על הנוהל הפנימי של הלקוח, הפנתה הנתבעת את בית המשפט לסעיף 10.6 להסכם, כמו גם לנספח, מהם עולה, לטענתה, כי התמורה הינה בכפוף לתנאי התמורה עם הלקוח, ולאחר שבפועל דווחו שעות העבודה ואושרו על ידיו הלקוח.

אשר להודעה על הפסקת עבודתו של התובע, טוענת הנתבעת כי סעיף 11.3 להסכם הקובע כי על הנתבעת למסור הודעה כאמור 30 ימים לפני מועד הפסקת העבודה בפועל, אינו חל על סיום הפסקת העבודה של התובע. לפיכך היא אינה מחויבת בהודעה 30 יום מראש. לדבריה, הסעיף החל על נסיבות המקרה הוא סעיף 11.1 להסכם, הקובע שההסכם יישאר בתוקפו עד לסיום מכסת השעות שהוזמנו על ידי הלקוח. במקרה זה, הלקוח הודיע על סיום מכסת השעות של הפרויקט ובכך הביא לסיום תוקפו של ההסכם בין הנתבעת לתובע. במצב דברים זה, לדבריה, אין היא מחויבת למסור לתובע הודעה 30 יום מראש ועל כן הוא אינו זכאי לדמי הודעה מוקדמת.

דיון והכרעה

אין מחלוקת שהנתבעת לא שילמה לתובע בהתאם לשעות העבודה שדווחו בפועל, וכי נוכה לו שכר על ידי הלקוח בגין חצי שעה בכל יום שבו עבד למעלה משבע שעות. כן אין מחלוקת כי הנתבעת לא מסרה לתובע הודעה 30 ימים לפני סיום מועד ההתקשרות בין הצדדים. לפיכך, השאלה הטעונה הכרעה היא האם הנתבעת, בהינתן התשתית העובדתית האמורה, הפרה את ההסכם, או פעלה על פיו ובהתאם לו.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עיינתי במסמכים המצורפים לכתבי הטענות ובחנתי את ההסכם שנחתם בין הצדדים, הגעתי למסקנה כי הנתבעת לא הפרה את תנאי ההסכם. כל זאת כפי שיפורט להלן.

סעיפי ההסכם, הנוגעים לתמורה שתשולם לתובע בגין שעות עבודתו, הינם הסעיפים הבאים:

"10.1. בתמורה לביצוע השירותים ובגין כל יתר התחייבויותיו על פי חוזה זה, תשלם אלעד לספק סך השווה לתמורה החודשית כאמור בנספח א' (להלן: התמורה")...

10.6. חשוב להבהיר כי האמור בסעיף התמורה ובנספח א' הינו בכפוף לתנאי התמורה עם הלקוח. במידה וישונה מי מתנאי התמורה עם הלקוח יסוכמו תנאים חדשים בין אלעד לספק.