תא"מ
בית משפט השלום טבריה
|
30392-04-13
09/12/2013
|
בפני השופט:
אוסילה אבו-אסעד
|
- נגד - |
התובע:
מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
|
הנתבע:
1. אלדן תחבורה בע"מ 2. מיטל אלבו
|
|
החלטה
לפניי בקשת הנתבעת, אלדן תחבורה בע"מ (ללהן: "המבקשת"), להורות על העברת הדיון לבית המשפט המוסמך בתל- אביב.
עובדות רלבנטיות:
עסקינן בתביעה שיבוב על סך של 10,351 ₪ שהוגשה על ידי המשיבה (להלן: "התובעת") חברה בע"מ העוסקת במתן שירותי ביטוח, כנגד המבקשת והמשיבה 2 - הנתבעות בתיק.
כפי שעולה מכתב התביעה, התובעת ביטחה בזמנים הרלבנטיים את הרכב שמספר רשיונו 86-018-68 בפוליסת ביטוח מקיף, ואת המבוטחים טסלר אינה ושלמה (להלן: "המבוטח").
על פי הנטען בכתב התביעה, התאונה אירעה ביום 21.4.2012, בשעות הערב, כאשר נהג המבוטח ברכב, בכביש ראשי ליד הסינמטק בירושלים, הרכב הפוגע נעצר לפני הרכב המבוטח בנתיב הימיני של הכביש, כאשר החליט הרכב המבוטח לפנות שמאלה, על מנת לעקוף את הרכב הפוגע, החל זה האחרון בנסיעה אחורית לצורך חנייה, בצידו הימיני של הכביש.
לפי הנטען בכתב התביעה, כתוצאה מתאונה זו, נגרמו לרכב המבוטח נזקים בסך של 11,959 ₪. לפי האמור בפוליסה שילמה התובעת למבוטח סך של 10,351 ₪, זאת לאחר ניכוי השתתפות עצמית.
לאחר תשלום סכום זה, הגישה התובעת את תביעתה זו, מאחר וקמה לה לטענתה זכות שיפוי מהנתבעים.
תגובת הנתבעת:
מטעמה של הנתבעת הוגש כתב הגנה, במסגרתו הכחישה זו את טענותיה של התובעת אשר הועלו במסגרת כתב התביעה.
הנתבעת אף ציינה כי במקרה דנן יש להורות על העברת הדיון בתיק זה, לבית המשפט המוסמך בתל אביב, זאת מאחר והתאונה עצמה אירעה בירושלים, ומקום מושבם של שני הנתבעים הינו בתל-אביב.
תשובת התובעת:
התובעת הגישה תגובה מטעמה לבקשת הנתבעת, במסגרתה ציינה כי יש לדחות את בקשתה של המבקשת, זאת לאור האמור בתקנה 3(1) לתקנות סדר הדין האזרחי המקנה סמכות מקומית לבית משפט זה לדון בתביעה.
עוד ציינה התובעת, כי מדובר בנתבעת שהינה חברה העוסקת בהשכרת רכבים, ולה 24 סניפים בכל רחבי הארץ, לפיכך קמה לבית משפט זה הסמכות לדון בתביעה.
טעם נוסף לדחיית בקשתה של הנתבעת, הינו ויתור הנתבעים על הטענה בדבר הסמכות המקומית, זאת מאחר והוגשה בקשה על ידם להזמנת עדים, כאשר לטעמה של התובעת, עצם הגשת בקשה זו על ידי הנתבעים יש בה כדי ללמד על ויתורם על העלאת הטענה בדבר חוסר הסמכות המקומית.
דיון:
לאחר שנתתי דעתי לטענות ההדדיות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להורות על העברת הדיון בתובענה לבית משפט אחר.
כידוע, בשאלת הסמכות המקומית בית המשפט נסמך, בעיקר, על האמור והנטען בכתבי הטענות, כאשר על התובע לציין בתביעתו על יסוד איזו חלופה נתונה לבית משפט זה סמכות לדון בתביעה.
הזיקות אשר בהתקיים אחת מהן נקבעת הסמכות המקומית של בית המשפט מצויות בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").
הרציונאל העומד מאחורי חלוקת מחוזות שונים מבחינת הסמכות המקומית נעוץ בצורך בייעול פעולתה של המערכת המשפטית, חלוקת העומס בין כמה מוקדים והבטחת נגישות נוחה של בעלי הדין לבית משפט (ראו לעניין זה: א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, 2009) עמ' 34).