מנובחוב נ' הוט - מערכות תקשורת בע"מ

פסק דין

1.תביעה, בגדרה טוענת התובעת, כי על הנתבעת לפצותה בגין נזקיה שנגרמו לה. לטענת התובעת היא נמנתה על לקוחות הנתבעת עד שבחודש 4/2011 "נותק הקשר עם הוט" ואף על פי כן דורשת הנתבעת מן התובעת סך 434 ₪ לאחר שהתובעת שילמה סך 553 ₪ בחודש 3/2011.

2.התובעת דורשת לקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם לה בשל דרישת סכום שאין התובעת חייבת, לרבות עוגמת הנפש שנגרמה לה ובגין שיחות טלפון שהיא חייגה לנציגי הנתבעת.

3.הנתבעת כפרת בטענות התובעת, וטוענת כי התובעת הצטרפה לשירותי הנתבעת ביום 4.1.2011 כאשר מדי חודש התובעת היתה אמורה לשלם, עפ"י ההסכם, סך 289 ₪. עוד טוענת התובעת כי ביום 3.3.2011 התקבל טופס הוראת קבע חתום לצורך גביית חובות הנתבעת ואף על פי כן לא כובדה הוראת הקבע והחיוב "חזר".

4.בכך צברה הנתבעת חובות אצל התובעת עד אשר נותקה מן השירות ביום 24.5.2011 ולפיכך חובה מיום 16.3.2011 ועד ליום ניתוק השירות עומד ע"ס 484.83 ₪.

5.התובעת העידה בפניי וחזרה על גרסתה, כי היא נותקה מן השירות ללא כל התראה מוקדמת עוד בחודש 4/2011, כי היא שילמה את החוב ועל כן לא היה מקום לחיובה בסכום כלשהו בגין שירותים.

6.אף נציגת הנתבעת העידה בפניי והיא חזרה על גרסת הנתבעת בכתב ההגנה..

7.עיינתי במסמכים ושמעתי את טענות הצדדים ומצאתי כי צודקת התובעת בטענתה כי אין היא חייבת הסך 434.84 מן הנימוקים שלהלן:

א.נטושה מחלוקת בין הצדדים, מחד טוענת התובעת כי היא נותקה בחודש 4/2011 (עדות התובעת בעמוד 3 שורה 20 לפרוטוקול), ואילו הנתבעת טוענת כי התובעת נותקה מן השירות ביום 24.5.2011 (ראו האמור בסעיף 2.9 לכתב ההגנה) . יש להניח כי מידע מדוייק לגבי מועד הניתוק מצוי בידי הנתבעת והיא לא הביאה ולו ראיה אחת התומכת בטענתה, כי הניתוק נעשה ביום 24.5.2011 כטענתה.

ב.עיון בחשבונית ע"ס 434.84 ₪ שצירפה התובעת (ת/3) מעלה כי בשונה מטענת הנתבעת בכתב ההגנה, מדובר בחשבונית שבה צויין כי תקופת החשבון היא "16.6.2011-15.7.2011", אין חולקין כי בתקופה הנ"ל היתה התובעת, אף אליבא דהנתבעת, מנותקת מן השירות ועל כן לא ברור מדוע הוצאה החשבונית הנ"ל.

ג.המשמעות היא כי טענת הנתבעת, לפיה חשבונית זו הינה לתקופה שבין 16.3.2011 ועד 24.5.2011 אינה מדוייקת. כך או כך טענה זו לא הוכחה ע"י הנתבעת.

8.המסקנה היא שהוכח כי התובעת לא היתה חייבת הסכום 434.84 ₪, והיא לא היתה חייבת לשלמו.

9.באשר לנזקים הנטענים, טוענת התובעת כי נגרמה לה עוגמת נפש. איני מקבל טענתה זו של התובעת, מאחר וטענת הנתבעת בדבר קיומו של חוב נטען (ע"ס 484.83 ₪) הגם שיכולה לגרום לתובעת עוגמת נפש, נראה, כי מדובר בדבר של מה בכך ואיני מוצא לנכון לפצות את התובעת בגין כך. לגבי הוצאות כגון שיחות טלפון, איני מקבל את הטענה, מאחר ולא הוכחה.

10.לפיכך, הגם שהתובעת לא היתה חייבת סך 343.84 ₪ והחשבונית הוצאה לתובעת שלא כדין, לא מצאתי מקום לפסוק סכום כלשהו לטובת התובעת, ולפיכך התביעה נדחית.

11.אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ז שבט תשע"ב, 09 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.