אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מנדל נ' מדינת ישראל

מנדל נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 27/02/2011 | גרסת הדפסה
עמ"ת
בית המשפט המחוזי ירושלים
27631-02-11
27/02/2011
בפני השופט:
בן-ציון גרינברגר

- נגד -
התובע:
ישראל-משה מנדל
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

1.בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת א' זיסקינד) מיום 10.2.11 במ"ת 27345-11-10. בהחלטה האמורה אימץ בית משפט קמא המלצות שירות המבחן כפי שפורטו בתסקיר מיום 16.1.11, בדבר יציאת העורר לתפילות מידי בוקר במהלך ימות השבוע וכן יציאה לתפילות שבת (ליל שבת, שבת בבוקר ותפילת אחר הצהרים), והכל בליווי של מפקחיו כפי שכבר נקבעו.

2.בדיון שהתקיים בפני בית משפט קמא ביום שבו התקבלה ההחלטה האמורה (10.2.11), ביקש ב"כ העורר מבית המשפט להקל עם העורר מעבר למה שנקבע בתסקיר, ולהתיר לו לצאת מביתו בכל שעות היממה ללא תנאים, בכפוף לכך שתמיד ילווה על ידי מי מבין מפקחיו. בעיקר נסובה בקשתו על מתן היתר ליציאה לשיעורי תורה כל ערב מימות החול, והליכה רגלית יומית מטעמי בריאות עקב היותו סובל ממחלת הסוכרת. ב"כ העורר ביסס את בקשתו האמורה על כך שעד למועד הדיון כבר הצליח העורר "להוכיח את עצמו", מאחר שבעקבות החלטות קודמות בנוגע לתנאי מעצר בית כבר התחיל לצאת למקום עבודתו כך שהוא ממילא נמצא מחוץ לביתו ברוב שעות היממה, כשמקובל עליו שלא לקבל נשים כלקוחות ולא להיפגש עם נשים בכל מסגרת אחרת; והעובדה היא שמאז שהתקבלו ההקלות האמורות בתנאי מעצר בית, והעורר חזר לעבודתו במשרדו, לא התקבלה כל תלונה, ויתירה מזאת, העורר אף התחיל בהליך טיפולי. מן הסיבות האמורות התבקש בית משפט קמא, כאמור, להסיר את יתר המגבלות של מעצר בית פרט לפיקוח ולהתיר את יציאתו מביתו באופן חופשי, בליווי צמוד, ללא מגבלות נוספות.

3.כאמור, ב"כ העורר הוסיף כנימוק נוסף לבקשתו, כי העורר סובל מסוכרת, כפי שעולה ממסמכים רפואיים שהוגשו, ומצבו הרפואי מחייב פעילות פיסית והליכה יומית, דבר שאף הוא מחייב כי בית המשפט ישקול בחיוב את הבקשה להקלה נוספת בתנאי מעצר הבית.

4.בתסקיר האמור מתייחסת קצינת המבחן לבקשת העורר להרחבה נוספת בתנאי מעצר בית כך שיוכל לצאת לשיעורי תורה בערב, כשמסקנתה היא שאין להיעתר לבקשה האמורה, "מהטעם שיוכל לממש את רצונותיו ללמידה גם בביתו, ועל מנת להשאיר מגבלות לחופש תנועה ולהפחית בכך את הסיכון". קצינת המבחן גם המליצה, נוכח המוטיבציה החיובית שהפגין העורר לטיפול בבעייתו, כי יועמד בפיקוחו של קצין מבחן מעצרים במשך 6 חודשים, ובמסגרת הפיקוח ישתתף בקבוצה טיפולית ייעודית לאנשים שביצעו עבירות מהסוג שבו מואשם העורר. כאמור, בקשת העורר נדחתה בבית משפט קמא, בנימוק ש"יוכל לעשות זאת [ללכת ברגל לצורכי בריאות – ב.ג.] בשעות שבהן מותר לו לצאת מהבית אך ישירות למקום היציאה, ובמידת הצורך על מכשיר הליכה בביתו".

5.בערר שבפניי מבקש שוב ב"כ העורר להקל בתנאי מעצר בית כפי שביקש בערכאה קמא. לטענתו, העורר הוכיח את עצמו בכך שעמד בכל תנאי מעצר הבית, גם לאחר ההקלות שכבר ניתנו לו, כולל האפשרות לצאת לתפילות כל בוקר ולכלל התפילות של יום השבת, ולחזור למקום עבודתו ולהופיע בבתי משפט ובתי הדין, כל עוד שלא יבא בכל מגע עם נשים. כמו כן החל העורר בהליך טיפולי תוך שיתוף פעולה מלא, ועובדה זו אך מחזקת את המסקנה המתבקשת כי ניתן לשקול הקלות נוספות כמבוקש. אומנם, ב"כ העורר מציין את העובדה כי קצינת המבחן לא קיבלה את הבקשה להקלות נוספות כפי שמבקש העורר, ברם לטענתו אין בית המשפט כבול למסקנות התסקיר וניתן בהחלט לשקול את ההקלות המבוקשות לאור התנהגותו הנורמטיבית של העורר בהתאם לתנאי מעצר הבית שנקבעו, ולטענתו, מעצר הבית ממילא כבר אינו קיים כמסגרת מגבילה של ממש לאור ההקלות הרחבות שכבר ניתנו, וסביר ביותר שבית משפט ישקול בחיוב את מתן ההקלות הנוספות המבוקשות.

6.ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה. לטענתו, מדובר במעצר בית אשר החל רק לפני זמן קצר:

העורר נעצר ביום 1.11.10; כתב אישום הוגש נגדו ב- 15.11.10; חלופת המעצר המקורית, לפיה נקבע כי העורר ישהה בביתה של הגב' ציפורה קמינסקי, נקבעה באותו תאריך, בו גם דחה בית משפט קמא את בקשת העורר להעביר את מקום חלופת המעצר לביתו של העורר בפיקוח אשתו ו/או מפקחים נוספים; ב- 18.11.10 קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את בקשת העורר והורה על העברת מקום חלופת המעצר לביתו; בדיון מיום 6.12.10 בבית משפט השלום בירושלים התיר בית משפט קמא לעורר לשוב לעבודה במשרדו בפיקוחם של שני מפקחים שהינם עורכי דין, תוך הטלת מספר הגבלות, כולל הגבלת שעות עבודה, איסור פגישות עם נשים במסגרת עבודתו, וכן איסור יציאה לדיונים בבתי המשפט ובבתי הדין; ביום 19.12.10 קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את בקשת העורר לצאת לדיונים בבתי משפט ובבתי הדין לצורך ייצוג לקוחותיו; ובדיון האחרון נשוא הערר הנוכחי, מיום 10.2.11, קיבל בית משפט קמא את המלצות שירות המבחן בנוגע ליציאה לתפילות, כמפורט לעיל.

פירושו של דבר, כי משך פחות משלושה חודשים התקיימו מספר רב של דיונים וניתנו הקלות רבות בתנאי חלופת המעצר בהשוואה לתנאים המגבילים שנקבעו בראשית הדרך. לטענת ב"כ המשיבה, טרם חלף זמן דיו שיצדיק שיקולן של הקלות נוספות בתנאי המעצר, ומספר ההחלטות אשר כבר ניתנו להקלות בתנאי המעצר הוא כבר חריג בהתייחס לזמן הקצר שמעצר הבית בתוקף.

ב"כ המשיבה אף מפנה לסעיף 52(א) לחוק המעצרים, בו קבע המחוקק את האפשרות לעיון חוזר בתנאי המעצר "אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות, או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה". לטענתו, הזמן שחלף מעת מתן ההחלטה הרלוונטית, שהיא ההחלטה המקורית לחלופת מעצר, אינו זמן כה ארוך שניתן להגדירו כ"זמן ניכר" כמצוות המחוקק, ואם יילקח בחשבון שכבר ניתנו מספר החלטות להקלות מאז ההחלטה המקורית, הרי שכלל לא עבר זמן ניכר שיצדיק עיון חוזר נוסף. כמו כן, עצם העובדה שהעורר עמד בכל תנאי מעצר הבית כפי שנקבעו בהחלטות השונות שניתנו, אינה כשלעצמה "עובדה חדשה" או "שינוי נסיבות" אשר יצדיק את העיון החוזר המבוקש. בתמיכה לטענתו מפנה ב"כ המשיבה לבש"פ 6772/05 פלוני נ. מ"י, ובש"פ 6537/09 אשד נ. מ"י. מן הסיבות האמורות מבקש ב"כ המשיבה לדחות את הבקשה ולהשאיר על כנה את החלטת בית משפט קמא.

7.לדעתי, צודק ב"כ המשיבה בטענתו כי הוראות סעיף 52(א) לחוק המעצרים מחייבות כי בית המשפט לא ייעתר לבקשה לעיון חוזר בכל הקשור לתנאי חלופת המעצר אלא אם כן נתגלו עובדות חדשות, נשתנו הנסיבות, או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה. בבש"פ 7324/07 אשד נ' מדינת ישראל (לא פורסמה) קבע השופטת אלון: "בקשה לעיון מחדש בהחלטת מעצר איננה דיון חוזר בהליכי בקשת המעצר מעיקרא או בחינה מחודשת של הגיונן ותוקפן של ההחלטות שניתנו בגדרה. לא לעניין בחינת הראיות לכאורה וגם לא לעניין עילות המעצר או לעצם היתכנותן של חלופות מעצר. הליך העיון מחדש נועד למקרים בהם נתחדשו עובדות או נסיבות שלא היו קיימות בעת הדיון בהליכי המעצר". במקרה דנן, לא מצאתי כי נפלה שגגה בפני בית משפט קמא שהחליט לקבל את המלצות התסקיר אבל לא לחרוג מהן. ההקלה שניתנה בהתאם להמלצות התסקיר הינה מידתית והגיונית, ובין היתר, ניתן להצביע בעובדה שיציאה לתפילות גם בימי חול וגם בימי שבת אינה יוצרת כל סיכון של חיכוך עם נשים, וזאת מעצם טיבן של התפילות ומקום קיומן; בעוד שהקלה מורחבת נוספת כפי שמבוקש איננה מבטיחה את קיומם של תנאים אשר ימנעו מן העורר מגע כנ"ל. מטבע הדברים, פיקוח של אשתו של העורר ו/או פיקוחם של בני משפחה אחרים אינם מספקים את אותה רמת ביטחון הנוצרת מהגבלת העורר לביתו, ולכאורה יש הגיון רב במסקנת קצינת המבחן כי מסיבה זו אין להרחיב יתר על המידה את ההקלות הניתנות לעורר. גם הנימוקים שניתנו לבקשה – יציאה לשיעורי תורה והליכה מטעמי בריאות – אינם מחייבים כל הקלה נוספת, וניתן להצטרף לשיעורי תורה בבקרים בצמוד לתפילות, וניתן גם ליהנות מהליכה ברגל בדרך לתפילות ובחזרה מהם.

כמו כן, אין אלא לדחות את הטענה שעצם קיומם של התנאים המקלים בחלופת המעצר מצדיק כשלעצמו הקלות נוספות. תנאי המעצר אמורים להיות מקוימים על ידי העורר מעצם הטלתם עליו, והעובדה שמקיים אותם איננה מצדיקה את הטענה שניתן לבטלם.

גם הזמן שחלף מאז המעצר המקורי (כשלושה חודשים) אינו "זמן ניכר" המצדיק כבר עתה עיון מחדש, ועל אחת כמה וכמה אם נתחשב בזמן שחלף מאז העיון האחרון, ביום 10.2.11, או אף ההחלטה שלפניה, ביום 19.12.10 (בבש"פ 6772/05 הנ"ל נקבע כי בנסיבות העניין שבפני בית המשפט, "מעבר ארבעה חודשים מאז מתן ההחלטה אינו מצדיק את שינויה בשל יסוד חלוף הזמן גרידא..."; אם כי צודק ב"כ העורר בטענה שבחינת הזמן שחלף הינה יחסית לנסיבות הספציפיות של כל מקרה לגופו).

8.מאידך גיסא, אין אלא לברך על כך שהעורר החל בהליך הטיפולי וכי אכן שומר על מגבלות חלופת המעצר כפי שנקבעו מעת לעת. המשך המגמה הזאת ודאי יביא לידי כך שבית משפט יוכל לשקול בחיוב את הבקשה להקלה נוספת. כאמור, טרם חלף זמן ניכר דיו כדי שניתן יהיה לשקול את הבקשה כבר עתה, ודרוש זמן נוסף על מנת שהעורר יוכיח משך זמן ניכר נוסף כי הינו לא רק עומד בתנאי חלופת המעצר אלא גם מתקדם בהליך הטיפולי.

9.אי לכך, אני דוחה בשלב זה את הערר, ברם מזמין בזה תסקיר משלים שיוגש בעוד 90 יום, בו אבקש מקצינת המבחן לשקול שוב את הבקשה להרחבת היציאות של העורר כמבוקש. החלטה נוספת תתקבל לאחר הגשת התסקיר.

10.העתק מהחלטה זו יועבר לב"כ הצדדים ולקצינת המבחן.

11. לעיוני בעוד 90 יום.

ניתנה היום, כ"ג אדר א תשע"א, 27 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ