מנדלסון נ' אלון ואח'

פסק דין

בפניי תביעת נזקי רכוש לרכב, בה מעורבת מונית התובע אשר היתה נהוגה ע"י מר משה כהן ורכב הנתבעים אשר היה נהוג ע"י הנתבע מס' 1.

הצדדים סיימו את התיק בקדם משפט מורחב בישיבת ביהמ"ש מיום 10.2.14 ובמהלכו שמעתי את גירסתם של שני הנהגים.

על פי גירסת נהג התובע, הוא יצא ממפרץ חנייה לאחר שווידא שהדרך פנויה והנתבע מס' 1, שנהג במהירות רבה, ניסה לעקוף ופגע בו.

על פי גירסתו של הנתבע מס' 1, יצא נהג התובע ממפרץ החנייה בחוסר זהירות וכאשר הוא נוהג במהירות לא גבוהה, אותה העריך ב- 30,40 קמ"ש ונהג התובע הוא זה שפגע בו.

עיננו הרואות שמדובר בגירסא מול גירסא.

כאשר ישנה גירסא מול גירסא, פונה ביהמ"ש ובודק ראיות חיצוניות הכוללות בין השאר גירסאות שנמסרו מחוץ לאירוע התאונה, כמו למשל במשטרה או בהודעות על התאונה, בוחן את מוקדי הנזק השונים וכן את זירת האירוע.

שני הצדדים לא דייקו לחלוטין בטופסי ההודעה על התאונה, כאשר רק בעדות הנתבע למדתי לראשונה כי הוא טוען שנהג התובע דיבר בטלפון, דבר שלא מופיע כלל בטופס ההודעה על התאונה וגם עדותו של התובע היתה חסרה בפרטים שנמסרו בישיבת ביהמ"ש.

אולם ,באופן כללי, שני הצדדים חזרו על עמדתם.

התובע ניסה לשכנע את ביהמ"ש, כי מוקד הנזק המצביע על פגיעת מעיכה מלמד על כך כי הנתבע מס' 1 הוא זה שפגע ברכב התובע ולא להפך, אולם הנתבע טען, כי התמונה לא מלמדת דבר וכי התובע לא התיישר כלל, כאשר הוא זה שפגע בו.

בחנתי את התמונות הרבות שצילמו מי מהצדדים במעמד התאונה, לרבות תמונה מ/4א, אשר משקפת את נסיבות האירוע.

לא ניתן ללמוד מהתמונה מי הוא האשם בתאונה וההתרשמות שלי מהאירוע, ששני הצדדים גם יחד אשמים בקרות האירוע.

נהג התובע ביציאה חסרת זהירות מתוך מפרץ החנייה והנתבע בנהיגה במהירות גבוה יותר ממה שהוא מציין ובאי צפייה של אפשרות יציאתו של רכב התובע מהחנייה.

לא ברור לי מי פגע במי, ייתכן ומדובר בפגיעה שבה שני הצדדים פגעו אחד בשני.

לאור העובדה שלא הגעתי לכלל הכרעה מי האשם בתאונה ולאור העובדה שהתובע הוא הנושא בנטל הראייה ועליו להוכיח כי התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנות הנתבע מס' 1, אין לי אלא לקבוע כי כל צד יישא בנזקיו ודין התביעה להידחות.

התביעה נדחית.

אין צו להוצאות .

ניתן בזה פטור ממחצית שנייה של אגרת בימ"ש.

ניתן היום, י' אדר תשע"ד, 10 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.