ע"נ
בית משפט השלום ירושלים
|
23721-10-10
06/03/2014
|
בפני השופט:
יואל צור – יו"ר
|
- נגד - |
התובע:
שלומי ממן
|
הנתבע:
קצין התגמולים
|
|
החלטה
רקע כללי
המערער מבקש מהוועדה להכיר בו כנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום)[נוסח משולב] התשי"ט-1959 [להלן- חוק הנכים] וזאת בשל מחלת סכיזופרניה פאראנואידית ממנה סובל המערער. לטענתו של המערער, מחלה זו נגרמה לו בשל תנאי שירותו במשטרה. מדובר בערעור על החלטת קצין התגמולים מיום 13.9.10 בה קבע קצין התגמולים שאין קשר בין מחלת הסכיזופרניה ממנה המערער סובל לבין שירותו במשטרה.
להלן כמה עובדות העולות ממסמכים המצויים בפנינו:
המערער יליד 1974.
המערער התגייס לצבא ביולי 1992. הוא שירת בחיל האוויר כטכנאי מקצועי מטוסים).
המערער שירת בצבא כולל שירות קבע עד 2/99.
ב-6/2000 המערער התגייס למשטרה לאחר שעבר מבדקים. הוא סיים קורס תכניתנים ועבד במשטרת ישראל כתכניתן.
המערער פוטר מהמשטרה ב-8/2002.
המומחה מטעמו של המערער, הפסיכיאטר ד"ר יהודה ששון, מנה את התופעות הבאות שהיוו לדעתו טריגר לפרוץ המחלה אצל המערער:
במהלך שנת 2002 חש המערער שראש הצוות וראש המדור (הממונים הישירים על המערער) התנכלו לו, לא העבירו לו משימות, הצרו את צעדיו ומנעו את קידומו. מצב זה יצר אצל המערער תחושות של קיפוח ורדיפה, חרדות והלך רוח דכאוני.
בנוסף על תפקידו המקצועי של המערער, הוטלו עליו משימות תגבור משטרתיות בתקופת האינתיפאדה ופיגועי הטרור. משימות אלה גרמו למערער חרדות ופחדים.
המערער נסע לעבודתו מידי יום מהיישוב אדם בשטחים למטא"ר במזרח ירושלים. בדרך בה נסע המערער היו מחסומים, ניסיונות פיגוע ופקקים ממושכים. למרות המצב בשטחים לחץ הממונה על המערער להגיע בזמן לעבודה ולסיים את כל המשימות בפרקי זמן לחוצים.
בהמשך היו למערער בעיות משמעת והוא פוטר מהמשטרה. הפיטורים הגבירו את החרדות, רגשות הרדיפה והדיכאון.
מונחות לפנינו חוות דעת רפואיות של מומחים מטעם שני הצדדים כדלהלן:
חוות דעת מיום 8.11.10 של המומחה מטעם המערער, ד"ר יהודה ששון.
שתי חוות דעת של ד"ר משה בירגר, המומחה מטעם המשיב: האחת מיום 1.8.10 והשנייה מיום 20.3.11 וזו מתייחסת לחוות דעתו של ד"ר יהודה ששון.
אין מחלוקת בין שני המומחים הנ"ל שהמערער סובל ממחלת סכיזופרניה פאראנואידית.
ד"ר יהודה ששון, המומחה מטעם המערער, כתב בחוו"ד מיום 8.11.10, בין היתר, בפרק ה"סיכום" כדלהלן: "...מחלתו פרצה במהלך שירות במשטרה ולא היו לה כל סימנים מקדימים טרם גיוסו. מחלתו פרצה עקב שירותו במשטרה שכן למרות שמדובר במחלה קונסטיטוציונית הרי שמר ממן היה חשוף בעת שירותו בתקופה, במיקום בנסיבות ובדרישות תפקידו לתחושת דחק לא שגרתית שגרמה להתפרצות מחלתו".
ד"ר משה בירגר , המומחה מטעם המשיה, כתב בחוו"ד מיום 1.8.10, בין היתר, בפרק "דיון ומסקנות" כדלהלן: