מלמד נ' מלמד ואח'

החלטה

בפני בקשה לעיקול זמני במעמד צד אחד.

כפי שפורט בבקשה ובתצהיר שצורף לבקשה (תצהיר התובעת), בתיק זה הוגשה תביעה כספית כנגד המשיבים, וזאת בגין טענות בדבר יישומו וקיומו של הסכם פשרה שגובש בין הצדדים בתביעה בתיק בבית משפט למשפחה. סכום התביעה הינו כ-556 אלף ₪.

המבקשת טוענת כי "לאחרונה גילתה לתדהמתה" כי המשיבים לא מתכוונים לקיים את הסכם הפשרה, שכן "ככל הנראה" פרץ בין הצדדים סכסוך כספי. לא צורפה כל אסמכתא לאמירות אלו והן אף לא פורטו מעבר למצוין (ס' 14 לבקשה ונוסח דומה בתצהיר).

המבקשת מציינת כי למשיב 1 נושים רבים, אך גם לטענה זו לא צורפה כל אסמכתא ולא הוצג כל פירוט (ס' 25 לבקשה). כך גם ביחס לטענה כי המשיב 1 נהג בדרכי מרמה ומצג שווא (שם).

בבוא בית המשפט לבחון קיומם של תנאים המצדיקים הטלת צו עיקול, עליו לבחון התנאים הבאים:

1.קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה (תקנה 362 (א) לתקסד"א).

2.קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לחשש סביר, שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין (תקנה 374 (ב) לתקסד"א).

3.מאזן הנוחות, תום לב ומידתיות ראויה (תקנות 362 (ב) (1) ו-362 (ב) (2) לתקסד"א).

החשש להכבדה על ביצוע פסק הדין – קיומן של ראיות לכאורה

בע"א 2052/01 (מחוזי תל אביב) אלרוב נדל"ן ומלונאות בע"מ נ' רובנר ואח' (פורסם ב-"נבו") נקבע מפי כב' השופטת גרסטל:

"… ואולם על פניו מתקבל הרושם כי תקנות אלו (לאחר תיקון מס' 6 לתקסד"א – א.ר) מקשות עוד יותר במתן צו עיקול זמני שכן בנוסף על היסוד הראשון (ראיות מהימנות לכאורה המקימות עילת התובענה) הוחמרו הדרישות לקיומו של היסוד השני, ועתה נדרשות ראיות מהימנות לכאורה לכך שאי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסק הדין לכשינתן. היינו, בבואו לבחון את היסוד השני, לא עוד יבחן בית המשפט את השאלה האם אי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסק הדין, אלא האם קיימות ראיות מהימנות לכאורה כי אי מתן הצו עשוי להכביד על ביצוע פסק הדין".

במקרה שלפני עותרת המבקשת להטיל את צו העיקול בנכס על בסיס האמור בתצהירה בלבד.

מתקשה אני לראות בכל אלה קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לצורך קיומו של יסוד ההכבדה כנדרש, על אחת כמה וכמה לאחר תיקון התקנות, במסגרתו הוחמרו, כאמור, הדרישות, ויש צורך בראיות מהימנות.

הכרעה

משקבעתי כך, ומשלא עלה בידי המבקשת לבסס את החשש להכבדה על ביצוע פסק הדין בהעדר הצו, איני נדרש כלל לבחון את מאזן האינטרסים והנוחות, קיומו של תום לב ומידתיות ראויה, ואף איני נדרש להביע דעתי באשר לקיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ד, 02 יולי 2014, בהעדר הצדדים.