ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
|
483-05-10
21/10/2010
|
בפני השופט:
לימור ביבי-ממן
|
- נגד - |
התובע:
1. שקד מלמד 2. אמנון מלמד
|
הנתבע:
1. משה דוידי 2. גיתי דוידי
|
החלטה,פסק-דין |
החלטה
1. תחילה יובהר כי התביעה בפניי היא חלק ממסכת תביעות אשר התנהלו ומתנהלות בין הצדדים בתיק זה אשר כולן נסבות על "חצר מריבה".
2. בית משפט זה אינו בר הסמכות לקבוע לענין בעלויות במקרקעין ובמיוחד כשמדובר במקרקעין מוסדרים.
3. אין ספק כי קיימת בעיה רישומית לעניין ההגדרות של השטחים השונים. בפני ביהמ"ש הוצג על ידי התובע תרשים אשר לטענתו הוכן על ידי עיריית תל אביב. אין עוררין כי תרשיט זה אינו משקף נכונה את מספור החלקות כפי שהוא מופיע בנסח הרישום של המקרקעין. יחד עם זאת, מתשריט זה עולה לכאורה כי בית הוריו של התובע כמו גם בית הנתבע כולם שותפים בחלקה אחת המוגדרת בתשריט כחלקה עשר וכך גם חצר נשוא המריבה הנמצאת באותה חלקה.
אציין כי לשאלת ביהמ"ש בדבר פרפלציה בחלקה השיב התובע: כי אין פרפלציה בחלקה, התובע הוסיף והשיב כי אין הסכמי שיתוף בחלקה.
4. מבלי לקבוע מסמרות בנושא הבעלות ובהתבסס על התשריט אשר הוצג לי בלבד כי אמנם כטענת הנתבע הבעלות בחצר הינה במושע דהיינו כל הבעלים בחלקה הינם שותפים ביחד באותה חצר והמשמעות היא שאין לאף אחד מהם בעלות בחלק ספציפי באותה חצר. האמור במיוחד בהתבסס על מצב הדברים כפי שהוא מופיע בתשריט כמו גם על העובדה שאין הסכמי שיתוף הנוגעים לחצר ואכן אין פרפלציה לחלקות משנה.
5. במצב דברים האמור איני יכולה לקבוע כי פעולה אשר מאן דהוא מבצע בחצר כגון, עקירת עצים ומאידך נטיעת עצים, הינה פעולה בשטח בבעלות צד זה או אחר.
משכך, לכאורה לא קיימת עוולה כל מי מהצדדים.
6. הנני ממליצה לתובע למשוך בשלב זה את תביעתו עם האפשרות להגישה מחדש היה ויתברר כי במסגרת ההליך המרכזי שהוא מנהל כי הבעלות בחצר הינה אמנם שלו.
ומשהוכח כי התובע הינו הבעלים ברי כי הוא יהיה זכאי לפיצוי בגין כל עוולה אשר בוצעה במקרקעיו.
ניתנה והודעה היום י"ג חשון תשע"א, 21/10/2010 במעמד הנוכחים.
לימור ביבי-ממן, שופטת
פסק דין
התביעה תימחק ללא צו להוצאות.
ניתנה והודעה היום י"ג חשון תשע"א, 21/10/2010 במעמד הנוכחים.
לימור ביבי-ממן, שופטת
הוקלד על ידי: קרן ביטון
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת