מלכה נ' נסים

פסק דין

1.פסק דיני ניתן על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984.

2.התובע עותר לחייב הנתבע לשלם לו סך 27,015 ₪. לטענתו, ביום 28.6.2009 נכרת הסכם שכירות בינו לבין הנתבע, לפיו הוסכם כי התובע ישכור דירת הנתבע ברחוב הנשיא 69 בחדרה, בתקופה שבין 1.7.09 ועד 31.6.10. במעמד החתימה על ההסכם מסר התובע לידי הנתבע שתי המחאות ע"ס 5,850 ₪, כאשר זמן הפירעון של הראשונה הוא ליום 2.7.09 וזמן הפירעון של השנייה הוא ליום 2.10.09 וכאשר הסכום של כל המחאה מן ההמחאות הנ"ל מהווה התמורה בעבור שלושה חודשי שכירות מראש.

3.לטענת התובע, לאחר קבלת חזקה במושכר, גילה הוא כי המושכר אינו דירה ואינו מיועד לשמש כדירה, וכי הוא מהווה, למעשה, ממ"ד – "הכלוא" בין "חדר גז לבין חדר מתח גבוה", דבר שיש בו כדי לסכן את חיי התובע ובריאותו. עוד טען התובע, כי בדיעבד הסתבר לו, כי המושכר אינו מחסן או ממ"ד שהוסבו לדירה. בנוסף, התגלו בעיות במערכת הביוב של המושכר, ומים לא התנקזו אל תוך מערכת הביוב דבר שגרם להצפות מים בתוך המושכר.

4.לטענת התובע, הודיע הוא על ביטול ההסכם ביום 1.10.09 לאחר שגילה כי המושכר אינו ראוי למגורים, ולאחר שהנתבע לא הצליח לתקן את הליקויים במושכר. בשלב זה ההמחאה השנייה נפרעה למרות שהיא ניתנה בגין התקופה שתחילתה ביום 1.10.2009.

5.התובע טוען כי הוא ביטל את ההסכם כדין ולפיכך על הנתבע להשיב לו את סכום ההמחאה השנייה. בנוסף תבע התובע סך 1,800 ₪ המהווה ההפרש בין שכר הדירה שנאלץ התובע לשלם בעבור דירה אחרת ששכר לבין שכר הדירה שהיה אמור התובע לשלם לנתבע. בנוסף, עתר התובע לחייב הנתבע לפצותו בסך 20,000 ₪ "בגין עוגמת נפש שנגרמה לתובע והפגיעה בפרטיותו".

6.בכתב ההגנה מפנה הנתבע להסכם אשר הסדיר את מערכת היחסים בין הצדדים, וטוען כי המושכר הינו דירה לכל דבר ועניין וכי התובע ראה היטב את המושכר בטרם שכרו, ולפיכך הודיע הנתבע לתובע כי אינו מקבל את הודעת התובע על ביטול ההסכם. הנתבע טען כי הוא הודיע לתובע, כי במידה והוא ימצא שוכר חלופי יהיה הוא נכון להשיב לתובע חלק מדמי השכירות בגין התקופה שבה ישהה שוכר חלופי במושכר. ואמנם, דייר חלופי נכנס לדירה בחודש 11/2009, אלא שדמי השכירות המשולמים לנתבע נופלים מדמי השכירות שקיבל מן התובע ועל כן יש לקזז את הנזקים שנגרמו לנתבע, כתוצאה מביטול ההסכם ע"י התובע.

7.הצדדים הגישו מוצגים לתיק בית המשפט. התובע הגיש מסמכים שהוצאו מן הוועדה המקומית לתכנון ובנייה המוכיחים, לשיטתו, את טענתו, לפיה אין מדובר בדירה וכי לא הוצא למושכר אישור איכלוס ("טופס 4 ").

8.כאמור, הצדדים הסמיכוני לפסוק בסכסוך על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

9.עיינתי בטענות הצדדים, שמעתי את דבריהם, ועיינתי במוצגים שהוגשו לתיק בית המשפט, ולאחר ששקלתי טענות הצדדים, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך 6,200 ₪. הסכום הנ"ל ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום בפועל.

10.אין צו להוצאות.

ניתן היום, ג' אדר א תשע"א, 07 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.