ת"א
בית משפט השלום ירושלים
|
12367-07
13/09/2010
|
בפני השופט:
עירית כהן
|
- נגד - |
התובע:
הגר מלכה ע"י ב"כ עו"ד בנימין ברליין
|
הנתבע:
1. שירביט חב' לביטוח בע"מ – עניינה הסתיים 2. ישראל רחמים
|
פסק-דין |
פסק דין בעניין הנתבע 2
ביום 11.11.06 תקף הנתבע 2 את התובעת.
בגין אירוע זה עותרת התובעת לפיצויים.
עובר לתקיפה וכחלק מאותו אירוע פגע הנתבע 2 עם רכבו ברכבה של התובעת. בגין חלק זה של האירוע, אשר לא הייתה מחלוקת כי הוא מהווה תאונת דרכים כמשמעותה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה–1975, הגישה התובעת במסגרת הליך זה את תביעתה נגד הנתבעת 1.
התביעה נגד הנתבעת 1 הסתיימה בפשרה.
המחלוקת בין התובעת והנתבע 2 עומדת להכרעה.
התובעת והנתבע העידו בבית המשפט.
בגין האירוע הוגש כנגד הנתבע כתב אישום. על פי עובדות כתב האישום:
"1. ביום 11.11.06 בשעה 19:20 או בסמוך לכך, ברח' הנחלים במעלה אדומים תקף הנאשם שלא כדין ובלי הסכמתה את הגר מלכה (להלן: המתלוננת).
2. הנאשם עקף את הרכב בו נהגה המתלוננת ופגע בה, תוך שהוא גורם נזק לרכבה.
3. המתלוננת עצרה את רכבה בצד הדרך וכך עשה גם הנאשם.
4. הנאשם יצא מרכבו והתקרב לעבר המתלוננת שעמדה מחוץ לרכב, בין הדלת למושב הנהג. הנאשם צעק על המתלוננת וכינה אותה "שרמוטה, בת זונה, לכי תזדייני כלבה מסריחה".
5. בהמשך לאמור בעט הנאשם בחוזקה בדלת רכבה של המתלוננת והדלת פגעה בפניה, תוך שהיא עצמה נהדפה לתוך הרכב.
6. כתוצאה מכך סבלה המתלוננת מכאבים בסנטר, בלסת ובצוואר"
במסגרת הסדר טיעון הודה הנתבע בעובדות כתב האישום והורשע על פי הודאתו בעבירה של תקיפה (ת.פ.2269/07 מדינת ישראל נ' ישראל). בהתאם לאותו הסדר, אותו קיבל בית המשפט, הוטלו על הנתבע מאסר על תנאי ל- 3 חודשים למשך שלוש שנים על עבירות אלימות, פיצוי למתלוננת בסך 500 ₪ וקנס כספי בסך 300 ₪.
סעיף 42א'(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 קובע כי:
"הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי."
על פי הוראת סעיף 42ג' לפקודת הראיות ניתן להגיש ראיות לסתור את פסק הדין הפלילי שהוגש, ברשות בית המשפט, בנסיבות מיוחדות ועל מנת למנוע עיוות דין.
הנתבע העיד כי הודה בעובדות כתב האישום למרות שאינן נכונות. לפי עדותו, הוא לא הבין כי להודאתו תהיה השלכה נוספת (הנתבע, עמוד 15 לפרוטוקול). לא די בדברים אלה של הנתבע על מנת להצדיק הבאת ראיות לסתור את הממצאים והעובדות שבהכרעת הדין.
על בסיס הממצאים שבהכרעת הדין ועדותה של התובעת, אני מקבלת את טענת התובעת לפיה הנתבע תקף אותה.