מליחי נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'

פסק דין

זו תביעה כספית, שהוגשה בסדר דין מהיר, ע"ס 30,257.58 ₪.

הנתבע 1 הינו תאגיד המנהל עסקי בנקאות בישראל,בין היתר, את סניף רמת יוסף בבת-ים (להלן:"הבנק")

הנתבע 2 משמש כסגן מנהל אצל הנתבע 1.

התובע הינו לקוח של הנתבע 1 ומנהל אצלו ח-ן 640873.

ביום 18.11.09 הפקיד התובע בח-ן שיק ע"ס 30,257.58 (להלן:"השיק") משוך על בנק לאומי , סניף נתב"ג לפקודת "מלון רנסנס" ז.פ 1.11.09. בגב השיק נחזית להיות חתימת היסב אחת, שהיא חתימת הנפרע.

התובע טוען כי הפקדת השיק בפועל נעשתה מול הפקידה בבנק במחלקה העסקית, על אף העובדה שבדף החשבון צוין כי ההפקדה נעשתה בתיבת "אל תור", וזאת כדי להימנע מתשלום עמלה והמתנה בתור, ולאור היכרותו את הנתבע 2. לטענתו, ביום 22.11.09 הגיע אל הסניף ובשיחה עם הנתבע 2 ביקש למשוך סך של 20,000 ₪, וביקש את בדיקתו לביצוע הפעולה. הנתבע 2 אישר את הפעולה, אך ביקש להמתין יום נוסף, ליתר ביטחון. נטען , כי ביום 23.11.09, הגיע התובע לסניף ולאחר בירור כי השיק נפרע ,ולאחר אישורו של הנתבע 2 , ביצע התובע משיכה של 20,257 ₪במזומן, שהועברו על ידו כהפרש ובניכוי חוב, למוסר השיק.

ביום 2.12.09, קיבל התובע מכתב מהבנק בו הודע לו, כי ביום 25.11.11 משך הבנק מחשבונו את סכום השיק וללא כל הודעה מוקדמת. נטען שכתוצאה מפעולה זו הפכה יתרתו בחשבון לשלילית. לטענתו, בו ביום, הגיע לסניף וביקש לברר את סיבת החזרת השיק, הנתבע 2 השיב כי אינו יודע את הסיבה, וביקש כי התובע יקבל לידיו את השיק, תוך התניה כי התובע יחתום, על טופס ויתור טענות כלפי הבנק ו/או מי מטעמו. לטענתו, סירב וביקש כי תבוצע בדיקה נוספת אודות נסיבות החזרת השיק. לאחר מס' שעות הודיע הנתבע 2 כי מדובר בשיק גנוב ועל כן לא יוכל להחזיר לתובע את השיק. נטען, כי ביום 3.12.09 נקרא התובע לפגישה אצל מנהל הסניף, מר מדמוני, שביצע בירור בנוכחות התובע והנתבע 2 אודות נסיבות הפקדת השיק, לטענתו פרט את ההשתלשלות העניינים, והנתבע 2 אישר את כל הנאמר, בסיום הפגישה ביקש המנהל, כי התובע יקבל את השיק חזרה אליו, ויחתום על טופס ויתור טענות כלפי הבנק ונציגיו, תוך שהתבקש להיפרע ממי שמסר לו את השיק. התובע סירב, ולשאלתו מדוע הבנק לא מנהל הליכים כנגד בעל השיק, נענה ע"י מר מדמוני כי "בנקים לא תובעים כל דבר". התובע טוען כי נעזר בכל הפקדה שביצע בנתבע 2 ובפקידות הסניף שהיו בודקות את השיקים ומאשרים את תקינותו החזותית , ואת מרבית הפעולות בחשבון עשה מול הנתבע 2. לטענתו לא ידע ולא יכול היה לדעת כי מדובר בשיק גנוב. וכי מעולם לא היה מצוי חשבונו ביתרה שלילית.

נטען כי בהתאם להוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים) תשנ"ב-1992 , משאושר השיק ונפרע לחשבון, אין לבנק אלא להלין על עצמו ועליו לבוא בדין ודברים מול הבנק ממנו נמשך השיק שכן רק לאחר 8 ימים מיום ההפקדה, ו-3 ימים לאחר שהשיק נפרע החליט הנתבע למשוך את סכום השיק מחשבונו. התובע טוען גם לעשיית עושר ולא במשפט.

לטענת הבנק, ביום 25.11.09 חזר השיק ע"י בנק לאומי וזאת בהתאם להוראות המסלקה הקובעות כי במקרה של שיקים גנובים או במקרה של זיוף ניתן להחזיר השיק במשך 60 יום מיום ההצגה.

נטען כי, על פי בנק לאומי, ניתנה הודעה ע"י אחד מלקוחותיו לפיה השיק גנוב וחתימת ההסבה של מלון רנסנס מזוייפת. בפגישה מיום 7.12.09, התייצב התובע לפגישה עם מנהל הסניף, אז סיפר התובע כי הינו מתווך דירות בבת ים, וקיבל את השיק ממאן דהוא אשר חייב לו 10,000 ₪ וכי השיק נמסר לו בגין החוב, וכאשר על התובע היה להחזיר את יתרת השיק. נטען כי התובע לא גילה את זהות מוסר השיק, ובכתב התביעה אין הוא מגלה את פרטי העסקה לפיה קיבל את השיק. נטען כי כתב התביעה חסר פרטים ומסמכים מהותיים, אודות אופן קבלת השיק וזהות המוסר.

הוגשה תלונה במשטרה במסגרת פ.א 495510/09 בדבר מרמה וזיוף והפצה הקשורה בשיק נשוא התביעה, ונתקבל מכתב מפלג ההונאה כי מתנהלת חקירה בנדון.

הנתבע טוען כי קיום עילה שיטרית על פי השיק אינה רלוונטית לגביו, שמכוח הסכם ניהול החשבון, לבנק זכות לחייב את החשבון ונוכח חזרת השיק כבלתי נפרע, נטען שהוראת המסלקה הינה בגדר דין מחייב בעניין, ומשהבנק הנמשך – בל"ל פעל במסגרת 60 הימים הנתונים לו לפי אותן הוראות, ובנסיבות השיק כאן, היה מחוייב הנתבע להשיב לו סכום השיק, ומכאן הזכות לחיוב החשבון, זאת בפרט וכאשר לבנק היה יסוד סביר להניח שמדובר בשותף לעבירה, ובכלל כעניין שבמדיניות ונוכח המאבק המתבקש במכת זיוף שיקים וגניבתם.

לאחר עיון בחומר שבתיק הדיון וסיכומי הפרקליטים ולרבות השלמת חומר לעניין החקירה המשטרתית בעניין , והתייחסות הצדדים לכך, אני מחליט לקבל את התביעה ברובה ואלו נימוקי:

סעיף 3 להוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים), תשנ"ב-1992 קובע:

"(א)בנק גובה יזכה את לקוחו ביום הסליקה בשל שיק שהופקד באותו יום; זיכוי כאמור ייחשב כזיכוי ארעי ויהפוך סופי בתום שלושה ימי עסקים נוספים מיום הסליקה, זולת אם במהלכם שב הבנק וחייב את הלקוח על ידי ביטול למפרע של הזיכוי הארעי, בשל כך שהבנק הנמשך סירב לכבד את השיק; ואולם הזיכוי ייחשב כסופי במועד מוקדם מהאמור אם הבנק הגובה הודיע ללקוחו כי חשבונו יזוכה בזיכוי סופי במועד מוקדם מהאמור, בין על פי אישור שנתן לו הבנק הנמשך ובין מסיבה אחרת.

(ב)הפך זיכוי ארעי לזיכוי סופי, יהא מועד הזיכוי לענין חישוב ריבית, יום הסליקה.

(ג)הוראות סעיף זה יחולו אף אם הבנק הנמשך הוא גם הבנק הגובה.

(ד)לענין שיק מאוחר ייחשב יום ההפקדה המועד שבו עמד השיק המאוחר לגבייה."

סעיף 6 קובע: