פסק דין
1.עניינו של פסק דין זה הינו בשאלה באם זכאי היה התובע לבטל רכישתו של רכב מסוג הונדה אקורד מ.ר. 32-380-60 (להלן:"הרכב") אותו רכש מאת הנתבעת בשנת 2008.
אקדים ואציין כי התביעה נפתחה כתביעה כספית ששיעורה 150,350 ₪ כנגד הנתבעים ונתבעת נוספת – סוכנות הונדה ישראל המרכזית, אולם במהלך ניהולה ובהסכמת הצדדים נדחתה התביעה כנגד הנתבעת מס' 3, כשבהמשך לכך ובהתאם להסדר דיוני נוסף שנתגבש, הודיע התובע כי מכר את הרכב הנדון בסך של 100,000 שקלים, דבר שהביא למעשה לצמצום היקף תביעתו לסך של 50,350 שקלים (ראה פרוטוקולי דיונים מיום 5.3.08 ומיום 1.4.09).
2.על פי טענת התובע בחודש אפריל 2007 נתקל במודעה בעיתון בדבר מכירתו של רכב מסוג הונדה אקורד שנת ייצור 2004 יד ראשונה מצד הנתבעת שהינה סוכנות מוכרת של חברת הונדה באשדוד. מעמדה זה של הנתבעת נטע בתובע תחושת בטחון וביום 18.4.07 סר למשרדיה על מנת להתעניין ברכישת הרכב שפורסם, אלא שזה נמכר בינתיים. משכך, ביקש התובע כי יוצגו בפניו כלי רכב שהינם מיד ראשונה וללא תאונות כלשהן ולו הקלות ביותר.
הנתבעת הציגה בפניו את הרכב דנן ומחמת שהיה מאובק חזר והדגיש רצונו האמור ולטענתו נענה על ידי מנכ"ל הנתבעת, הוא הנתבע 2: "אל תדאג אין אפילו שריטה ברכב, אני אנקה לך את הרכב ואתה תראה שאין שריטה, אם תמצא שריטה על האוטו תקבל רכב חדש".
התובע, כשהוא מלווה על ידי שני חבריו, בא בדברים עם הנתבע אשר פירט מעלותיו של הרכב ומצבו המזהיר תוך שהוא מבקש סכום העולה על מחיר המחירון.
לאחר שכנועים ולחצים מצד הנתבע ושניים מעובדי הנתבעת והבטחותיהם בדבר היותו של הרכב "נקי" ויד ראשונה, חתמו הצדדים על זכרון דברים במסגרתו ועל פי בקשת התובע צויין: "המוכר מתחייב שהרכב נקי מכל תאונות" (צורף כנספח א' לתצהיר הנתבע ויכונה להלן: "זכרון הדברים").
התובע שילם תמורת הרכב 135,000 שקלים, סך העולה ב- 4,000 שקלים ממחיר המחירון ונדרש להגיע בשעות הערב על מנת לקבל את הרכב לחזקתו לאחר שטיפתו.
עם הגעתו בשעות הערב תמה התובע להיווכח כי הנתבעת טרם הספיקה לסיים את הניקוי ולאחר שזירז אותה קיבל לחזקתו את הרכב. מוסיף התובע וטוען כי הנתבעת ביקשה הימנו במעמד זה להפקיד בידיה את רשיונות הרכב שקיבל על מנת "להוריד את הבעלות הקודמת". התובע שלטענתו אינו בקי בבירוקטיה הנדרשת במשרד הרישוי, עשה כן והלך לדרכו. לטענתו, הסביר לו הנתבע כי הבעלות השניה המצויינת ברשיון הרכב הינה בת מספר ימים ונתנת להסרה וכי אין מקום לחשש בעניין זה.
בבוקר יום המחר חשכו עיניו של התובע עת נוכח כי טמבון הרכב היה צבוע באופן שאינו מקצועי וכי צבע היה מרוח אף על הגומיות והפנסים. התובע סר מיד אל הנתבעת וזו אישרה חשדו כי הרכב עבר מכה/תאונה הן מלפנים והן מאחור. בו ביום כשהוא מצוייד בחוות דעת של פחח לטענתו, הודיע לנתבעת באמצעות פקידתה – הגב' בן זקן זהבה על רצונו בביטול העסקה והמנעותה מהעברת בעלות ברכב.
הנתבע סירב להענות לבקשתו זו של התובע תוך שהוא עומד על כך כי הרכב "נקי ובלי שריטה", הגם שהודה כי כפי הנראה הטמבון נצבע והוסיף כי באם ימצא שהרכב היה מעורב בתאונה, יהא מוכן לבטל את העסקה. מכל מקום הבהיר לתובע, כי הוא אמור לקבל רכב חדש תוך מספר ימים וכי עם קבלתו יחליף את טמבוני הרכבים זה בזה. לשאלת התובע הוסיף כי העביר את הבעלות ברכב על שמו בינתיים, אלא שלא עלה בידו לבטל את היד הנוספת ברכב זה.
התובע פנה ביום 22.4.07 למכון לבדיקת רכב ושם נמצא לטענתו כי הרכב עבר תיקוני פח וצבע הן בגוף הרכב והן בכנף כמו גם תיקונים נוספים. ממצאי בדיקה זו הובאו על ידו בפני הנתבעת, אולם ומשלא שעתה זו לרצונו בביטול העיסקה, הגיש תביעתו זו.
התובע משתית למעשה תביעתו על טענות מתחום דיני החוזים, המכר והצרכנות תוך שהוא טוען לקיומה של טעות ומייחס לנתבעת הטעיה, חוסר תום לב ואי התאמה של הממכר אותו מכרה ולמעשה – הפרה של התחייבויותיה כלפיו. התובע מדגיש ולא אחת הסתמכותו על מצגיה של הנתבעת בכל הנוגע לדרישות שהציב בפניה כאמור.
תביעתו של התובע מופנית אף כנגד הנתבע עצמו משלטענתו יש להטיל עליו אחריות אישית כאורגן החברה הנתבעת ו/או בעל מניותיה בהיותו מי שניהל את המו"מ עימו , הטעה אותו והציג בפניו מצג שווא.
הסעדים שנתבקשו לכתחילה לצד ביטול העסקה הינם: השבת הסך הכספי ששולם – 135,000 שקלים, הוצאות בדיקת הרכב אחר קנייתו – 350 שקלים, תשלום עבור עוגמת נפש והפסד ימי עבודה - 15,000 שקלים.
3.הנתבעים מצידם שוללים מכל וכל טענותיו העובדתיות של התובע וההאשמות המוטחות בהם, כמו גם את זכאותו של התובע לסעדים הנטענים.
לטענת הנתבעת, עוסקת היא אף במכירת רכבים יד שניה ובמסגרת עיסוקה זה אכן חתמה ביום 18.4.07 על זכרון הדברים וזאת לאחר ניהול מו"מ שיגרתי שלא קדם לו כל מסע לחצים מצידה כמיוחס לה.
דבר היותו של הרכב משום רכב יד שניה טרם מכירתו לתובע מצוין היה מפורשות ברשיון הרכב אשר הוצג לתובע טרם המכירה (נספח ב' לתצהירו של הנתבע). משכך, וכמתבקש, לא התיימר הנתבע לומר אחרת, כמו גם להבטיח לתובע כטענתו כי הוא ידאג להסרת היד הנוספת ברכב זה. הנתבעים מציינים כי הבעלים הקודם נרשם במעמדו זה כ- 9 חודשים טרם העסקה דנן, כך שטענת התובע באשר להבטחות שניתנו לו, מופרכת הינה.
זאת ועוד, מחיר המחירון בו נתלה התובע – 131,000 שקלים הינו מחירו של רכב רגיל ללא תוספות, אלא שהרכב הנמכר כלל תוספות רבות ובכלל אלו מושבי עור נאפה, חיישני רוורס, ג'נטים ופנס סנון כשעלות התוספות הינה כ- 20,000 שקלים, כך שבסופו של דבר שילם התובע מחיר מוזל הנופל ממחיר הרכב (התובע מצידו הודה בכך חלקית - ראה עמ' 9 לחקירתו).
לטענת הנתבע, דבר קיומן של התוספות שעליהן יש לשלם, כמו גם דבר היותו של הרכב מיד שניה, הודע לתובע מפורשות במו"מ שקדם לרכישתו.