אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מכון המקדש נ' כרטא החברה הישראלית למפות ולהוצאה לאור בעמ

מכון המקדש נ' כרטא החברה הישראלית למפות ולהוצאה לאור בעמ

תאריך פרסום : 26/11/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
53454-06-11,6069-09-12
18/11/2013
בפני השופט:
משה בר-עם

- נגד -
התובע:
כרטא החברה הישראלית למפות ולהוצאה לאור בעמ
הנתבע:
1. המכון ללימודי מחקר ובניין המקדש
2. בית האמן העברי בע"מ
3. ישיבת דביר
4. המדרשה לידע המקדש
5. ישראל אריאל
6. מרדכי בנציון פרינס
7. חיים ריצ'מן
8. יהודה יהושע גליק

פסק-דין

פסק דין

כללי

פסיקה על דרך הפשרה על פי הקבוע בסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד- 1984 (להלן: "פסיקה בפשרה"), בעניין תביעה לפיצויים בגין הפרת הסכמי הוצאה לאור של מוצרים ספרותיים ובסך של 4 מיליון ₪.

רקע עובדתי ודיוני

התובעת, חברה פרטית, משמשת כבית הוצאה לאור וחברה כרטוגראפית המספקת מפות ושירותי מיפוי, מתמחה בהוצאה לאור של ספרים, מילונים, אנציקלופדיות, לקסיקונים, ספרי עיון ואטלסים בנושאי ארץ ישראל, עם ישראל ומדינת היהודים (להלן: "כרטא").

הנתבעת 1 (להלן: "מכון המקדש או המכון"), הינה עמותה רשומה כדין, עוסקת בקידום והנחלת נושא "בית המקדש", באמצעות מחקר, פעולות חינוך, תערוכות, חיבור, הפצת ספרים ותמונות בקרב הציבור. כמו כן, מפעילה מרכז מבקרים, מכון מחקר ומדרשה, במסגרתם עורכת ימי עיון, הרצאות וסדנאות שהמוטיב המרכזי בפעילותה הינו הפצת תודעת המקדש בציבור וחיבור ספרים רבים בנושא המקדש, לרבות סידורים, מחזורים וספרי עיון.

נתבעת 2 הינה חברה פרטית אשר לטענת כרטא הוצגה בכל הזמנים כזרוע שיווקית של מכון המקדש ועל פי הרישום ברשות התאגידים, כל מניותיה מוחזקות על ידי הנתבעת 3 להלן. נתבעת 3 הינה עמותה שמטרותיה, בין היתר, הוראה לבני נוער בתחום הקודש והאמנות. נתבעת 4 הינה עמותה הפועלת כזרוע חינוכית של המכון, ומספקת לו שירותים שונים. נתבע 5 הינו מייסד המכון ומשמש כנשיאו (להלן: "הרב אריאל"). נתבעים 8-6 שימשו נושאי משרה במכון.

על פי הנטען, בזמנים ובמועדים הרלוונטיים לתובענה, התקשרו הצדדים במערכת חוזית רחבת היקף לשיתוף פעולה פורה שנמשך קרוב לעשור. במסגרת היחסים המשפטיים ביניהם, העביר המכון לכרטא חומרי גלם בדמות כתבי יד, תמונות ואיורים (להלן: "המוצרים") וכרטא התחייבה להפיקם ולהוציאם לאור. ההסכם הראשון נחתם ביום 30.12.1994 ולפיו התחייבה כרטא להוציא לאור את הספר הידוע בשם "הגדה של פסח – אגדת המקדש" (להלן: "ההסכם הראשון"). בסעיף 2.1 להסכם הראשון, נקבע כי לכרטא הזכויות הבלעדיות להוציא את הספר לאור. סעיף 6 קבע את התמורה מסך התקבולים שהתקבלו ממכירת הספר. סעיף 6.7 קבע כי כרטא רשאית לעשות שימוש "בתמונות בודדות" לאיור ביצירות ספרותיות אחרות שהוצאו לאור על ידה. ביום 17.8.1995, נחתם ההסכם השני (להלן: "ההסכם השני") על פיו התחייבה כרטא להוציא לאור את ספר הידוע בשם "מחזור יום הכיפורים – מחזור המקדש". עיון בהסכם מלמד כי תנאיו דומים לאלה של ההסכם הראשון. ביום 5.10.1995 נחתם ההסכם השלישי (להלן: "ההסכם השלישי") לפיו התחייבה כרטא להוציא לאור סדרת חוברות אשר ישמשו יסוד לחיבור "אנציקלופדיה המקדש". נוסף על התנאים שנקבעו בהסכם שבעיקרם דומים לאלה שנקבעו בהסכמים הקודמים, נקבע בסעיף 3.5 כי מכון המקדש מתחייב "להציע כל כתב יד" לכרטא וככל שלא תשיב להצעה בתוך 40 ימים, רשאי מכון המקדש להציע את כתב היד לגורם אחר (להלן: "זכות הראשונים"). ביום 31.12.2000 נחתם ההסכם הרביעי (להלן: "ההסכם הרביעי") והאחרון במסגרתו התחייבה כרטא להוציא לאור סדרת חוברות לימוד הידועים בשם "חוברות אוצר המקדש"

(להלן: "ההסכמים")

במהלך תקופת ההתקשרות החוזית, חל משבר ביחסי האמון בין הרב אריאל למנהלי מכון כרטא, ניכר חוסר שיתוף פעולה והתגלעו חילוקי דעות וחיכוכים רבים בין הצדדים שלאחריהן ננקטו הליכים משפטיים. כך הוגשה בבית משפט זה (ת"א 11616-03-11) תביעה כספית בסך 3 מיליון ₪ על ידי הרב אריאל נגד כרטא, בעלי מניותיה וגורמים נוספים (להלן: "תביעת הרב אריאל"), בטענה כי אלו גרמו לאובדן כתב יד של יצירה ספרותית, פרי רוחו ועמלו, העוסק בתולדות וחקר ארץ ישראל. תביעת הרב אריאל הסתיימה עם מתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים ולפיו נמחקה התובענה ללא צו להוצאות. לצד ההליכים כאן, הוגשה תובענה על סך 500,000 ₪, של מכון המקדש כנגד כרטא לבית משפט השלום בירושלים (ת"א 53454-06-11), בטענה להפרת זכויות יוצרים בטקסטים וביצירות ספרותיות של כרטא, אשר בהן שולבו עשרות יצירות צילומיות ואומנותיות של מכון המקדש (להלן: "תביעת המכון"). על פי הנטען שם, בשנת 2006 הוציאה כרטא לאור ספר בשפה האנגלית תחת שם הכותר "THE QUEST". בספר המפר שולבו 24 יצירות צילומיות ואומנותיות (להלן: "התמונות"), השייכות למכון ומבלי לקבל הרשאה כדין. עוד נטען כי אין לקבל את טענת כרטא לפיה השימוש שעשתה בעשרות התמונות מתיישב עם ההרשאה בהסכמים לעשות שימוש "בתמונות בודדות בלבד".

בתביעה שלפניי נטען בעיקר ובתמצית, כי על פי המערכת החוזית, אשר צפתה פני עתיד, ניתנה לכרטא, במפורש זכות הראשונים בכל כתב יד שמכון המקדש מבקש להוציא לאור (לדוגמא בסעיף 3.5 להסכם הרביעי). לטענת כרטא הפרו הנתבעים את זכות הראשונים לאחר שמכון המקדש לא הציע לכרטא מספר כתבי יד בטרם פנה לגורמים אחרים. כך למשל, בשנת 2008 חתמו המכון וחברה ביסוד, בשם "מכון המקדש בע"מ", באמצעות מנהלה ובעליה, אחד בשם אדמוני, על הסכם לפיו הוענקה לחברה ביסוד זכות הוצאה לאור ושיווק בלעדי למוצרי מכון המקדש תוך הפרת זכות הראשונים. הפרה אחרת עניינה הוצאה לאור של אלבום מדבקות לילדים. בתחילה, נוכח פניית המכון לכרטא בהצעה להוציאו לאור, יצרה כרטא קשר עם חברה חיצונית המתמחה בהפקת אלבומים מסוג זה, שהחלה בביצוע העבודה תוך השקעת כספים במחקר, פיתוח ושיווק. אולם, במהלך פיתוח המוצר, לאחר שהתקיימו דיונים ונערכו קבוצות מיקוד, באופן בלתי צפוי ובניגוד לכל ההסכמים, התברר כי מכון המקדש, באמצעות גורם אחר, הפיק והוציא לאור את האלבום תוך הפרת זכות הראשונים של כרטא. הפרה נוספת של זכות הראשונים, הינה בקשר לכותר "אנציקלופדיה בית המקדש", שבעניינה נטען להפרה צפויה נוכח כוונה של המכון למנוע מכרטא להוציאו לאור.

סוגיה נוספת עניינה בזכויות היוצרים במוצרים. על פי הנטען, מכון המקדש העביר לכרטא את מכלול הזכויות בקשר למוצרים, לרבות זכויות בלעדיות להוציא לאור, להעתיק, לפרסם ולהפיץ, כולל הוצאה לאור של עדכונים, תוספות, קיצורים ויצירות נגזרות אחרות במוצרים ובתוצרי הלוואי שלהם, בכל הפורמטים האפשריים. בהקשר זה נטען כי לשון ההסכמים ברור ומפורש ומלמד על העברת מלא הזכויות במוצרים באופן בלעדי שלאחריהן לא נותרו בידי המכון זכויות כלשהן בקשר למוצרים. כרטא דחתה את טענת המכון לפיה כל שניתן לה בגדר ההסכמים הינו רישיון ייחודי ובלעדי להוציא את המוצרים לאור. לפיכך, כאשר המכון עושה שימוש מסחרי במוצרים, מוכר לצד שלישי זכויות לעשות שימוש במוצרים אלו, הוא מפר את זכויותיה של כרטא במוצרים. הפרות המכון ופגיעה בזכויות היוצרים הנטענות של כרטא במוצרים, פורטו בסיכומיה (לרבות בסעיפים 151-140). לצד הפרות אלו, נטען כי מכון המקדש מכר והעמיד לרשות גופים אחרים עיבודים של ציורים ותמונות הקשורים למוצרים, אשר הופיעו במספר ספרים ואתרי אינטרנט שפורסמו על ידי גורמים שונים, זאת תוך הפרת זכות היוצרים שהוענקה לכרטא באופן בלעדי.

כרטא הוסיפה וטענה כי בשלב מסוים במהלך ההתקשרות החוזית, נבלם שיתוף הפעולה מצד המכון באופן אשר גרם לפגיעה קשה במוצרים שהוציאה לאור ובהכנסות ממכירתן, זאת בין היתר על דרך של פניית המכון לאדמוני, להוצאה לאור מחודשת של מקצת מהמוצרים שהוצאו לאור על ידי כרטא. התנהגות המכון בשל אי שיתוף הפעולה גרמה נזקים לכרטא, לרבות פגיעה בשווי הכלכלי של הזכויות במוצרים שרכשה.

בגדר סיכומיה ועל פי המתווה הדיוני להלן, שהסדיר את סיום היחסים המשפטיים והכלכליים שבין הצדדים, טענה כרטא לשווי הזכויות הנטענות במוצרים וכן בעניין שווי המלאי שעליה להשיב למכון אשר הוערך בסך של כ – 500,000 ₪. עוד נטען לעניין הוצאות המגיעות לכרטא בגין ניהול הליכי סרק של הרב אריאל והדגישה, כי אין בפסק הדין שניתן שם, כדי ללמד על הסכמתה לוויתור על הוצאות ההליך.

יוער, כי בכתב התביעה טענה כרטא לאחריות אישית של הנתבעים 8-5, בין היתר כמי ששימשו נושאי משרה במכון במועדים הרלוונטיים וקיימו באופן אישי את כל יסודות ההפרות והעוולות שיוחסו למכון. יחד עם זאת בהסדר הדיוני להלן, הסכימה להסיר את טענותיה כנגדם (וכנגד הנתבעים 4-2) בכפוף לביצוע פסק הדין.

בכתב ההגנה נטען בתמצית, בין היתר, כי מכון המקדש מעולם לא הקנה לכרטא זכויות קניין רוחני במוצרים. המכון הדגיש, כי עיון מדוקדק בהסכמים, אשר נוסחו באופן חד צדדי על ידי בא-כוחה של כרטא, מעלה כי לכל היותר ניתן לכרטא רישיון שימוש ייחודי ומוגבל להוצאה לאור של המוצרים. זכויות המשנה שהועברו לכרטא מצומצמות בהיקפן, ועיקרן הוצאה לאור, הדפסה והפצה של יצירות ספרותיות, צילומיות ואדריכליות. עוד נטען כי בתאם להתחייבות החוזיות, מכון המקדש פנה תחילה אל כרטא, באופן ייזום, ואולם, כאשר כרטא לא גילתה עניין בפיתוח והוצאה לאור של סדרות ספרים ויצירות שהועברו אליה, נאלץ מכון המקדש לחפש תורמים שונים על מנת להוציאם לאור. בהקשר זה, נטען כי ההסכם שנכרת עם אדמוני נועד לצרכי שיווק והפצת מוצרים אחרים שאינם קשורים להסכמים.

במהלך הדיון (פרוטוקול מיום 14.3.2013, עמודים 4-3) קיבלה כרטא את המלצת בית המשפט ובהמשך ניתנה גם הסכמת המכון (ראה החלטתי מיום 11.4.2013), לפסיקה על דרך הפשרה ובתנאים כדלקמן:

1.היחסים המשפטיים והחוזיים בין הצדדים יסתיימו.

2.כרטא תשיב לידי מכון המקדש את כל הזכויות שרכשה במוצרים מכוח ההסכמים, לרבות את מלאי המוצרים המצוי ברשותה (להלן: "הזכויות והמלאי").

3. תמורת סיום היחסים המשפטיים בין הצדדים והשבת הזכויות החוזיות והמלאי, ישלם מכון המקדש לכרטא סכום כספי ששיעורו יקבע על ידי בית המשפט על פי שיקול דעתו וללא נימוקים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ