מכולה ניידת המשמשת כקיוסק לממכר מוצרי מזון מהווה מבנה קבוע הזקוק להיתר.

בגדרה של עתירה מנהלית זו, עותרת המבקשת כוכבה בראשי (להלן:" המבקשת") למתן צו בית משפט, אשר ימנע מהוועדה המקומית לתכנון ובניה יזרעאלים (להלן:" המשיבה 1"), להתערב בבקשתה לרוכלות נידת, שהוגשה למועצה האזורית מגידו (להלן :" המשיבה 2")  על ידי העותרת, וכן שימנע מהמשיבה 2 לדרוש הצגת אישור כלשהו של המשיבה 1. כן מבקשת העותרת לצוות על המשיבה 2 ליתן לה היתר זמני לניהול עסק של רוכלות ניידת להלן:" העסק" או " הקיוסק" או " המזנון"), המורכב מקרון נייד, המורכב על גבי שלדת גרור רכין של משאית(להלן:" המכולה") ולחילופין היתר זמני.

רקע

1.         העתירה הוגשה על ידי המבקשת, אולם נתמכת בתצהירו של בעלה - מר אלון בראשי, אשר מעיד על עצמו כמי שמפעיל את העסק, כאשר, רק מחמת "סיבות עסקיות ואישיות" אינו מפעיל את העסק על שמו.

2.       כעולה מתצהירו, החליטו בני משפחת המבקשת להקים עסק של "רוכלות ניידת" להספקת שירותי תיירות ודרך לנהגים, כולל  מזנון נייד, למכירת שתייה וכריכים.

3.         לשם כך הוצבה  בתחילת חודש פברואר 2006, או סמוך למועד זה, מכולה על גבי קרקע חקלאית של אבי המצהיר. אולם, משהסתבר להם כי לא ניתן להשתמש בקרקע חקלאית למטרות מסחריות, החליטו להקים עסק של מכולה ניידת, אשר שימשה כקיוסק לממכר מוצרי מזון. בגין מעשה זה יצא עליהם קצפה של הועדה המקומית לתכנון ובניה, אשר נקטה נגדם באמצעים בגין ביצוע עבודה, הטעונה היתר בניה, ללא היתר ושימוש בקרקע, המהווה שימוש חורג. בהתאם מסרבת המשיבה 2 ליתן לעותרת רישיון עסק קבוע או ארעי,  שכן לדעתה מדובר במתקן קבע ולא במתקן ארעי. דעתה זו, סומכת המשיבה 2 על דעתה של המשיבה 1, הטוענת כי יש צורך בהיתר בנייה והיתר שימוש בהתאם לתוכנית בנין ערים.

4.         לאחר התייעצות עם כל הגורמים ההולמים ובכלל זה עם בעל הקרקע - מנהל מקרקעי ישראל, הגיע בעלה של העותרת ובא כוחו, ביום 05/03/2006, לידי הסכמה עם מינהל מקרקעי ישראל, לפיה, יפונה הקיוסק מהשטח עד ליום 31/03/2006. באותה פגישה, הובהר לבעלה של העותרת, כי במידה ויופעל הקיוסק במסגרת של רוכלות נידת ע"פ חוק, והקיוסק יפונה מהשטח בשעות בהן הוא לא פעיל, למינהל לא תהיה כל התנגדות. בהתאם, החליטו בני המשפחה כי  יפעילו עסק נייד של רוכלות, המתנייד על גבי עגלה ניידת. לטענתם, קיבל המתקן, שהוכן על ידם, את אישור כל הגורמים הנדרשים לצורך רישוי עסקם - כולל אישור משרד הבריאות, משטרת ישראל ומכבי האש.

5.         ביום 12/02/2006 הגישה המשיבה 1,  בקשה לצו במעמד צד אחד, להפסקת כל עבודות הבניה וכן צו להפסקת שימוש במבנה, (ב"ש 212/06). בית המשפט השלום בבית שאן, (כבוד השופטת עירייה מרדכי), נעתר לבקשה, ונתן צו שיפוטי להפסקת כל עבודות הבניה וכן צו להפסקת שימוש במבנה נשוא הבקשה. בית המשפט קבע, כי צו זה יחול על בעלה של העותרת, אביו וכל  הפועלים מטעמם.

6.         לאחר החלטה זו, הגיש בעלה של העותרת בקשה לביטול הצו האמור, (ב"ש 287/06). ביום 07/03/2006 קבעה כבוד השופטת עירייה מרדכי, כי  אין מקום לביטול הצו וכי הצו יעמוד על כנו.

7.         ביום 24/04/2006 הגיש בעלה של העותרת לבית משפט זה, ערר פלילי (ב"ש 1799/06)  בו נתבקש בית המשפט לעכב את החלטת בית משפט השלום.

8.         ביום 28/04/2006 דחה בית משפט זה, (כבוד השופט זיאד הווארי), את הבקשה לעיכוב ביצוע, והותיר את הצו על כנו.

9.         ביום 25/07/2006 הגישה העותרת בקשה למתן סעד ביניים במעמד צד אחד. ביום 31/07/2006 דחיתי את בקשתה של העותרת. שכן, לא מצאתי מקום להעניק למבקשת סעד של צו עשה ארעי, אשר משמעו שינוי המצב הקיים בשלב  כה מוקדם.

טענות העותרת

10.        לטענת העותרת, בדיון האחרון נמנע ממנה להגיש ראיות החשובות לעניינה, שהינן חוו"ד מודד + צילומים של המכולה במקומות שונים - דבר המוכיח באופן וודאי את ניידותה.

11.        לדבריה, בהתייחס להערת בית המשפט, בהחלטתו בבקשה לצו הביניים, לפיה, לחפירות  שבוצעו לצורך מיקום המכולה דרוש היתר- מסכימה העותרת לכסותן, תוך השבת המצב לקדמותו באופן מלא ומוחלט, כאשר במקומן יוצבו מדרגות ניידות, שיאפשרו נגישות, בכל מקום שיוצבו, אל חלון השירות של המכולה.

12.        לשיטתה, כאשר מוגשת בקשה לרישיון עסק ככלל, ולרוכלות ניידת בפרט, על המבקש לקבל אישורים של המשטרה, מכבי אש, ובמקרה של מוצרי מזון, אף את אישורו של משרד הבריאות. במקרה דנן, הוגשו כל האישורים הנ"ל, וכולם תמכו בבקשה.

13.        לטענתה, ההתנגדות למתן הרישיון, נובעת רק מדעת המשיבה 2, כי אין המדובר ברוכלות ניידת אלא בעסק קבוע כמזנון דרכים ולפיכך נדרש כתנאי סף אישורה של הועדה המקומית.

14.        לשיטתה, טענות המשיבות, כולל הצילומים אשר הוגשו וצולמו מזויות מטעות, המסתירות כנראה במתכוון את הגלגלים, ומסוות את מסגרת הסמי טריילר התקנית מופרזות.

15.        המדובר במכולה סטנדרטית באורך של כ- 12 מ"ר, הנישאת, באופן רגיל, על נגררת תקנית שנרכשה על ידה ועל ידי בעלה לצורך זה. עגלה זו נגררת על ידי טרקטור או "סוס של משאית" בצורה פשוטה ומצוידת לשם כך ביצול תקני.

16.        עוד מוסיפה העותרת, כי הניסיון לטעון כי גודל המכולה מונע את ניידותה חסר כל ביסוס טכני. ניידות נקבעת על ידי גלגלים ואמצעי גרירה ולא על ידי גודל המתקן. לטענתה, הטענות והראיות לגבי העברה פיזית של המכולה ממקום למקום, לא נסתרו וכללו ראיה, שבית המשפט מתבקש לקבלה, אך טרם ניתנה החלטה לגבי כך. לשיטתה, התנגדויות המשיבות אינן נשענות על עובדות, אלא על השערות והערכות מוזרות, באשר לקושי או אי סבירות כלשהי לתנועה של המכולה.