ע"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
|
4524-09-09
13/01/2010
|
בפני השופט:
עדי זרנקין
|
- נגד - |
התובע:
תרצה מי פז
|
הנתבע:
מ.י. ו.מח.לתכנון ובניה צפון חיפה
|
פסק-דין |
פסק דין
המערערת הינה תושבת היישוב כליל בגליל המערבי, וביישוב זה קיימת בעיה תכנונית של ממש באשר, אף כי היישוב אוכלס על ידי מתיישבים, תוכנית המתאר אשר, ככל הנראה, אושרה בשעתו על ידי הוועדה המחוזית, לא פורסמה למתן תוקף.
בשל מציאות תכנונית אשר כזו, לא יכלו המתיישבים לקבל היתרי בנייה לבתיהם, והליכי התכנון נמשכו זמן רב, והתקדמות של ממש בעניין זה חלה רק בחודש פברואר 2009 בשעה שתוקנה תוכנית המתאר המחוזית של מחוז הצפון, אשר בעקבותיה ניתן להגיש כיום תוכנית מפורטת.
כנגד המערערת הוגש כתב אישום בגין שימוש חורג וביצוע עבודות בנייה ללא היתר, של מבנים מעץ במקרקעין שבחזקתה ביישוב הנ"ל.
ביום 6/11/05 לאחר שהורשעה המערערת על פי הודאתה בעובדות כתב האישום שהוגש נגדה הוטל על המערערת תשלום קנס כספי, וכן, צוותה להרוס את המבנים שבנתה ללא היתר בתוך 18 חודש מיום מתן גזה"ד, וכן, נאסר עליה לעשות שימוש במבנים.
מאז מתן גזה"ד ההוא, קיבלה המערערת, על פי בקשתה, אורכות לביצוע צו ההריסה, מן הטעם כי טרם הבשיל הליך אישור תוכנית המתאר המקומית, ומשהגישה בקשת ארכה נוספת, ביום 28/6/09 נדחתה בקשתה בהחלטתו של בית משפט קמא מיום 6/7/09, היא הבקשה נשוא הערעור שבפני.
מעיון בהחלטה הנ"ל של בית המשפט עולה, כי הטעם לדחיית הבקשה הנוספת למתן ארכה לביצוע צו ההריסה היה טענת המשיבה כי המבקשת איננה באה בידיים נקיות והיא ממשיכה להפר את צווי בית משפט ובכללם צו הפסקה מינהלי וצו להפסקת שימוש במבנים, והיא ממשיכה למעשה להרחיב את הפרת החוק והבנייה הבלתי חוקית.
בית המשפט לא קיים דיון במעמד הצדדים אלא דחה את בקשתה של המערערת על בסיס החומר הכתוב שהוגש לו.
אף כי על דרך העיקרון אין פסול בכך כי דיון בבקשה לפי סעיף 207 לחוק התכנון והבנייה יתקיים שלא בנוכחות הצדדים, אלא על פי הבקשה והתגובה לה, נראה לי כי במקרה מיוחד זה שבו הטעם העיקרי להימנעות בית המשפט מליתן ארכה נוספת לביצוע צו ההריסה נובע מטענת המשיבה על המשך מעשי ההפרה מטעם המערערת, טוב היה עושה בית משפט קמא אם היה מברר טענות אלו במעמד הצדדים.
עניין זה מקבל משנה חשיבות בייחוד על רקע ההתקדמות המשמעותית שחלה, כאמור, במצב התכנוני ביישוב כליל לאחרונה, ונכון יהיה לברר במעמד הצדדים אם אכן יש בהתנהלותה של המערערת סיבה ממשית שלא ליתן לה ארכה נוספת.
מטעם זה, אני מחליט לקבל את הערעור ולהחזיר את הדיון לבית משפט קמא על מנת שישמע את בקשת עיכוב הביצוע בנוכחות הצדדים.
ביצוע צו ההריסה יעוכב עד למתן פסק-דינו של בית משפט קמא.
ניתנה והודעה היום כ"ז טבת תש"ע, 13/01/2010 במעמד הנוכחים.
עדי זרנקין, שופט
הוקלד על ידי: ליליאן שושן