מיעארי נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה להורות על ביטול החלטת קצין שמטרה אשר הורה על ביטול השבתת רכבו של המבקש לאחר שהוא נתפס נוהג בו כשהוא לכאורה שיכור.

מעיון בתיק המשטרה עולה כי למבקש הומצאה הזמנה לדין וכתב אישום בעוון עבירה של נהיגה בשכרות לאחר שבדגימת אויר נשוף שניטלה ממנו נמצאו 375 מק"ג. בתיק ראיות לכאורה המבססות היטב את האישום המיוחס לו, לרבות דוחות של השוטרים שעצרו ובדקו את המבקש, פלטי מכשיר הינשוף, תעודות כיול ובדיקות מאפיינים.

המבקש קושר עצמו לביצוע העבירה, בחומר החקירה התבטא וכך גם בדיון בפני, ואישר כי היה במסעדה ושתה אלכוהול. לדבריו, שתה שני בקבוקי בירה במסעדה.

המבקש לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה. טענתו היא, כי הוא זקוק לרכב. בת זוגתו עובדת בקרית ביאליק ושם גם לומדת ביתם המשותפת. הרכב נועד להסעתם מכפר יאסיף לקרית ביאליק. בלעדיו, קשה התנועה על השתיים והדבר פוגע בהם.

לאחר העיון בתיק המשטרה, בטענות הצדדים ושמיעת עדותו של המבקש, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

למבקש זיקה הדוקה וברורה לרכב בהיותו בעליו ו/או מי שעושה שימוש תדיר בו. אמנם הרכב רשום על שם בת זוגתו אך הוא אישר הן בתצהיר התומך בבקשה (סעיף 2 לתצהיר), והן בדיון בפני, כי הרכב שייך גם לו, וכך אמר: "גם אני משתמש ברכב. הוא שייך גם לי" (עמ' 1 שורה 24). כידוע, הרישום במשרד הרישוי בדבר בעלות ברכב הוא דקלרטיבי/רישומי ולא מהותי. גם מצד הדין המהותי לאור "הלכת השיתוף" קיימת חזקת השיתוף היוצרת לפי הדין שותפות בין בני זוג, במיטלטלין, חרף רישום אחד מבני הזוג בפנקסים המתנהלים עפ"י דין. במקרה דנן, נוכח דברי המבקש שבפני, ברור הוא, שמדובר ברכוש משותף.

יודגש, כי גם אם הרכב היה בבעלותה המלאה והבלעדית של בת זוגתו של המבקש, לא היתה בכך כל הגנה מפני השבתת הרכב, נוכח השימוש האסור שנעשה ברכב (נהיגה בשכרות), והזיקה ההדוקה בין השניים – בני זוג (וראה גם סעיף 57ב (ג) סיפא). יוער, כי מחומר החקירה עולה כי לצידו של המבקש ישבה נוסעת.

יתרה מזאת, הבעלים הרשום של הרכב – בת זוגו של המבקש – לא העידה ולא מסרה דבר וחצי דבר שיכול להקים הגנה כלשהי מאלה הקבועות בסעיף 57ב לפקודה.

מדובר בעבירה חמורה המסכנת חיי אדם. בתי המשפט לתעבורה מצווים עפ"י פסיקתו של ביהמ"ש העליון, לעשות להדברת התופעה של נהגם שיכורים, האוחזים בהגה, לאחר שגמעו לקרבם משקאות אלכוהוליים, הפוגמים בחושיהם ומשבשים את יכולתיהם הקוגנטיביות והפונקציונאליות כנהגים, לרבות העירנות הרבה הנדרשת מהם על הכביש. בין היתר על דרך השבתת הרכב ששימש בידם לסיכון הציבור חרף הפגיעה בצד ג' התמים לכאורה לדבר העבירה. לא בכדי הומשל נהג שיכור האוחז בהגה, למכונת מוות נעה (ראה דברי כב' השופט א' רובינשטיין ברע"פ 8135/07 אהוד גורן נ' מ"י (2009).

בנסיבות מצטברות אלה, עם כל ההבנה לקושי שהדבר גורם למשפ' המבקש, לא אוכל לקבוע כי החלטת קצין המשטרה שגויה או בלתי מידתית. נסיבותיו האישיות של המבקש ומשפחתו נסוגות מפני האינטרס הציבורי עליו מחויב בית המשפט להגן.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ז אדר ב תשע"ד, 19 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.