מיסטריאל אומנות בעץ בע"מ ואח' נ' מג'יק ישראל (לטף) בע"מ ואח'

פסק דין חלקי

מבוא

תביעה להצהרה בדבר בטלותו של הסכם שכירות שנחתם ביום 4.7.07

(להלן: "הסכם השכירות"). על פי הסכם השכירות שכרה התובעת מס' 1, מיסטריאל אומנות בעץ בע"מ (להלן: "התובעת") מהנתבעת מס' 1, מג'יק ישראל (לטף) בע"מ (להלן: "הנתבעת") נכס ברחוב הקישון 30 בתל-אביב, החל מיום 1.8.07 לתקופה של שלוש שנים, לשם ניהול חנות רהיטים ומטבחים (להלן:" הנכס"). בתביעה כלולים סעדים נילווים להשבת דמי השכירות ולפיצוי, בגין הוצאות שנגרמו לתובעים בסך כולל של למעלה מ- 100,000 ₪.

הנכס נשוא ההסכם, נמצא בבניין שהוקם עוד בשנות הארבעים של המאה הקודמת. זה עשוי מחלל תחתון בשטח של כ 90 מ"ר וכן, מחלל עליון ששטחו כ-70 מ"ר, שהגישה אליו נעשתה באמצעות מדרגות חיצוניות בלבד. בנכס נוהלה לפחות בחלקו, חנות למכירת רהיטים תחת שם הפירמה "קסטיאל" ללא רישיון עסק.

ביום 24.10.07 הודיעו התובעים על ביטול הסכם השכירות לפי מוצג 20. סיבת הביטול ,לפי גירסתם, הינה גילוייה האקראי של מניעה חוקית להשגת רישיון עסק למטרת השכירות. מקורה של המניעה נעוץ, לדבריהם, בבניה ללא היתר שבשלה לא ניתן, לפי בדיקתם, להשיג רישיון עסק.

הנתבעים טוענים כי מידע זה היה בידיעת התובעים והוסתר מידיעתם בחוסר תום לב בניגוד לחובת הגילוי במשא ומתן.

התובעים 2-4 הם בעלי שליטה בתובעת 1.

הנתבעים 2 ו-4 הם בעלי שליטה בנתבעת 1.

התביעה כנגד הנתבעים 3, 5 ו-6 נמחקה.

תיאור המחלוקת

אין חולק, כי הנכס עצמו נבנה ללא היתר.

ההיסטוריה התכנונית של הנכס אף היא אינה שנוייה במחלוקת. לפיה, הוצא בעבר הרחוק (1947) צו הריסה ביחס לנכס שתוקפו פג (ראה עמדת מחלקת הפיקוח על הבניה, מוצג 12).

השתלשלות הדברים, מעת מסירת הודעת הביטול, אף היא בעיקרה אינה שנויה במחלוקת. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלת ידיעתם של הנתבעים, אודות מצבו התכנוני של הנכס והפרת חובת הגילוי.

התובעים כאמור טוענים, כי הנתבעים ידעו או היה עליהם לדעת על מצבו התכנוני של הנכס והשלכותיו המשפטיות על השגת רישיון העסק.

לעומתם, טוענים הנתבעים, כי לא היו ערים למצבו התכנוני של הנכס ולא ידעו אודות הזיקה, שבין העדרו של ההיתר לבין רישוי העסקים. בנוסף גורסים הם, בניגוד לדעת התובעים, כי בפועל ניתן היה להשיג רישיון עסק, למרות העדרו של היתר הבניה.

המחלוקת שלא תידון – האם ניתן היה להשיג רישיון עסק?

שאלה זו, היינו, אם ניתן היה להשיג בפועל רישיון עסק, למרות העדרו של היתר בניה, תפסה נפח ניכר, הגם שאינה רלבנטית להכרעה.

נדגיש כי ברקע טענות הצדדים בעניין זה, עומדת העובדה שאינה שנויה במחלוקת, לפיה לא הגישו כלל התובעים בקשה לקבלת רישיון עסק. לפי דעתם, נועד מהלך זה מראש לכישלון ולכן, לא היה טעם בהשקעת מאמץ בנושא. הקדמתי את ההתייחסות לנושא זה כדי להסירו מעל סדר היום, מייד לאחר שיוסברו שיקולי בעניין.

מדיניותה המוצהרת של עיריית תל אביב, בנושא זה של רישוי עסקים במבנים שהוקמו ללא היתר, הינה שלילית. לפי גישתה, אין להעניק רישיון עסק למבנה, שנבנה ללא היתר. עם זאת, קיימים חריגים שבהתקיימם יוענק רישיון עסק, למרות העדרו של היתר בניה.