מינעשת בעמ נ' לוי ואח'

החלטה

כללי

1.זוהי בקשה למתן פסק דין לפינוי המשיבים מהמושכר שבבעלות המבקשת.

טענות המבקשת

2.המבקשת מבקשת ליתן פסק דין לפינוי מיידי של המשיבים מהמושכר, בטענה כי למשיבים חוב דמי השכירות עבור חודשים אוגוסט-אוקטובר 2010 בסך של 38,280 ₪, אותו היה על המשיבים לשלם בתאריך 1.9.10, אך הם לא עשו כן.

המבקשת הפנתה בבקשתה להחלטת בית המשפט מיום 1.9.10, אשר הורה למשיבים לשלם את דמי השכירות בהתאם לחוזה השכירות.

תגובת המשיבים

3.המשיבים טוענים, כי יש לדחות את הבקשה מהטעם שהבקשה הינה לסעד זמני, שאינו נובע מהתובענה בתיק זה.

הסעד הנדרש בתובענה הוא לסילוק יד ואין בתובענה כל סעד כספי, ועל כן, לא ברור על בסיס מה הוגשה בקשת המבקשת.

עוד טוענים המשיבים, כי המבקשת בבקשתה מנסה להתחמק ממקור הסכסוך, שהוא טענתם של המשיבים, כי קיבלו את המושכר בניגוד להסכם, עובדה שגרמה להם לנזקים כספיים גבוהים, שהם זכאים לקזז.

תשובת המבקשת לתגובת המשיבים

4.המבקשת טוענת, כי המשיבים מנסים להתחמק מתשלום דמי השכירות ולעשות עושר ולא במשפט על חשבון המבקשת, כאשר הם מחזיקים במושכר ואינם משלמים את דמי השכירות.

5.המבקשת טוענת, כי אין מדובר בבקשה לסעד זמני שאינו נובע מהתובענה העיקרית, אלא סעד הנובע ישירות מאופי התובענה ומהחלטות בית המשפט.

דיון והכרעה

6.המבקשת הגישה "תביעה לפינוי המושכר", במסגרת פרק ט"ז4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, בה טענה, בין היתר, כי המשיבים אינם משלמים את מלוא דמי השכירות.

7.בדיון שהתקיים בבית המשפט ביום 14.7.10 הגיעו הצדדים להסדר חלקי, ובהתאם להסדר זה בית המשפט הורה למשיבים לשלם למבקשת תוך 7 ימים סך של 50,000 ₪, וזאת בגין חוב דמי השכירות עבור חודשים אפריל-יולי 2010, וכן הורה כי אם לא ישולם הסכום, המבקשת תגיש בקשה למתן פסק דין לפינוי. סכום זה שולם על ידי המשיבים, אף כי באיחור.

החלטת בית המשפט ניתנה על יסוד הסכמת הצדדים במהלך הדיון, ואלמלא גובשה הסכמה זו, לא היה בית המשפט רשאי ליתן את ההחלטה.

8.בדיון שהתקיים ביום 1.9.10 נקבע התיק לשמיעת ההוכחות, ובית המשפט הוסיף בהחלטתו, כדלקמן: "מובהר לנתבעים כי עליהם לשלם את מלוא דמי השכירות בהתאם לתנאי חוזה השכירות".

הבהרה זו של בית המשפט ניתנה למעלה מן הצורך, מאחר שברור שצדדים צריכים לקיים חיוביהם על פי החוזה עליו חתמו.

9.ההלכה היא כי בדרך כלל במסגרת סעד זמני, בית המשפט לא ייתן סעד שהוא זהה לסעד העיקרי, ואשר יהיה בו כדי לייתר את הדיון בתביעה עצמה. לכלל זה יש חריגים שאין מתקיימים במקרה דנן. מטרתו של הסעד הזמני הינה שמירת המצב הקיים, והוא לא נועד לקצר הליכים.