מינוי כונס נכסים לדירה של בני זוג בהליכי גירושין

ר ק ע

1.         בפני תובענה לפירוק שיתוף במקרקעין לפי סעיף 37 ל חוק המקרקעין התשכ"ט- 1969 ( להלן: " חוק המקרקעין" ).

2.         הצדדים הינם בני זוג נשואים. מתנהלת ביניהם מערכת מאבקים הטבעית להליך גירושין, אך במקרה דנן חורגת מקנה מידה מתאים.

3.         הדירה רשומה על שם הצדדים ואין חולק שמדובר ברכוש  משותף על פי דין אם על פי חוק המקרקעין ואם על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג - 1973.

4.         התובע (להלן: "הבעל") הגיש את התובענה לפירוק שיתוף נוכח טענתו כי הדירה בדרך למכירה בכינוס עקב הליכי הוצאה לפועל שננקטו על ידי בנק ***** למשכנתאות. מאידך הצהירה האם כי אביה שילם לבנק לפני מספר חודשים את ריבית הפיגורים בסך עשרות אלפי שקלים, דבר המונע כינוס.

5.         הנתבעת (להלן: "האשה") הינה אם ל- 3 קטינים של בני הזוג.

6.         מעבר לחוב המשכנתא הבעל טוען שלבני הזוג חובות רבים אחרים אשר יש לסלקם מהתמורה שתתקבל עקב מכירת הדירה.

            לטענת הבעל עדיפה מכירת הדירה בשוק החופשי במקום כינוס באמצעות ההוצאה לפועל וזאת כדי להגדיל את התשואות ולהקטין את ההוצאות.

7.         הבעל החליט לעזוב את הבית המשותף. מאז, למעשה, הצדדים גרים בדירות נפרדות עם משטר כלכלי נפרד, למעט הדירה (חוב המשכנתא הרובץ עליה).

8.         קיימת מחלוקת בין בני הזוג מי מביניהם משלם את המשכנתא.

9.         הבעל טוען לפקיעת הנישואין ,הלכה למעשה דבר המאפשר איזון משאבים לפי סעיף 3-10 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-  1973 (להלן: " חוק יחסי ממון") בעניין מכלול החובות. לחילופין פירוק שיתוף במקרקעין לפי ס' 37 (2) לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969 (להלן: " חוק המקרקעין").

10.       לעומתו האישה נאחזת בס' 40א' לחוק המקרקעין המסמיך את ביהמ"ש לעכב ביצוע פירוק שיתוף במקרקעין בין בני זוג כאשר מדובר במדור לקטינים.

ד י ו ן

11.       קיימת פסיקה ענפה של השנים האחרונות על הגדרת "פקיעת נישואין" על פי לשון החוק.

12.       בע"א 1915/91 אסתר יעקובי נ' עזרא יעקובי , משה קנובלר נ' מזל קנובלר  מט (3) 529 , וב- ע"א 3208/91 ,ביהמ"ש העליון דן בהרחבה בסוגיה אולם לא גיבש עמדה אחידה.

13.       תולדות הולדת החוק מצביע על כוונת המחוקק לכבד את המשפט העברי בעניין . דהיינו, אין חלוקת רכוש עד פס"ד גירושין. הסדר זה מכביד ומעמיק את חוסר השוויון בשל יתרונות "טאקטיים" הגלומים לצד שאינו מעוניין לאפשר לבן זוגו ליהנות מהסדר המשאבים. ולכן כל שעל אותו בן זוג לעשות הוא למתוח ולהשוות את "מועד פקיעת הנישואין" למרות זאת, במצב המשפטי הנוכחי בישראל  המחוקק לא קבע עילות לאיזון מוקדם יותר מאשר עת פקיעת הנישואין (ע"א 3208/91 משה קנובלר נ' מזל קנובלר).

14.       במובן הכלל עולמי בני זוג אשר גרים בנפרד זמן ממושך ואפילו לאחד מהם בן/בת זוג חדש ניתן לפרש מצב זה כ"פקיעת נישואין". אולם, מאחר ומדובר בחוק יש לפרשו בצמצום ולא בהרחבה מאחר ולמחוקק היו שיקולים אחרים וביניהם, הליך הגירושין עצמו והרצון לא 'לשרוף גשר' ל'שלום בית'. הכל לפי הנהוג במשפט העברי.

15.       אף אם מותב זה היה סוטה מהכתוב בחוק ואם קיימת אפשרות מצידו לפרש את המילה 'פקיעה' או 'פקע' אין זה המקום לעשות כן. מעיון בספרי העזר עולה כי רוב ההגדרות מתייחסות ל"ביטול של ממש". במילון אריאל המקיף 2007 המגדיר פקיעה :

על פי חז"ל "...פריצה החוצה מתוך משהו" או ב"ימי הביניים" ביטול או סיום התוקף של משהו"(עמ' 858).

הפירוש מספר " מילה במילה" מאת איתן אבניאן "פקיעה" הינה

(ש"ע) אי תוקף, בטילה, ביטול, שלילה (ע' 486).