מינוי אפוטרופוס לרכוש נכה המרותקת לכסא גלגלים

המחלוקת בפני התמקדה בשתי סוגיות: -

הראשונה - האם חל ס' 33 (א)(4) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "החוק") קרי, היש למנות אפוטרופוס לרכוש המבקשת;

השניה    -  בהנחה שהתשובה לשאלה הראשונה חיובית - נסובה סביב "זהות" האפוטרופוס - האם תהא זו אם המבקשת, הגב' ל.שו., שמונתה בהסכמה כאפוטרופוס על גוף המבקשת (להלן: "האם") או שמא תהא זו עמותת ש.פ.ר., כעמדת היועהמ"ש (להלן: "העמותה").

רקע:

המבקשת, ילידת 5/7/87, בת 19 וחודשיים (במועד כתיבת החלטתי זו), למדה בבית ספר "אופקים" - בית ספר לחינוך מיוחד לילדים בעלי פיגור שכלי, נכה, בעלת מוגבלות פיזית ומרותקת לכיסא גלגלים.

כעולה מתסקירי הרווחה מיום 18/7/06,  המבקשת מקבלת מהמל"ל קצבת נכות בשיעור של  100% - וכן קצבת ניידות בשיעור של 100% . המבקשת זכאית לקבל מידי חודש בחודשו מהמוסדות (מל"ל ואגף לשירותי רווחה) עומד ע"ס 7,616 ש"ח לחודש (נכות - 2,416 ש"ח + ניידות 2,700 ש"ח  + החזר הוצאות קניה - 2,500 ש"ח).

כן מקבלת המבקשת 30 שעות חונכות במסגרת הקהילה, המוערכים ב 2,500 ש"ח לחודש.

נפסקו למבקשת, במסגרת תביעת נזיקין, שנוהלה בביהמ"ש המחוזי בנצרת, פיצויים בסך מיליון  ומעלה ש"ח מתוכם קיבלו הורי המבקשת 100 אלף ש"ח. לאחר תשלום הוצאות משפט ושכ"ט נותר למבקשת, לעת ההיא קטינה,  פיצויים בסך של 650 אלף ש"ח (להלן: "כספי הפיצויים").

בהתאם לבקשת הוריה הופקדו כספי הפיצויים, באישור ביהמ"ש המחוזי, בקופת גמל וכן בתוכנית סגורה. ע"פ בקשת הוריה, כזכור המבקשת הייתה בכל המועדים הרלוונטיים לפסיקת ביהמ"ש המחוזי, קטינה, הועבר לידי הוריה, בעבורה,  מידי חודש סך של 3,400 ש"ח לחודש.

הורי הקטינה הגישו לביהמ"ש המחוזי בנצרת, מעת לעת, בקשות למשיכת כספים נוספים מכספי הפיצויים. ביהמ"ש, מפי כב' השופט ב. ארבל, הביע דעתו בהחלטותיו מיום 4/5/05 ו 4/7/05, באשר לאופן בו ניהלה האם את כספי המבקשת "הבקשות החוזרות ונשנות למשיכת כספים מחשבון החסויה מעוררות חשש כי הקרן העומדת לזכות החסויה עלולה לכלות באופן שהחסויה תישאר ללא מקור שהוא. בהחלטות קודמות כבר עמד בימ"ש זה על הצורך להגן על ענייני החסויה תוך הבהרה למבקשת (לאם - א.א.) כי עליה לרסן את המשיכות מהחשבון... אין לשחוק הפיקדון ...".

בהיות המבקשת כבת 17 ו - 10 חודשים נותר לה שליש מכספי הפיצויים - 350,000 ש"ח בלבד.

ההליכים שבפניי: -

1.         ביום 4/8/05 ניתן צו מינוי אפוטרופוס על המבקשת - על גופה מונתה האם, על רכושה העמותה (תמש 6360/05)

(להלן: "צו המינוי").

2.         נימוקי האם, בלשונה, למינויה, של האם, כאפוטרופוס לגוף ו/או לרכוש: -

"... כמו כן אין היא יכולה לדאוג לענייני הרכוש שלה קרי קצבת הנכות וכן כספי פיצויים אשר נפסקו על שמה ואשר נמצאים במסגרת חוקית חסכון אשר אותה אני מנהלת יחד עם האפוטרופוס הכללי.

לאור מצב זה אני מבקשת להיות אפוטרופסית על גופה ורכושה של ש.ל.".

(תצהיר האם מיום 8/5/05, שתמך בבקשה).

3.         ב"כ היועהמ"ש הסכים למנות את האם כאפוטרופוס על גוף החסויה ו התנגד למינויה על רכוש החסויה. עמדת ב"כ היועהמ"ש נסמכה על החלטות כב' השופט ארבל באשר להתנהלות הכספית של האם ועל יסוד המלצות פ. הסעד. בתסקירים המליצו מנהלת הרווחה הגב' איילה חביב ופ. הסעד לס.ד. הגב' מיכל שרון כי ימונה גוף חיצוני כאפוטרופוס על רכוש החסויה. בענייננו  - עמותת ש.פ.ר. - אשר נתנה הסכמתה למינוי.