אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מינהל מקרקעי נ' אשר שמחה ואח'

מינהל מקרקעי נ' אשר שמחה ואח'

תאריך פרסום : 15/02/2010 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום רמלה
1046-09
17/01/2010
בפני השופט:
נירה דסקין

- נגד -
התובע:
מינהל מקרקעי
הנתבע:
1. אשר שמחה
2. אברהם אשר
3. אשר רונית

פסק-דין

פסק דין

כללי

1. בפניי תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר לפינוי וסילוק יד, על ידי התובע, מינהל מקרקעי ישראל. התובע מנהל על פי חוק את המקרקעין הידועים כחלקה 82 בגוש 4247 בראשון לציון, המצויים בבעלות קרן קיימת לישראל ו/או רשות הפיתוח. לטענת התובע, בהתאם לממצאי ביקור של מפקח מטעם התובע מיום 8.6.2000, מחזיקים הנתבעים במקרקעין הידועים כחלקה 82 בגוש 4247 בראשון לציון(להלן: "המקרקעין"), ללא קבלת היתר מהתובע וללא תשלום דמי שימוש ו/או חכירה ועושים בהם שימוש שלא כדין. כך הם בנו על המקרקעין מבנה דו-קומתי ללא קבלת כל היתר מהתובע. עוד נטען על ידי התובע, כי על אף פניותיו אל הנתבעים לפינוי המקרקעין ולהריסת המבנה שהוקם שלא כדין, המשיכו הנתבעים להחזיק במקרקעין ולעשות בהם כאוות נפשם תוך התעלמות מוחלטת מדרישות התובע. עוד נטען על ידי התובע, כי בעקבות פניות הנתבעים אליו, נבחנה אפשרות של מתן היתר להחכרת המקרקעין ללא מכרז, אולם לאחר בחינת המצב לאשורו לא אושרה בקשת הנתבעים והאחרונים נתבקשו לפנות את המקרקעין האמורים.

העתירה בתביעה הינה לצו לסילוק ידם של הנתבעים מהמקרקעין על כל הבנוי והמחובר אליהם; צו מניעה קבוע אשר ימנע מן הנתבעים או מי מטעמם לעשות שימוש במקרקעין ללא היתר מהמנהל. כמו כן הוגשה בקשה לפיצול סעדים. התובע צרף לכתב תביעתו נסח רישום מקרקעין, מפת מודד ודו"ח פיקוח.

2. הנתבעים בכתב הגנתם מעלים מספר טענות:

א. מעולם לא פלשו למקרקעין, שכן הינם מחזיקים בהם כדין מאז 16.1.1966. באותה עת לטענתם , רכשו את זכויות הדיירות המוגנת ואת זכויות החכירה בנכס מהגברת חמאל לולו במסגרת חוזה מכר.

ב. לטענת הנתבעים, חמאל לולו, שכרה במקרקעין דירה מעמידר עוד בתחילת שנות ה-50 ובשנות השישים רכשה את זכויות החכירה לדורות בדירה זו.

ג. הינם דיירים מוגנים במקרקעין.

ד. מאז רכישת המקרקעין ועד אמצע שנות ה- 70 הנכס שימש לצרכי מגורים ולניהול מאפייה. מאז הנכס משמש לצרכי מגורים ואחסנה בלבד.

ה. התובע וחברת עמידר ידעו על קיומה של הנתבעת במקום ושתיקתם או אי נקיטת פעולה מצדם לאורך כל השנים יש בה משום הסכמה שבשתיקה להעברת זכויות.

ו. התובעת אינה זכאית לסעד של פינוי, אלא לכל היותר לסעד של תשלום הכספים המגיעים לה בהתאם לדין.

ז. לעניין הטענה של הבנייה הלא חוקית – טוענים הנתבעים כי המבנה היה קיים עוד בשנת 1966 ולו הוספה רק קומה שנייה במהלך השנים.

הנתבע שהסתלק לבית עולמו עוד טרם הגשת התביעה

3. טרם דיון בתביעה לגופה, מוצאת אני להתייחס לשאלת התביעה כנגד הנתבע אשר הסתלק לבית עולמו טרם הגשת התביעה. יצוין, כי התביעה דנן הוגשה בשנת 2004 כנגד שלושה נתבעים, כאשר כבר מכתב ההגנה ועוד טרם הוחל בשמיעת הראיות נמסרה הודעה לבית המשפט בגוף כתב ההגנה, לפיה נתבע הסתלק לבית עולמו עוד בשנת 1993. כבר בשלב המקדמי בדיון בבקשה למחיקת כותרת כפי שהתנהל בפני כבוד הרשמת שלזינגר-שמאי (כתוארה דאז) העלה ב"כ הנתבעים את הטענה לפיה הנתבע הלך לעולמו עוד טרם הגשת התביעה. בשני הפרוטוקולים מהדיונים כפי שהתקיימו אצל כבוד הרשמת שלזינגר שמאי ואצל כבוד הרשם יזרעאלי שמו של הנתבע אינו מתנוסס בכותרת (כאחד הנתבעים). כך גם בהחלטת כבוד הרשמת שלזינגר שמאי בבקשה למחיקת כותרת. אולם, משלא ניתנה כל החלטה בעניינו שב ונרשם שמו כנתבע בפרוטוקול הדיון בקדם המשפט הראשון כפי שנוהל אצל סגנית נשיא בית המשפט השלום ברחובות (כתוארה דאז) כבוד השופטת אסתר שטמר.

הפכתי והפכתי בקדמי-המשפט ובכל הדיונים אשר התקיימו במסגרת תיק זה טרם שהועבר לשמיעה בפניי, הן בפני הרשמים והן בפני סגנית הנשיא, כבוד השופטת אסתר שטמר, ולא מצאתי כי הצדדים נדרשו לעניין חליפים של המנוח כאמור בתקנה 38 המסדירה את המימוש בפועל של הכלל לפיו תביעה לא תפוג בשל פטירה של אחד מבעלי הדין כאמור בתקנה 36.

4. תקנה 36 לתקנות סדר הדין האזרחי (התשמ"ד-1984), קובעת כדלהלן:

"לא תפוג תובענה על שום שאחד מבעלי הדין מת... ובלבד שעילת התובענה בעינה עומדת...".

תקנה 38 ממשיכה באופן ישיר את האמור בתקנה 36 וקובעת:

"מת בעל דין... רשאי בית המשפט או הרשם להורות-אם ראה צורך בכך לשם יישוב מלא של

כל השאלות הכרוכות בדבר – כי מנהל העזבון, או היורשים או הנאמנים או חליף אחר של בעל

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ