מינהל מקרקעי ישראל חיפה נ' אבקסיס

החלטה

המשיבה הגישה כנגד המבקש תביעה לפינוי וסילוק יד בטענה כי הוא פולש למקרקעין שבבעלותה המצויים בסמיכות למושב גבעת נילי, מחוץ למשבצת המושב, ועושה בהם שימוש ללא רשותה.

המבקש הגיש "בקשה להוספת נתבע דרוש להליך" בגדרה ביקש להורות על צירופה של האגודה השיתופית גבעת נילי כפר שיתופי בע"מ (להלן: "המושב") כנתבע נוסף בתביעה.

הבקשה מבוססת על מסמך אשר צורף כנספח א' לכתב ההגנה, הנחזה כמסמך שהוצא ע"י הנהלת המושב, בו צויין כי המקרקעין נשוא התביעה מהווים חלק מן המשבצת והוצאו הוצאו ע"י התובעת מן המשבצת בשוגג. המבקש טוען אפוא, כי המחלוקת האמיתית אינה בינו ובין התובעת אלא בין התובעת והמושב, ולכן יש לצרף את המושב.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, באתי לכלל מסקנה לפיה דין הבקשה להידחות.

ראשית יצויין כי הבקשה הוגשה ללא תצהיר לתמיכה בטענה העובדתית הבסיסית הנכללת בה, היא הטענה לפיה לשיטתו של המושב המקרקעין נשוא התביעה מהווים חלק מן המשבצת. העובדה שזו הגישה העולה לכאורה מן המסמך שצורף כנספח א' לכתב ההגנה, אינה מייתרת את הצורך לתמוך טענות עובדתיות הנטענת במסגרת בקשה - בתצהיר. ניתן היה להעלים מכך עין אילו המסמך שצורף כנספח א' לכתב ההגנה היה מסמך שאינו מותיר מקום רב לספקות בדבר עמדת המושב. ברם, העובדה שהמסמך איננו חתום כלל, והעובדה שהמסמך כתוב בשגיאות כתיב ותחביר גסות ובולטות, מעלות תהיות לגבי מקור המסמך, ואין פלא כי התובעת רומזת בתגובתה כי ייתכן ומדובר באישור מוזמן.

אולם גם אם מתעלמים מהעדר תצהיר, וגם אם יוצאים מנקודת הנחה לפיה המושב סבור שהמקרקעין מצויים במשבצת, עדיין דין הבקשה להידחות.

לתובעת אין כל טענה כנגד המושב. אין לה כל עילת תביעה כנגד המושב, שלטענתה מחזיק בשטח המשבצת התקפה שלו ולא מעבר לכך. התובעת אינה מבקשת כל סעד כנגד המושב. משום כך המושב איננו דרוש כנתבע בתביעה.

התובעת טוענת כי הנתבע פלש לשטח המצוי, לטענתה, מחוץ למשבצת. הנתבע מתגונן בטענה כי השטח מצוי במשבצת. יש ממש בטענת התובעת כי לצורך הוכחת טענתו זו של הנתבע אין צורך בצירופו של מאן דהוא כנתבע נוסף. הנתבע רשאי להוכיח טענתו זו בין באמצעות מסמכים, בין באמצעות עדויות של הגורמים המוסמכים במושב, בין באמצעות ראיות אחרות,כפי שימצא לנכון.

אך אין צורך בצירופו לתביעה של גוף שלא מתבקש כנגדו כל סעד, דבר אשר יוביל לסירבול ולהארכת הדיון.

כאמור, הבקשה נדחית, וניתנות בזאת הנחיות דיוניות כדלקמן:

1.אני מורה כי העדויות הראשיות תוגשנה בדרך של תצהיר.

סדר הגשת התצהירים יהא כמפורט להלן:

עדויות התביעה יוגשו בתצהירים עד ליום 30.8.12.

עדויות ההגנה יוגשו בתצהירים עד ליום 30.9.12.

2.לתצהירים יצורפו המסמכים הרלבנטיים, ולרבות חוות דעת שבמומחיות.

3.כל מסמך יסומן כנספח לתצהיר, על פי סדר צירופו. בנוסף, במידה והיקף התצהירים על נספחיהם עולה על 50 עמודים, כל עמוד בתצהירים וכל אחד מן הנספחים ימוספר במספר סידורי רץ (על כל עמוד ועמוד).

4.היה ויסרב עד לתת תצהיר יגיש הצד הרלבנטי בקשה כדין במועד שנקבע להגשת תצהירים מטעמו, ינמק את הבקשה, יבקש להעידו ללא הגשת תצהיר עדות וכן יצרף תמצית העדות.

5.היה ויתנגד צד להגשת מסמך ללא חקירת עורכו, יודיע על כך לצד שכנגד תוך 7 ימים מיום קבלת התצהירים, שאם לא כן יראוהו כמסכים להגשת המסמך (גם אם אינו מסכים לתוכנו). התנגדויות אשר יתברר כי לא היו ענייניות, יובאו בחשבון כשיקול לעניין הוצאות.

6.לעניין הופעת מצהירים או מומחים לבית המשפט למועד/ים שנקבע/ו ו/או ייקבעו לשמיעת ראיות, יקפידו הצדדים לפעול על פי ההסדרים הקבועים בתקנות 522 ו-130א. בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.