ה"פ
בית משפט השלום ירושלים
|
46894-05-11
15/01/2012
|
בפני השופט:
ארנון דראל
|
- נגד - |
התובע:
יצחק מינא
|
הנתבע:
1. נסים כהן 2. רחל כהן
|
פסק-דין |
בפני בקשת סעד על דרך של טען ביניים שהגיש המבקש שעניינה כספים המוחזקים בידו בנאמנות עבור מי מהטוענים. כל אחד מהטוענים ביקש לקבל את הכספים המוחזקים לידיו.
המבקש ייצג את שני הטוענים, אם ובנה, וכן אדם נוסף בעסקת מכר מקרקעין – דירה ברחוב הרב עוזיאל 45 בירושלים. כל אחד מהמיוצגים היה אמור לקבל שליש מכל סכום שיתקבל.
הסכום שמוחזק בידי המבקש הוא יתרת הסכום שהתקבל ממכירת הדירה, 140,000 ₪, שהוחזק בידו בנאמנות עד לרישום.
בבקשה מתאר המבקש כי ביום 23.12.10 בטרם העבירו הקונים את התשלום השני פנה הטוען מס' 1, (להלן: "הטוען"), אל עו"ד יהושע ידין ממשרדו וביקש שיורה לקונים לרשום את ההמחאה שצריכה להרשם לפקודת אמו, (להלן: "הטוענת"), על שמו. עורך הדין יצר קשר עם הטוענת וזו הורתה למסור את ההמחאה לידיו של בנה, הטוען, והסכימה כי תרשם על שמו. היא אמרה כי ניתן לנהוג כך גם להבא ואין צורך לקבל את אישורה. עורך הדין ערך תרשומת לשיחה. בהתאם לכך נמסרו שתי המחאות על סך 140,000 ₪ - אחת לטוען והשניה לפקודת 'ניסים כהן ו/או רחל כהן'. הטוען קיבל לידיו את שתי ההמחאות.
הטוענת פנתה לעורך הדין וטענה כי לא קיבלה מבנה את הסכום של 140,000 ₪ שנמסרו עבורה.
עתה לאחר השלמת העסקה נותר בידי המבקש סכום של 140,000 ₪ שהטוענת מבקשת לקבל אותו חלף הסכום שבנה קיבל ולא מסר לה. הטוען, כך נכתב בבקשה, דורש לחלק את הסכום לשני חלקים.
הטוען הגיש תגובה לבקשה שלא צורף לה תצהיר. בתגובה הוא מפרט עניינים רבים שאינם נוגעים למחלוקת ומבקש להעביר את מלוא הסכום לידיו וזאת מכוח הוראת הטוענת בעבר כי הוא יקבל את הכספים. הטוענת לא הגישה דבר אך התייצבה לדיון.
במהלך הדיון עמדו כל אחד מהטוענים על זכותו לקבלת מלוא הסכום שמופקד בידי המבקש.
מאחר והשאלה העובדתית שעמדה להכרעה הייתה ההוראות שנתנה הטוענת לעורך הדין נחקר בקצרה עורך הדין על ידי בית המשפט ועל ידי הצדדים. מתוך חקירתו הוברר כי ההוראה למסור את הכספים לטוען נעשתה תוך הפיכתו לשלוח עבור הטוענת בשל קשייה לבוא למשרד עורכי הדין. אין בדברים שנרשמו בתרשומת ובעדות עורך הדין כל התייחסות לטוען כמי שזכאי לקבלת הכסף אלא למי שמקבלו עבור אמו ואמור למסור לה את מה שקיבל. מכיוון שכך הרי שבכל הנוגע לסכום שבמחלוקת ומשהטוענת אינה מעונינת עוד בשליחות – כל אחד מהצדדים זכאי לקבל מחצית ממנו.
את המחלוקת, שאינה נוגעת לסכום זה אלא לסכום הקודם ששולם ונלקח לכאורה על ידי הטוען ולא נמסר לאמו, על הצדדים לברר בערכאה המוסמכת בהליך נפרד.
לסיכום, אני מורה למבקש לחלק את הסכום המוחזק ברשותו לשני חלקים ולהעביר מחצית לטוען ומחצית לטוענת. מתוך הסכום יופחת סך של 2,000 ₪ לכיסוי הוצאות המבקש בהליך זה.
ניתן היום, כ' טבת תשע"ב, 15 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.